מה חוסם אותי?

רבני שלום לעם תגובות: 0

שאל את הרב – הרב יוני לביא

 

מה חוסם אותי?

שאלה: שלום הרב.
אני ממש מתוסכל. יש לי שאיפות וחלומות גדולים לגבי העתיד שלי, אבל כל פעם שאני מנסה להתחיל משהו, קול קטן ומעצבן בתוכי אומר לי: 'עזוב! זה לא ילך. הרי כמה פעמים ניסית כבר ונכשלת. למה אתה חושב שהפעם זה יהיה מוצלח יותר?'.
גם אם אני מתעקש ובכל זאת מתחיל, במוקדם או במאוחר מתגלים קשיים, ואז בא שוב הקול שאומר: 'נו, אמרתי לך שלא תצליח. אתה לא בנוי לזה. עזוב, אתה לא מסוגל לעשות דברים כאלו'.
ואני מתייאש ומוותר...
מה עושים?!!! איך מתגברים על המחסום הזה?
אלי

תשובה: שלום אלי.
שמעת פעם על 'מחסום ארבע הדקות'?
זהו מושג מפורסם מעולם הספורט שעוסק בתחרויות ריצה. אחת מהן היא למרחק של מייל (1600 מטר בערך).
במשך שנים מדדו כמה זמן לוקח לעבור את המרחק הזה, ותמיד התוצאה היתה יותר מארבע דקות. רופאים ומדענים שבחנו את העניין הגיעו למסקנה אחת: אין אפשרות לעשות את זה מהר יותר. הלב לא יוכל לעמוד במעמסה והגוף יקרוס.
וכך במשך שנים רבות טובי האצנים לא הצליחו לשבור את המחסום שנחשב לבלתי עביר.
עד שיום בהיר אחד זה פשוט קרה. בשנת תשי'ד (1954) חצה הרץ הבריטי רוג'ר בניסטר את קו הגמר ועצר את השעון על 3.59 שניות וארבעים מאיות. לקח לו זמן להתאושש ולהבין שהוא עשה את הדבר שכל המומחים טענו שהוא לא אפשרי לבן אנוש.
אבל חכה, עדיין לא הגענו לדבר המעניין: שנה לאחר מכן 37 אנשים רצו מייל בפחות מארבע דקות! שנתיים לאחר מכן 300 איש עשו זאת!! מאז ועד היום אלפי אנשים שברו את מחסום ארבע דקות! השיא העולמי שנקבע לפני 21 שנה עומד על (תקשיב טוב): 3.43 שניות.
והשאלה המרתקת היא: מה קרה פה?!
האם רוג'ר בניסטר גילה איזו שיטת קסם כדי לרוץ מהר יותר וכולם העתיקו והשתמשו בה בעקבותיו? האם משהו השתנה בגוף האנושי מאותה שנה ואילך?
או שבעצם התברר שכל השנים האלו המחסום לא היה במציאות אלא בעיקר...בראש. כשכולם חשבו שהדבר בלתי אפשרי – הוא באמת לא קרה. אבל כאשר אחד הצליח, לכולם נפתח הראש לחשוב והלב להאמין שהדבר אפשרי. ומכאן הדרך פתוחה להישגים מדהימים.
נזכרתי בכל זה, אלי, כשקראתי את השאלה שלך. הקול הזה שדיברת עליו, זה שמחליש ואומר שאין סיכוי, הוא בדיוק הקול של 'פרעה' (=פה רע) הרשע. הקול הזה שאמר לבני ישראל במצרים: 'לעולם לא תצאו מכאן. תמיד תישארו עבדים אומללים ומסכנים'. כנגדו בא הפסח (=פה סח, מְדַבֵּר). הקול הפנימי שמחזק ומעודד. הקול של האמונה שמגלה שלנו שהמחסומים הם בדימיון ולא במציאות, וברגע שהאדם מאמין בה' ובעצמו ומסתער קדימה – יכולים לקרות דברים מדהימים.
אחד האנשים שהחיים שלהם היו דוגמא מופלאה לעיקרון הזה התחיל את החיים שלו בתור...רועה צאן. לא תאמין, אלי, אבל בגיל ארבעים הוא עדיין לא ידע לקרוא ולכתוב, שלא לדבר על פסוק או הלכה. אבל הייתה אישה צעירה אחת שאהבה אותו והאמינה בו, והוא הסתער קדימה בכל הכוח והתמסר ללימוד התורה. הוא התחיל מאפס בגיל מבוגר והפך להיות אחד מגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות. אתה כבר מנחש לבד על מי אני מדבר - רבי עקיבא.
רק תחשוב כמה רועי צאן כמותו נשארו עד סוף ימיהם עם הכבשים והעיזים. כמה מהם נכנעו לפה הרע שלחש להם שזה כל מה שהם מסוגלים ושחבל להתאמץ ובסוף להתאכזב. כמה אמרו לעצמם: אם עד גיל ארבעים לא למדתי לקרוא פסוק, אז עכשיו אני אתחיל?! אז הם באמת לא התחילו...
מי יודע, אולי לא בכדי בחר ריבונו של עולם לגלגל את כל התורה שבעל פה דרך האיש הזה ששמו רבי עקיבא, כדי ללמד את כולנו: במקום להיבהל ממחסומים, צריך להסתער עליהם. במקום לומר – 'אין לי סיכוי', 'אני לא בנוי לזה', תאמר 'ה' תן לי כוח', 'אני מסוגל לעשות הרבה יותר'.
יש פתגם יפהפה שאומר: 'בין אם תחשוב שאתה מסוגל ובין אם תחשוב שאתה לא מסוגל – אתה צודק'. כאנשים מאמינים אנו יודעים שהכוחות שאלוקים נתן בכל אחד ואחת מאיתנו הם אינסופיים. אם נתאמץ ונהיה נחושים להתקדם – נוכל לחולל נפלאות ממש.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר