חֹק הָאֲסִירִים הַמּוּזָר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

חֹק הָאֲסִירִים הַמּוּזָר - שִׂמְחָה פְּשִׁיטִיק

אֵהוּד הָיָה עִתּוֹנַאי נוֹדָע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּפִי כֹּל. כַּתָּבוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת הִשְׁתַּבְּחוּ בְּכָךְ שֶׁהָיָה יוֹרֵד אֶל הַשֶּׁטַח וּמֵבִיא אֶת הַדִּוּוּחִים וְאֶת הַסִּקּוּרִים, כְּמוֹ גַּם אֶת הַפַּרְשָׁנוּיוֹת הָאִישִׁיּוֹת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה וּמִתּוֹךְ הֶכֵּרוּת מַעֲמִיקָה עִם הַמִּתְרַחֵשׁ. בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ קֵיצִי וְחָמִים, מָצָא אֵהוּד אֶת עַצְמוֹ אוֹרֵז אֶת חֲפָצָיו הָאִישִׁיִּים וְיוֹצֵא לְמַסָּע אָרֹךְ, לִכְפָר נִדָּח בְּאַפְרִיקָה, בּוֹ הִתְגּוֹרֵר שֵׁבֶט מְסַקְרֵן וְדֵי גָּדוֹל, אוֹתוֹ הִתְבַּקֵּשׁ אֵהוּד לְסַקֵּר.

מְצֻיָּד בַּהֲמוֹן הִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכּוֹ, הִגִּיעַ אֵהוּד לְבַסּוֹף אֶל הַכְּפָר הָאַפְרִיקָנִי. הַתּוֹשָׁבִים, לְבוּשִׁים בִּבְגָדִים מְשֻׁנִּים לְמַדַּי, קִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּקְרִיאוֹת לֹא בְּרוּרוֹת, וְאֵהוּד לֹא יָדַע אִם הֵם שְׂמֵחִים בְּבוֹאוֹ אוֹ שֶׁמָּא לֹא. 'תַּגִּיעַ לְשָׁם עִם סוּס אוֹ חֲמוֹר', יָעֲצוּ לוֹ מַדְרִיכֵי הַטִּיּוּלִים שֶׁעִמָּם הִתְיַעֵץ מֵרֹאשׁ. 'כָּל כְּלִי רֶכֶב אוֹ מַכְשִׁיר טֶכְנוֹלוֹגִי כָּזֶה אוֹ אַחֵר – יֵחָטְפוּ עַל יָדָם בְּאֹפֶן מִיָּדִי בְּלִי יְכֹלֶת הִתְנַגְּדוּת', כָּךְ הִסְבִּירוּ לוֹ. וְאֵהוּד אָכֵן הוֹפִיעַ רָכוּב עַל חֲמוֹר וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר אֶת הַמַּכְשִׁירִים הַטֶּכְנוֹלוֹגִיִּים שֶׁנָּשָׁא עִמּוֹ, כְּמוֹ פֶּלֶאפוֹן וּמַחְשֵׁב נַיָּד.

בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ הִצְלִיחַ אֵהוּד לְהַשִּׂיג לְעַצְמוֹ צְרִיף קָטָן לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת עַצְמוֹתָיו הַכּוֹאֲבוֹת מֵהָרְכִיבָה, אֵלֶיהָ לֹא הָיָה מֻרְגָּל. הוּא הִתְמַקֵּם בַּצְּרִיף, נָח מְעַט, וּמִיָּד יָצָא אֶל הַסִּמְטָאוֹת הַמְעַנְיְנוֹת שֶׁל הַכְּפָר. הוּא הִסְתּוֹבֵב בֵּין הַדּוּכָנִים שֶׁהוּקְמוּ בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי, סָפַג אֶת הָרֵיחוֹת, אֶת הַקּוֹלוֹת, אֶת הַמַּרְאוֹת, וְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׁכֹּחַ מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהוּא הַיָּחִיד בְּכָל הַסְּבִיבָה שֶׁאֵינֶנּוּ כֵּהֶה עוֹר. בָּעֶרֶב הִתְיַשֵּׁב בִּצְרִיפוֹ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב אֶת הַסִּקּוּר הָעִתּוֹנָאִי מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן בַּמָּקוֹם.

בָּחוּר מֻכְשָׁר הָיָה אֵהוּד, וְכִשְׁמוֹ כֵּן הָיָה – הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת לִהְיוֹת אָהוּד עַל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְלֹא מְשַׁנֶּה מִיהֵם הָיוּ. כָּךְ הִצְלִיחַ גַּם לְהִתְחַבֵּב אַט אַט עַל יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר, לְהַכִּיר אֶת מִנְהֲגֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ לִלְמֹד כַּמָּה וְכַמָּה מִלִּים בִּשְׂפָתָם הַזָּרָה וְהַמּוּזָרָה. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ וָחֵצִי שֶׁל שְׁהוּת בַּכְּפָר, הִרְגִּישׁ אֵהוּד שֶׁהוּא מִצָּה אֶת הַנּוֹשֵׂא וְכִי הִצְלִיחַ לְהַקִּיף בַּכַּתָּבָה אֶת הַיֶּדַע הַמְעַנְיֵן וְהַמְרַתֵּק בְּיוֹתֵר אוֹדוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים בְּנֵי הַשֵּׁבֶט.

אֶלָּא שֶׁאָז הִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ שֶׁגָּרַם לוֹ לְהִשָּׁאֵר שָׁם עוֹד כַּמָּה יָמִים. הָיָה זֶה בְּעֵת שֶׁהִסְתּוֹבֵב אֵהוּד בְּשׁוּק הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת שֶׁבַּכְּפָר, הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן בּוֹ עֲדַיִן לֹא בִּקֵּר. לְפֶתַע הִתְפָּרְצוּ לַשּׁוּק כְּעֶשְׂרִים אִישׁ וּבָזְזוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד. אֵהוּד נִבְהַל. אֲבָל כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים, רָאָה שֶׁהֵם רְגוּעִים לְהַפְלִיא. אֹמֶץ רַב הָיָה לוֹ, לְאֵהוּד, וְלָכֵן הוּא נִגַּשׁ לְאַחַד הַמִּתְפָּרְעִים וְנִסָּה לִשְׁאֹל אוֹתוֹ לְמַעֲשָׂיו. הָאִישׁ לֹא הִתְיַחֵס כְּלָל לְאֵהוּד, כִּי אִם הִמְשִׁיךְ לַחֲטֹף פֵּרוֹת וִירָקוֹת מֵהַדּוּכָנִים שֶׁבַּשּׁוּק, כְּשֶׁבַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ וְלֹא אוֹמְרִים מִלָּה.

כַּעֲבֹר חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד נֶעֶלְמוּ הַבּוֹזְזִים כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ, וְהַשּׁוּק חָזַר לְקַדְמוּתוֹ, כִּבְיָכוֹל לֹא הִתְרַחֵשׁ בּוֹ עַכְשָׁו מַעֲשֵׂה שֹׁד. אֵהוּד הָיָה הָמוּם, מֻפְתָּע וּקְצָת מְפֻחָד. הוּא הֶחְלִיט לַחֲקֹר מַה מִּתְרַחֵשׁ בַּכְּפָר הַמּוּזָר, שֶׁלְּפֶתַע הִתְגַּלָּה בּוֹ סוֹד מִסְתּוֹרִי וְלֹא מוּבָן. הוּא הִתְחִיל לִשְׁאֹל תּוֹשָׁבִים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, אֲבָל קֹשִׁי הַשָּׂפָה עָמַד לְרָעָתוֹ. אִישׁ לֹא הֵבִין אֶת שְׂפָתוֹ, וְהוּא לֹא הֵבִין גַּם אֶת שְׂפַת הַמָּקוֹם. עִם מְעַט הַמִּלִּים שֶׁהָיוּ בְּאוֹצַר מִלּוֹתָיו, נִסָּה לְגַשֵּׁשׁ וְלִמְצֹא מִישֶׁהוּ דּוֹבֵר אַנְגְּלִית, וְרַק אַחֲרֵי מַאֲמַצִּים רַבִּים וְשִׁיטוּטִים מְרֻבִּים, וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּם מִמֵּיטַב כַּסְפּוֹ עֲבוּר הַשֵּׁרוּת – הִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

הַכַּפְרִי הָיָה נִרְאֶה מְלֻמָּד יוֹתֵר, וְאָכֵן הִתְגַּלָּה כְּדוֹבֵר אַנְגְּלִית דֵּי טוֹבָה. 'מָה הַסִּפּוּר עִם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהִתְפָּרְצוּ לַשּׁוּק וּבָזְזוּ מַה שֶּׁרָצוּ? וְלָמָּה בַּעֲלֵי הַדּוּכָנִים לֹא הָיוּ נִרְאִים מֻפְתָּעִים? וְאֵיךְ הַשֹּׁד הַזֶּה נִגְמַר בְּלִי הִתְעָרְבוּת שֶׁל אַף שׁוֹטֵר?' הֵצִיף אוֹתוֹ אֵהוּד בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁנִּקְּרוּ בְּמוֹחוֹ כְּתַרְנְגֹלֶת. בֶּן הַשֵּׁבֶט חָשַׂף שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת כְּשֶׁהֵשִׁיב: 'זֶה הַחֹק אֶצְלֵנוּ בַּכְּפָר. בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁנִּמְצָא בִּקְצֵה הַשּׁוּק, יוֹשֵׁב כָּל מִי שֶׁנִּגְזַר דִּינוֹ לְמַאֲסָר קָצָר אוֹ אָרֹךְ, וְאֶת הָאֲרוּחוֹת שֶׁלָּהֶם צְרִיכִים הָאֲסִירִים לְהַשִּׂיג בְּעַצְמָם. לָכֵן הֵם מְקַבְּלִים בְּכָל חֹדֶשׁ זְמַן קָצוּב, שֶׁאָז הֵם מִשְׁתַּחְרְרִים מִבֵּית הַכֶּלֶא וְזַכָּאִים לָקַחַת מֵהַשּׁוּק הַמְּקוֹמִי אֶת הַמָּזוֹן שֶׁלָּהֶם לַחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב. חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד יֵשׁ לָהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת, עַד שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַגּוֹנְג. אִם מִישֶׁהוּ מֵהֶם מְאַחֵר, אוֹ חוֹשֵׁב לְהִתְחַכֵּם וְלִבְרֹחַ – הוּא יִגְמֹר אֶת חַיָּיו עַל עַמּוּד הַתְּלִיָּה'. 

אֵהוּד הַמְרֻתָּק פָּעַר פִּיו בְּתַדְהֵמָה. 'כָּךְ הַמַּצָּב בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת', סִיֵּם הַכַּפְרִי אֶת הֶסְבֵּרוֹ, 'לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה מֻפְתָּע כָּל כָּךְ? יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם מִתְנַהֲלִים אַחֶרֶת?' בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת, פָּרַץ אֵהוּד בִּצְחוֹק גָּדוֹל. לְאַחַר שֶׁהִסְבִּיר לַכַּפְרִי אֶת פֵּשֶׁר צְחוֹקוֹ, בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ וְרָץ אֶל הַמַּחְשֵׁב, לִכְתֹּב אֶת הַיְדִיעָה הַמַּסְעִירָה הַזֹּאת, שֶׁעִמָּהּ יַחְתֹּם אֶת הַכַּתָּבָה שֶׁלּוֹ.

*

הַכְּפָר הָאַפְרִיקָאִי הַזֶּה הוּא הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ. אֲנַחְנוּ בָּאִים לָעוֹלָם וִיכוֹלִים לַחֲטֹף מִכָּל הַבָּא לַיָּד, מָזוֹן שֶׁיְּכַלְכֵּל אוֹתָנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא. אִם לְמָשָׁל יַחְזְרוּ הַמֵּתִים לִתְחִיָּה לְמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת, מַה נִּרְאֶה לָכֶם שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ? הֵם יָרוּצוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִלְמֹד כְּכֹל שֶׁיַּסְפִּיקוּ, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לְקַיֵּם עוֹד קְצָת מִצְווֹת שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתָם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לֹא יִהְיֶה לָהֶם זְמַן אֲפִלּוּ לִפְגֹּשׁ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּהֶם. אָז כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ כָּאן, בּוֹאוּ נַחֲטֹף לְעַצְמֵנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מָזוֹן רוּחָנִי לָעוֹלָם הַבָּא.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר