מי אשם בתאונה?

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

מי אשם בתאונה?

החיוך שעלה על פניו של דני ברגע שקיבל את הסקודה החדשה שהזמין, היה הגדול ביותר שהעלה אי פעם על פניו. כבר שנתיים שהוא חולם על הרכב וחיכה לרגע שבו יוכל להרגיש את עוצמת המהירות שלו מקרוב, שיכור מריח המושבים החדשים יצא דני לסיבוב בכביש המהיר וכמובן לחץ על דוושת הגז במלוא העוצמה. מד המהירות הראה על 140 קמ'ש ודני עדיין המשיך בדהירה. באחד מעיקולי הכביש המהיר, עצר שימי בשולי הכביש להתרעננות קצרה. הוא יצא מהרכב והלך להתאוורר בין העצים, כשלפתע נשמע רעש אדיר. דני התנגש במכוניתו של שימי בעוצמה ושני המכוניות ספגו נזק כבד. לתדהמתו של שימי יצא דני מהמכונית, המום אך בריא ושלם.

שימי היסס לרגע ומיד התחיל לצעוק: 'תגיד אין לך עיניים? אתה לא רואה שיש רכב בצד הכביש? אתה תשלם לי את מלוא הנזקים על התאונה!' אבל דני לא התבלבל לרגע: 'סליחה אדוני!' אמר בתקיפות: 'אולי אני נסעתי מהר, אבל אתה עמדת על השוליים במקום שאסור לחניה. אם לא הייתה חונה כאן, לא הייתה כאן שום תאונה! אז אם כבר אנחנו מדברים, אתה צריך לשלם לי על הרכב החדש שלי!' מה דעתכם, מי אשם בתאונה? ומי צריך לשלם את הנזקים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף פ'ג עמוד ב'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שע'ח סעיפים ז' - ט'. סימן ת'י סעיפים י'ט – כ'.

תשובה לשאלה 'הצבע שנשפך' (שאלה מס' 574)

תקציר השאלה השבועית: דני מיהר ותוך כדי ריצה נשפך לו קצת צבע על המדרכה. במקום עברו מספר ילדים שקפצו בתוך הצבע בצהלה. אחד מהם, היה הבן של איציק שכשהגיע הביתה התחיל לקפוץ על הספה בהתלהבות. הנעליים של הילד המלאות בצבע, השאירו כתמים על הספה החדשה של איציק והרסו אותה לחלוטין. איציק תבע את דני לשלם לו את הנזק שנגרם לספה. האם דני חייב לשלם לאיציק את הנזק?

תשובה בקצרה: למרות שדני נהג שלא כהוגן כשלא ניקה את הצבע, הוא פטור מתשלום הנזק.

תשובה בהרחבה: בהלכה למדנו שמי שנתקל באדם אחר באונס וגרם לו להפיל חפץ לרצפה ובעל החפץ לא טרח להרים אותו והגיע אדם אחר ונתקל בחפץ ונגרם לו נזק, פטור האדם שנפל לו החפץ מדיני 'אדם' וחייב רק בדיני 'שמיים' כיוון שהוא מוגדר בהלכה כ'מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס' וזה רק אם יכל להרים את החפץ ולא הרים, אבל אם החפץ נפל לו באונס הוא פטור גם בדיני 'שמים' ולכן אם דני יכל לנקות את הצבע ולא ניקה, הוא יהיה חייב רק בדיני 'שמיים' על מה שחייבים בנזקי 'בור'. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תי'ב סעיף ד')

כעין זה מצאנו בדברי הרמ'א (סימן ש'צ סעיף י') שמי שלא שמר על חפציו ובא תרנגול ונקשר בהם והלך התרנגול וגרם נזק, חייב בעל החוט לשלם על הנזק מדין 'אש' כיוון שהיה לו לשמור על החוט שלא ייקשר ברגלי התרנגול. ובמקרה שלנו, הבן של איציק נחשב כ'מוליך את הנזק' עם הצבע של דני ולכן יש צד לטעון שדני יהיה חייב בתשלום הנזק.

אבל יש לחלק במקרה שלנו, כיוון שהלכה בידינו ש'אפילו נתן גחלת ביד קטן, פטור בדיני אדם' (סימן ת'י סעיף ז') ולכן רק בתרנגול שמצוי שהנזק ייגרם על ידי החוט, בעל החוט יצטרך לשלם את הנזק. אולם במקרה שאינו מצוי, כמו המקרה שלנו שהבן של איציק החליט פתאום לקפוץ על הספה בנעליים מלאות בצבע בלי שהוריו ישגיחו בכך, נזק כזה אינו נחשב כ'רוח מצויה' ולמרות שדני נהג שלא כהוגן נראה שיהיה פטור בדיני 'אדם' וגם בדיני 'שמיים'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר