סֵדֶר בַּמִּדְבָּר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

סֵדֶר בַּמִּדְבָּר - שמחה פשיטיק

הַחֹם הַמֵּעִיק לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחָם שֶׁל הַמְטַיְּלִים. הֵם צָעֲדוּ בְּרֹב שִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה בַּמִּדְבָּר, הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רָאשֵׁיהֶם לְלֹא רַחֲמִים, גְּרוֹנָם כְּבָר הָיָה יָבֵשׁ מֵרֹב שִׁירָה וּמִדִּבּוּרִים, אֲבָל הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּשֶׁלָּהֶם – פִּטְפְּטוּ וְשָׁרוּ, שָׁרוּ וּפִטְפְּטוּ. הָיוּ אֵלֶּה חֲבוּרַת נְעָרִים מֵאוֹתָהּ הַכִּתָּה, שֶׁהֶחְלִיטָה לָצֵאת לְמַסָּע גִּבּוּשׁ מְפָרֵךְ בֵּין מִדְבָּרִיּוֹת אַפְרִיקָאִים. הֵם צָעֲדוּ עַל פִּי מַפָּה שֶׁמָּסַר לָהֶם אַחַד הַמְּקוֹמִיִּים, אֲבָל כָּעֵת נִרְאֶה שֶׁהֵם כְּבָר מוּתָשִׁים, וְנֶפֶשׁ חַיָּה לֹא נִרְאֲתָה בַּסְּבִיבָה. כְּלוֹמַר, הָיְתָה בַּסְּבִיבָה נֶפֶשׁ חַיָּה – וּמֵעֵת לְעֵת הֵם צִלְּמוּ אַחַת שֶׁכָּזֹאת – אֲבָל הֵם רָצוּ נֶפֶשׁ אָדָם, וְאוֹתָהּ הֵם עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ.

אַבְנֵר, שֶׁהָיָה מֵעֵין מַנְהִיג הַחֲבוּרָה, הִבִּיט בַּמַּפָּה שֶׁבְּיָדוֹ. הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה לֹא סִיְּעָה לָהֶם בַּמָּקוֹם הַשָּׁכוּחַ שֶׁאֵלָיו הִגִּיעוּ, וְהַמַּפָּה הַגְּדוֹלָה וְהַמְגֻשֶּׁמֶת מְעַט הָיְתָה הָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה שֶׁלָּהֶם לְהִתְקַדֵּם. 'אִם נַמְשִׁיךְ יָשָׁר', הוּא הִכְרִיז, 'נַגִּיעַ לִכְפָר כָּלְשֶׁהוּ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּאן בַּמַּפָּה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁם נִמְצָא לְעַצְמֵנוּ מַיִם, אוּלַי לֹא מֵי בֶּרֶז, אֲבָל בּוֹרוֹת אוֹ בְּאֵרוֹת מַיִם בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם. קָדִימָה!' לְשֵׁמַע הַקְּרִיאָה הִתְעוֹדְדוּ הַמְטַיְּלִים וְהִמְשִׁיכוּ בַּצְּעִידָה. וְאָכֵן, כַּעֲבֹר זְמַן לֹא רַב הֵם רָאוּ לִפְנֵיהֶם מְקוֹם יִשּׁוּב. אַךְ כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ עוֹד, גִּלּוּ שֶׁהַכְּפָר מֻקָּף בְּחוֹמָה, וּשְׁלָטִים פְּרִימִיטִיבִיִּים שֶׁעֲלֵיהֶם חִצִּים וְשִׁבְרֵי מִשְׁפָּטִים בְּאַנְגְּלִית כִּוְּנוּ אֶת הַבָּאִים לְעֵבֶר שְׁעָרָיו שֶׁל הַכְּפָר.

'לְמִי יֵשׁ כֹּחַ לְהַקִּיף עַכְשָׁו אֶת הַכְּפָר?!' צָעַק אוּרִי. 'בּוֹאוּ נְטַפֵּס עַל הַחוֹמָה! מַסָּע אוֹ לֹא מַסָּע?!' וּבְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הוּא שָׁלַף חֶבֶל מִתַּרְמִילוֹ וְהִתְקָרֵב לְעֵבֶר הַחוֹמָה, אוֹמֵד אֶת גָּבְהָהּ, וּבוֹדֵק כֵּיצַד אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אוֹתָהּ. אַבְנֵר נִסָּה לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ: 'חַכֵּה רֶגַע! אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לָנוּ לָלֶכֶת מִסָּבִיב וּלְהִכָּנֵס בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה'. אוּלָם אוּרִי הִתְנַגֵּד לָרַעְיוֹן: 'הָלַכְנוּ כְּבָר מַסְפִּיק, וְאֵין לִי כֹּחַ לְעוֹד דַּקָּה שֶׁל הֲלִיכָה מְיֻתֶּרֶת. אֲנִי מְטַפֵּס עַל הַחוֹמָה וִיהִי מָה, וְאִם תִּרְצוּ, תֵּלְכוּ אַתֶּם אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת עַד הַפֶּתַח שֶׁל הַכְּפָר הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה'.

הִתְפַּתַּח וִכּוּחַ קָצָר, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נֶחְלְקָה הַחֲבוּרָה לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת – הָאַחַת, בְּרָאשׁוּת אַבְנֵר, הִמְשִׁיכָה לִצְעֹד עָל פִּי הַשִּׁלּוּט הַמְיֻשָּׁן, כְּשֶׁהִיא מִתְקַדֶּמֶת לְעֵבֶר פֶּתַח הַכְּפָר, וְאִלּוּ הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל אוּרִי, שָׁלְפָה חֲבָלִים וְהֵחֵלָּה לְטַפֵּס עַל הַחוֹמָה. 'נִרְאֶה מִי יַגִּיעַ רִאשׁוֹן!' גִּחֵךְ אוּרִי בְּעוֹדוֹ קוֹשֵׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל וּמִתְאַרְגֵּן לְטִפּוּס. 'בְּהַצְלָחָה לָכֶם!' הִמְשִׁיךְ וְלִגְלֵג עַל קְבוּצָתוֹ שֶׁל אַבְנֵר. 'אִם תִּתְיַבְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ, אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לָכֶם...' וּבָזֹאת נִפְרְדוּ דַּרְכֵיהֶם שֶׁל הַנְּעָרִים.

הַטִּפּוּס הִתְגַּלָּה לְאוּרִי כְּקַל מִמַּה שֶּׁחָשַׁב, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת הוּא כְּבָר נִצַּב בְּרֹאשׁ הַחוֹמָה, וְהִשְׁקִיף לְעֵבֶר חֲבוּרָתוֹ שֶׁל אַבְנֵר הַמְשָֹרֶכֶת אֶת רַגְלֶיהָ בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר. הוּא וַחֲבֵרָיו הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בַּחֲבָלִים כְּלַפֵּי מַטָּה, עַד שֶׁמָּצְאוּ עַצְמָם עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַכְּפָר הָאַפְרִיקָאִי. הָיוּ בּוֹ צְרִיפִים חַסְרֵי צוּרָה, וְכַמָּה כְּבָשִֹים כְּחוּשׁוֹת הִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַסִּמְטָאוֹת וְהִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם בְּעֵינֵי עֵגֶל. תּוֹשָׁבִים לֹא נִרְאוּ בַּסְּבִיבָה בְּשָׁעָה זוֹ, וְאוּרִי שִׁעֵר שֶׁהֵם יָצְאוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאנָם הֵיכַנְשֶׁהוּ. הוּא הִבִּיט יָמִינָה וּשְֹמֹאלָה, וְאָז קָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: 'יֵשׁ כָּאן בּוֹר מַיִם!'

הַחֲבוּרָה מִהֲרָה לְעֵבֶר בּוֹר הַמַּיִם וְהֵחֵלָּה לִשְׁתּוֹת בִּשְׁקִיקָה. הַצָּמָא בַּשָּׁלָב הַזֶּה הָיָה כְּבָר מַמָּשׁ מֵעִיק, וְהַמַּיִם הֶחֱיוּ אוֹתָם. כְּשֶׁסִּיְּמוּ, אָמַר אוּרִי: 'עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתִינוּ וְהִתְחַזַּקְנוּ, נִתְקַדֵּם לְעֵבֶר שַׁעַר הַכְּפָר וּנְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַחֲבֵרִים הַחֲכָמִים שֶׁלָּנוּ...' הוּא צָעַד בָּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו הַנְּעָרִים בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ. הֵם כְּבָר רָאוּ בָּאֹפֶק הָרָחוֹק אֶת הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה עוֹמֶדֶת לְיַד בּוֹר מַיִם דּוֹמֶה, כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הִתְחִילוּ לָחוּשׁ בִּכְאֵבֵי בֶּטֶן עַזִּים. 'אַיי! אַיי!' נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת כְּאֵב מִפִּיהֶם שֶׁל הַנְּעָרִים. הֵם אָחֲזוּ אֶת בִּטְנָם וְנִרְאוּ מִתְיַסְּרִים.

'יֵשׁ תִּיק עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה אֵצֶל אַבְנֵר!' הִצְלִיחַ אוּרִי לוֹמַר, בְּעוֹדוֹ אוֹחֵז אֶת בִּטְנוֹ וְנֶאֱנָק מִכְּאֵבִים. 'בּוֹאוּ נְמַהֵר אֲלֵיהֶם וְנִקַּח תְּרוּפָה לִכְאֵבֵי בֶּטֶן. מָה אָכַלְנוּ שֶׁכּוֹאֶבֶת לָנוּ כָּכָה הַבֶּטֶן?' הַנְּעָרִים מִהֲרוּ לְעֵבֶר חַבְרֵיהֶם, וּכְשֶׁהִתְקָרְבוּ רָאוּ שֶׁגַּם הַחֲבוּרָה הַשְּׁנִיָּה רָצָה לְעֶבְרָם. 'מָה קָרָה?' צָעַק אוּרִי לְעֵבֶר אַבְנֵר שֶׁנִּרְאָה מְבֹהָל. 'אַל תִּשְׁתּוּ מֵהַמַּיִם שֶׁבַּבּוֹר!' קָרָא לְעֶבְרוֹ אַבְנֵר בִּתְשׁוּבָה. 'כְּבָר שָׁתִינוּ מִמֶּנּוּ!' הֵשִׁיב לוֹ אוּרִי. 'לָמָּה לֹא לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ?'

אַבְנֵר עָצַר מֵרִיצָתוֹ. הוּא הִצְבִּיעַ עַל בּוֹר הַמַּיִם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא כָּעֵת. 'בּוֹא וְתִרְאֶה בְּעַצְמְךָ', אָמַר בְּיֵאוּשׁ. אוּרִי וַחֲבוּרָתוֹ הִתְקַדְּמוּ בַּמְּהִירוּת הַמֵירַבִּית לְעֵבֶר בּוֹר הַמַּיִם שֶׁבְּפֶתַח הַכְּפָר, וְאָז הִצְבִּיעַ אַבְנֵר עַל שֶׁלֶט שֶׁעָמַד שָׁם: 'כָּתוּב כָּאן גַּם בְּאַנְגְּלִית, שֶׁאֵין לַמְבַקְּרִים לִשְׁתּוֹת מִבּוֹר הַמַּיִם הַשֵּׁנִי, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתוּ קֹדֶם מִבּוֹר הַמַּיִם הַזֶּה שֶׁבַּכְּנִיסָה. יֵשׁ בַּבּוֹר הַשֵּׁנִי חַיְדַּקִּים שֶׁהַחִסּוּן וְהַנּוֹגְדָנִים שֶׁלָּהֶם נִמְצָאִים כָּאן בַּבּוֹר הָרִאשׁוֹן... שְׁתִיתֶם מֵהַבּוֹר הַשֵּׁנִי?'

אוּרִי לֹא הֵשִׁיב. הוּא רַק הִצְבִּיעַ עַל חֲבֵרָיו, הַנְּעָרִים שֶׁבַּקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ, הַמִּתְפַּתְּלִים מִכְּאֵבֵי בֶּטֶן עַזִּים, וּמַבָּטוֹ הָיָה עָצוּב, נָבוֹךְ, אֲבָל הָיָה לוֹ בָּעֵינַיִם גַּם נִיצוֹץ שֶׁל חֲרָטָה, עַל שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה, אֶלָּא חִפֵּשֹ לְעַצְמוֹ קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ.

*

כְּמוֹ בַּסִּפּוּר, בְּהַרְבֵּה מִקְרִים בַּחַיִּים אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ. תָּמִיד טוֹב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ צוֹעֲדִים כֻּלָּם, הִיא הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר. וְהָאֲחֵרוֹת? אוּלַי לִפְעָמִים נִרְאוֹת לָנוּ קְצָרוֹת, אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן סַכָּנוֹת שֶׁנּוֹבְעוֹת מֵחֹסֶר יְדִיעָה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר