חג האילנות

תגובות: 0

ט'ו בשבט הוא לא חג נתחיל אולי בפן השלילי. ט'ו בשבט אינו חג.  ה'חג' במובנו הקדום הוא 'קרבן', ביום ה'חג' בדרך כלל מקריבים קרבן מיוחד בבית המקדש והוא מציין את המיוחד שביום זה. ברבות השנים נוספו על פי תקנת חז'ל מעבר לחגים הנזכרים בתורה, גם פורים וחנוכה,  והם נקראים בפינו 'חגים' אף שאין בהם קרבן מיוחד. שונה הוא ט'ו בשבט שאינו מוזכר במקרא, ואף חז'ל לא הגדירו אותו כיום טוב.

ראש השנה ט'ו בשבט נזכר לראשונה במשנה, ושם הוא מוגדר כ'ראש השנה לאילן', מה שאומר שט'ו בשבט הוא יום קובע מבחינה הלכתית המציין את תחילתה של שנת אילן חדשה, ומאפשר לדעת בן כמה העץ.

ט'ו-בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת ואת תחילתה של שנה אחרת לגבי הפרי. לפיכך, פירות שחנטו (התחילו לצאת) לפני ט'ו בשבט, נחשבים לפירות של השנה שעברה, ופירות שחנטו אחרי ט'ו בשבט - נחשבים לפירות של השנה החדשה.

למה זה חשוב? ראש השנה החדשה של האילן הוא משמעותי כדי לקיים כמה מה'מצוות התלויות בארץ' (מצוות שאפשר לקיים אותן רק בארץ ישראל).
מצוות עָרְלָה  - בשלושת השנים הראשונות לנטיעת העץ אסורים פירותיו באכילה והם נקראים 'ערלה'. בשנה הרביעית נקרא הפרי 'נטע רבעי', ובזמן בית המקדש היה הפרי נאכל בירושלים, בימינו פודים את הפרי למטבע בשווי פרוטה, ואחר כך הוא מותר באכילה. מהשנה החמישית ואילך, מותרים הפירות  לאכילה בכל מקום וללא הגבלה.

בכל ט'ו בשבט -  ראש השנה לאילן נכנס העץ לשנה חדשה, וכך יודעים את מעמדו לעניין מצוות הערלה.

תרומות ומעשרות - על פי ההלכה, צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות לכהן, ללוי ולעניים מן היבול שגידל בשנה מסוימת. ט'ו בשבט הוא התאריך הקובע את סיומה של אותה השנה לגבי פרי האילן. משום כך כל מה שגדל עד לט'ו בשבט, הוא יבול של אותה שנה, וממנו צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות.
בימינו, הפרשת תרומות ומעשרות נעשית בדרך כלל על ידי מחלקת הכשרות בחנויות הירקות וברשתות השיווק. פרי שנקנה מגוף פרטי או במקום שאין בו כשרות, צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות על פי ההלכה.

למה דווקא ט'ו בשבט? הסיבה שט'ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן היא מכיוון שבט'ו בשבט בדרך כלל כבר עברה רוב עונת הגשמים, האילנות קיבלו את כוחן מהאדמה הלחה וכעת הם מתחילים להוציא פירות.

סיבה נוספת מובאת בתלמוד הירושלמי, לפי שבט'ו בשבט כבר כלו ממאגרי המים כל מימי השנה שעברה והחלו להקוות בה המים החדשים ולכן אפשר להגדיר כי עד כאן חיים האילנות ממי השנה שעברה, מכאן ואילך חיים ממי השנה הבאה. במשך השנים רווח המנהג בקהילות ישראל להרבות באכילת פירות ארץ ישראל ביום זה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר