רְאָיוֹת מַפְלִילוֹת בַּכַּסֶּפֶת

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

רְאָיוֹת מַפְלִילוֹת בַּכַּסֶּפֶת - שמחה פשיטיק

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ קִבֵּל אֶנְרִי עֲבוֹדָה בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה הַצָּרְפַתִּי – הָיָה הַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר בְּחַיָּיו. שָׁנִים חָלַם לְהַגִּיעַ לַפִּסְגָה הַזֹּאת, שָׁנִים שֶׁהִתְמַקְצַע בִּתְחוּמוֹ, שָׁנִים שֶׁלָּמַד וְחָקַר וְנִסָּה לְהַעֲשִׁיר מַה שֶּׁיּוֹתֵר אֶת הַיֶּדַע שֶׁלּוֹ. וְעַכְשָׁו, אַחֲרֵי הַשְׁקָעָה רַבָּה כָּל כָּךְ, הִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְצֹר אֶת הַפֵּרוֹת. שׁוֹאֲלִים אַתֶּם בַּמֶּה הָיָה אֶנְרִי עוֹסֵק? וּבְכֵן, הוּא הָיָה רַתָּךְ מְעֻלֶּה, שֶׁעָסַק בִּבְנִיַּת תֵּבוֹת, קֻפּוֹת וּכְלֵי מַתֶּכֶת כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים. אֲבָל בִּמְיֻחָד נוֹדַע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה כְּבוֹנֶה כַּסָּפוֹת מֻמְחֶה. הַמֶּלֶךְ פְרַנְסוּאָה שָׁמַע עַל הָרַתָּךְ הַמֻּכְשָׁר שֶׁמִּסְתּוֹבֵב אֶצְלוֹ בַּמַּמְלָכָה וְהֶחְלִיט לְהֵעָזֵר בּוֹ.

'בְּנֵה לִי כַּסֶּפֶת גְּדוֹלָה', פֵּרֵט הַמֶּלֶךְ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ בְּאָזְנָיו, 'שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ מָקוֹם לְהָכִיל אֶת כָּל עָשְׁרִי הַגָּדוֹל, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב שֶׁלִּי, אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ. זֶה בְּעֶצֶם אָמוּר לִהְיוֹת חֶדֶר שֶׁהוּא כַּסֶּפֶת, שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹץ אוֹתָהּ. הַדְּפָנוֹת שֶׁלָּהּ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת חֲסִינוֹת וַעֲמִידוֹת בִּפְנֵי כָּל פּוֹרֵץ מְתֻחְכָּם, וּבְקִצּוּר – שֶׁהִיא תִּהְיֶה מוּגֶנֶת. אַתָּה הַמִּקְצוֹעָן פֹּה, וַאֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ שֶׁתֵּדַע אֵיךְ לִבְנוֹת אוֹתָהּ בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם'.

אֶנְרִי קִבֵּל אֶת הַמַּחְמָאָה בְּתוֹדָה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד. כַּעֲבֹר זְמַן לֹא מוּעָט הִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה: 'חֲדַר הַכַּסֶּפֶת מוּכָן! אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין אִישׁ בְּכָל הַמַּמְלָכָה שֶׁלְּךָ שֶׁיַּצְלִיחַ לִפְרֹץ אֶת הַכַּסֶּפֶת הַזֹּאת!' הַמֶּלֶךְ פְרַנְסוּאָה הוֹדָה לוֹ, וְשִׁלֵּם אֶת שְֹכָרוֹ בְּיָד רְחָבָה. כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְחִילוּ הַמְשָׁרְתִים לְהַעֲמִיס אֶת הַחֶדֶר בְּאוֹצְרוֹת הַמְּלוּכָה, כְּשֶׁשּׁוֹמְרִים חֲמוּשִׁים עוֹמְדִים וּבוֹדְקִים שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַגְנִיב מַטְבֵּעַ אוֹ יַהֲלוֹם לְכִיסוֹ...

כָּךְ חָלְפוּ הַשָּׁנִים. הַמֶּלֶךְ פְרַנְסוּאָה הָיָה מַזְמִין אֶת אֶנְרִי מִדֵּי פַּעַם לַעֲבוֹדוֹת מִזְדַּמְּנוֹת שׁוֹנוֹת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר וּמוֹדֶה לוֹ עַל הַכַּסֶּפֶת הַמְעֻלָּה שֶׁבָּנָה בַּעֲבוּרוֹ. לֹא אַחַת נִסּוּ גַּנָּבִים מְיֻמָּנִים לִפְרֹץ אֶת הַכַּסֶּפֶת, אֲבָל מִלְּבַד כַּמָּה שְׂרִיטוֹת בַּדְּפָנוֹת שֶׁלָּהּ – הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לַעֲשֹוֹת מְאוּמָה.

אֲבָל יוֹם אֶחָד דְּבָרִים הִשְׁתַּנּוּ... הָיָה זֶה בְּעֶרֶב סְתָמִי וְלֹא מְיֻחָד, כְּשֶׁבְּנוֹ שֶׁל אֶנְרִי, זַ'אק, נִכְנַס אֵלָיו לְבַקְּרוֹ. פָּנָיו הָיוּ נְפוּלוֹת וְכָל כֻּלּוֹ אָמַר עֶצֶב. 'מָה קָרָה לְךָ?' נִבְהַל אֶנְרִי לְמַרְאֶה בְּנוֹ. 'לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה עָצוּב כָּל כָּךְ? אַתָּה מַרְגִּישׁ טוֹב? כֻּלָּם חַיִּים וּבְרִיאִים?' זַ'אק נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ: 'כֻּלָּם חַיִּים וּבְרִיאִים, לֹא זֹאת הַבְּעָיָה...' אֶנְרִי הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל בַּחֲשָׁשׁ: 'אָז מָה כֵּן הַבְּעָיָה? סַפֵּר לִי'. זַ'אק נֶאֱנַח וְהִתְחִיל לְסַפֵּר: 'זֶה שַׁארְל, הָאָח הַקָּטָן וְהִטִּפֵּשׁ שֶׁלִּי... תָּמִיד הוּא הָיָה מֻפְרָע, אֲבָל עַכְשָׁו הוּא כַּנִּרְאֶה עָבַר כָּל גְּבוּל. אֶתְמוֹל הוּא נִתְפַּס סוֹחֵר בְּנֶשֶׁק קַטְלָנִי, וְעוֹד עִם מִי? עִם הָאוֹיְבִים שֶׁלָּנוּ! תִּרְאֶה לְאָן הִדַּרְדֵּר הַבֵּן שֶׁלְּךָ בִּשְׁבִיל בֶּצַע כֶּסֶף...'

אֶנְרִי הָיָה הָמוּם. הוּא יָדַע שֶׁהַבֵּן הַקָּטָן שֶׁלּוֹ שׁוֹבָב, אֲבָל לֹא שִׁעֵר עַד כַּמָּה. וְעִם כָּל זֹאת, הוּא אָהַב אֶת שַׁארְל בְּכָל מְאֹדוֹ, וְכָעֵת דַּאֲגָתוֹ גָּבְרָה עַל כָּל רֶגֶשׁ אַחֵר. 'מָה מַצָּבוֹ כָּרֶגַע?' בֵּרֵר בַּחֲרָדָה. 'עַכְשָׁו הוּא מַמְתִּין לַמִּשְׁפָּט שֶׁלּוֹ. אֵין לוֹ סִכּוּי לְהִמָּלֵט מִגְּזַר דִּין קָשֶׁה, הֱיוֹת שֶׁהַנֶּשֶׁק שֶׁנִּתְפַּס מְשַׁמֵּשׁ כִּרְאָיָה מַשְׁמָעוּתִית וּמַכְרַעַת בַּדִּיּוּן'. אֶנְרִי שָׁמַע וְהִתְחִיל לְהַרְהֵר. כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת קָם וְיָצָא מֵהַבַּיִת. תְּחִלָּה הוּא נִגַּשׁ לְבֵית הַמַּעֲצָר הַצָּרְפַתִּי וּבִקֵּשׁ לִפְגֹּשׁ אֶת הַבֵּן שֶׁלּוֹ. הַסּוֹהֲרִים נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס, וְהוּא אָכֵן פָּגַשׁ בְּשַׁארְל. 'לָמָּה עָשִֹיתָ אֶת זֶה?!' הֵחֵל לִנְזֹף בּוֹ וְלִבְכּוֹת בְּמַקְבִּיל. שַׁארְל לֹא עָנָה. עֵינָיו מָלְאוּ בִּדְמָעוֹת, וְהָיָה נִכָּר עָלָיו שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עַל מַעֲשָֹיו.

אֶנְרִי צִפָּה רַק לְזֶה, לִרְאוֹת אֶת הַחֲרָטָה עַל פְּנֵי בְּנוֹ. הוּא הִתְקָרֵב אֵלָיו וְלָחַשׁ לוֹ: 'אַל תִּדְאַג, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מִתְחָרֵט, וְיוֹתֵר לֹא תַּחֲזֹר לְמַעֲשֶֹיךָ הָרָעִים. לָכֵן אַצִּיל אוֹתְךָ מִגְּזַר הַדִּין... רַק תַּמְתִּין, וְאַל תַּעֲשֶֹה שְׁטֻיּוֹת בֵּינְתַיִם. כְּשֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר, תָּבוֹא לַכְּתֹבֶת הַזֹּאת', וְכָאן מָסַר לוֹ אֶנְרִי כְּתֹבֶת מְרֻחֶקֶת עַל גְּבוּל צָרְפַת. לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַמַּעֲצָר, שָֹם אֶנְרִי פְּעָמָיו לְעֵבֶר חֲדַר הַכַּסֶּפֶת שֶׁאוֹתוֹ בָּנָה לַמֶּלֶךְ פְרַנְסוּאָה. 'בְּוַדַּאי כָּאן נִמְצָאִים כְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַמְסֻכָּנִים, הָרְאָיָה שֶׁאֲמוּרָה לְשַׁמֵּשׁ נֶגֶד שַׁארְל', כָּךְ חָשַׁב.

הוּא, שֶׁבָּנָה אֶת הַכַּסֶּפֶת, יָדַע גַּם אֶת נְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁלָּהּ, וְהָיָה הַיָּחִיד שֶׁיָּדַע אֵיךְ פּוֹרְצִים אוֹתָהּ. כֵּיוָן שֶׁהַכַּסֶּפֶת נֶחְשְׁבָה לְמוּגֶנֶת, הִיא אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה שְׁמוּרָה עַל יְדֵי שׁוֹמְרִים. וְכָךְ עָבַד אֶנְרִי כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבַּבֹּקֶר הִצְלִיחַ לִפְרֹץ אֶת הַכַּסֶּפֶת, וּכְפִי שֶׁשִּׁעֵר – כְּלֵי הַנֶּשֶׁק הַמַּפְלִילִים עָמְדוּ שָׁם. הוּא לָקַח אוֹתָם, סָגַר אֶת הַכַּסֶּפֶת, בְּלִי לְהַשְׁאִיר סִימָן, וּבָרַח מֵהַמָּקוֹם. לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁפָּט, חִפְּשֹוּ אַנְשֵׁי הַתְּבִיעָה אֶת הָרְאָיוֹת וְלֹא מָצְאוּ... 'הַנֶּאְשָׁם מְשֻׁחְרָר מֵחֹסֶר רְאָיוֹת מַסְפִּיקוֹת!' קָבַע הַשּׁוֹפֵט.

הַפְּגִישָׁה בֵּין שַׁארְל וְאָבִיו אֶנְרִי הָיְתָה מְרַגֶּשֶׁת, בִּמְיֻחָד לְאוֹר הַהַצְהָרָה שֶׁהִפְרִיחַ שַׁארְל: 'מֵהַיּוֹם – אֲנִי לֹא חוֹזֵר לַפֶּשַׁע, בִּזְכוּתְךָ! רַק אֱמֹר לִי, אֵיךְ הֶעֱלַמְתָּ אֶת הָרְאָיוֹת?' אֶנְרִי חִיֵּךְ: 'מִי שֶׁבָּנָה אֶת הַכַּסֶּפֶת – יוֹדֵעַ אֵיךְ לִפְרֹץ אוֹתָהּ. טִפְּשִׁי לְהַחְבִּיא מַשֶּׁהוּ מִפָּנַי בְּדִיּוּק בַּכַּסֶּפֶת הַזֹּאת...'

*

בְּלִי לְהִכָּנֵס לְדִיּוּן הַאִם הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל אֶנְרִי טוֹב אוֹ לֹא – הַמָּשָׁל עַצְמוֹ הוּא הֶחָשׁוּב כָּאן. הַסִּפּוּר מְבֻסָּס עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ, וְהַלֶּקַח שֶׁבּוֹ הוּא פָּשׁוּט: בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁיָּצַר אֶת הָאָדָם, יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. טִפְּשִׁי אֵפוֹא לַעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁהוּא חָלִילָה לֹא יוֹדֵעַ מִכָּךְ...

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר