לצלם הזדמנויות

רבני שלום לעם תגובות: 0

לצלם הזדמנויות – שמחה פשיטיק

מאז ומתמיד אהב זבולון את הפרדס. כבר בעודו ילד קטן, עזר לאביו במלאכתו. האב, שהיה חקלאי במקצועו, לקח עמו מפעם לפעם את בנו הבכור, זבולון, לעבודת השדה. הילד היה מביט באביו ואף מגיש לו את הכלים הנצרכים, או מחזיק את הסולם כדי שיעמוד יציב, תוך כדי שהוא לומד את המלאכה. כשגדל, נכנס זבולון לעסק חקלאות משלו. הוא קנה לעצמו חלקת אדמה קטנה והחל לגדל בה עצי פרי, עליהם צמחו לתפארה תפוחים עגלגלים, ולאחר מכן התרחבה הקרקע והתרחבו הגידולים. זבולון אהב מאוד את התפוחים שלו, וכמעט הכיר כל עץ ועץ באופן אישי...

באותו בוקר שעליו באנו לספר, הגיע זבולון לפרדס התפוחים שלו והתבונן בפירות האדומים והיפים שעל העצים. בקרוב תתקיים תערוכה של גידולים חקלאיים תוצרת הארץ, וזבולון ביקש לפרסם בה את היבול שלו. 'כדאי שאביא צלם מקצועי שיצלם את הפרדס', המהם, 'ואת הצילומים אצרף לארגזי תפוחים שיעמדו בתערוכה, כדי להגדיל את הרושם הטוב'. זבולון היה מהיר, ותוך זמן קצר כבר הזמין את אחד הצלמים הטובים בארץ. 'אני רוצה שתצא עוד היום ותצלם את פרדס התפוחים שלי'.

הצלם שמע את הוראתו של זבולון, הנהן בראשו ויצא אל השדה, מצויד במצלמה בעלת עדשה רחבה במיוחד. 'אשב לי כאן לנוח, לפני שאתחיל בעבודה', אמר גלעד הצלם אל ליבו. הוא שלף מתיקו כריך עסיסי והחל סועד בנחת. 'באמת פרדס יפה', הביט בחולמניות בתפוחים שנצנצו לאור השמש, תוך כדי אכילה. הוא התכונן לסיים את ארוחתו ולהתחיל במלאכת הצילום, אלא שאז התקדרו השמים בעננים ואור השמש הוסתר מאחוריהם. העולם כולו נהיה חשוך ואפרורי, לא תאורה טובה מספיק בשביל צילום שדה פורח ונאה.

'אי אפשר לצלם בתנאים הללו', החליט גלעד. 'אחזור מחר אחר הצהריים ואצלם כאן, כשהשמש תזרח ויהיה יום מואר יותר ויפה יותר. מפתיע איך מזג האוויר השתנה תוך זמן קצר'. הוא הכניס באכזבה את המצלמה לנרתיקה וסב על עקביו, חוזר לביתו. מיד כשנכנס הביתה, החל גשם כבד לרדת וסופה השתוללה בחוץ. 'טוב שמיהרתי לחזור', הרהר גלעד. 'אחרת הייתי נרטב עד לשד עצמותי'. הגשם התחזק והפך למטח של ברד רועש. אבל אט אט נחלשה הסערה, ובשעות אחר הצהריים כבר נראתה השמש שוב. 'טוב, עכשיו כבר מתחיל להחשיך', חשב גלעד. 'עד שאגיע אל השדה כבר יהיה ערב. אבוא אליה אם כן מחר בבוקר'.

למחרת הגיע הצלם החביב אל שדה התפוחים ומיד עלתה על פניו הבעה של מורת רוח – האדמה הייתה בוצית ולא יפה במיוחד. 'לא זו התמונה שזבולון מחפש', ידע. 'אמתין עוד יום-יומיים עד שהקרקע תתייבש'. וכך חלפו עוד כמה ימים, בהם ממתין גלעד ליום המתאים לצילום. שבוע נוסף לאחר מכן כבר נשכחה הסערה לגמרי והשמים היו בהירים ותכולים. 'זהו היום!' התלהב זבולון. נטל את מצלמתו המקצועית ויצא אל השדה.

כשהגיע, נחרד למראה עיניו – כמה אנשים עמדו שם וקטפו במרץ את התפוחים מן העצים. רוב העצים כבר היו קרחים ונטולי פירות, והאנשים עמלו לקטוף תפוחים מהעצים שנותרו טעונים. 'מה אתם עושים?!' צעק אליהם בתדהמה ובזעזוע. 'למה אתם קוטפים את התפוחים של זבולון?' הוסיף ושאל. האנשים הביטו בו באדישות. 'תענו לי! למה אתם הורסים את השדה?'

'אנחנו לא הורסים את השדה', התנדב אחד האנשים לענות לו. 'אנחנו קוטפים את התפוחים שהגיע הזמן שלהם להיקטף, על פי הוראתו של זבולון בעל הפרדס. מה בדיוק הבעיה שלך?' גלעד היה המום. 'זבולון אמר לכם לעשות את זה?! אבל עוד לא צילמתי את הפרדס עם התפוחים!' הפועל הביט בו בתמיהה: 'מה צילום, מי צילם... אדוני, אתה מפריע לנו לעבוד!'

גלעד מיהר לדבר עם זבולון. 'למה הורית לפועלים שלך לקטוף את התפוחים, לפני שהספקתי לצלם את הפרדס?' שאל. 'מה?!' נדהם זבולון. 'אתה רוצה לומר לי שלא צילמת את הפרדס?! הרי באותו יום שביקשתי ממך לצלם הסכמת ויצאת לדרך. אז מה קרה שלא צילמת?' גלעד הצלם נבוך והחל להתנצל. הוא הוכרח לספר על העצלות שלו בתחילת העבודה, ועל שדחה את מלאכת הצילום בזמן קצר, ואיך התגלגלו העניינים ונדחה הצילום מיום ליום ומשבוע לשבוע. 'אתה אשם!' נזף בו זבולון לאחר שסיים לדבר. 'בגלל שדחית את העבודה, אפילו בזמן מועט, פספסנו את ההזדמנות! כעת יעמדו התפוחים שלי בתערוכה, ואיש לא ייגש אליהם, בלי תמונות מושכות עין... בגללך אפסיד הרבה כסף! עליך אם כן לשלם לי על הנזק!'

גלעד השפיל ראשו. הוא ידע שהצדק עם זבולון, אבל קשה היה לו להוציא כסף מכיסו. 'אתה יודע מה?' התעורר לפתע זבולון. 'יש לי חבר שגם משתתף בתערוכה, והוא פיתח מכונה לקטיף תפוחים מהיר. אולי הוא ירצה צילום של פרדס גדול שרואים בו עצים בלי תפוחים, כדי לפרסם את עצמו. את מה שהוא ישלם לך, תוכל לתת לי ואסלח לך'.

לא הייתה לגלעד ברירה מלבד לקבל את הרעיון. 'אם רק הייתי מצלם מיד כשהייתה לי הזדמנות ולא מתעצל, לא הייתי צריך עכשיו לעבוד בחינם' מלמל, ספק לזבולון ספק לעצמו...

*

בחיים, כמו בסיפור, ישנן הזדמנויות – חשובות יותר או פחות – שלא חוזרות. כדאי מאוד לדעת לנצל הזדמנויות ולא לדחות דברים, כי אחרת אנו עלולים להתחרט על כך זמן רב.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר