סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים - שִׂמְחָה פְּשִׁיטִיק

הָעֲגָלָה הִתְגַּלְגְּלָה בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הַמִּתְנוֹעֲעִים בְּרוּחַ בֵּין הָעַרְבַּיִם. שְׂעָרוֹ שֶׁל תּוֹם הִתְנוֹפֵף מֵאוֹתָהּ הָרוּחַ וְדִגְדֵּג אֶת אַפּוֹ מִפַּעַם לְפַעַם. הוּא הֵסִיט שׁוּב וָשׁוּב אֶת קְוֻצַּת הַשֵּׂעָר שֶׁנִּכְנְסָה לְעֵינָיו וּלְאַפּוֹ וְלֹא הִפְסִיק לְדַבֵּר: 'אָז מַה דַּעְתְּכֶם? לָמָּה שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת זֶה? זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת רַעֲיוֹן מְצֻיָּן שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ! לָמָּה אַתֶּם שׁוֹתְקִים, אָה? תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה. תַּחְשְׁבוּ עַל מַה שֶּׁמְּחַכֶּה לָכֶם מַמָּשׁ כָּאן, מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלָּכֶם...'

מַיְק וְרוֹלַנְד לֹא עָנוּ. כָּעֵת הֵם כְּבָר הָיוּ בִּשְׁלַב הַשְּׁתִיקָה, לְאַחַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְוַכְּחוּ עִם תּוֹם עַל אוֹתוֹ הַנּוֹשֵׂא. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם נִגְמְרוּ לָהֶם הַכֹּחוֹת וְהֵם חָדְלוּ מֵהַוִּכּוּחַ חֲסַר הַתּוֹעֶלֶת. כְּכֹל שֶׁהָיָה תּוֹם עַקְשָׁן, הָיוּ מַיְק וְרוֹלַנְד עַקְשָׁנִים יוֹתֵר. כָּךְ נוֹתְרוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּדֵעוֹתֵיהֶם הַיְצוּקוֹת וְהַחֲזָקוֹת כִּפְלָדָה. בִּפְנִים הָעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה שָׁכְנוּ לָהֶן הֶחָבִיּוֹת הַמְדֻבָּרוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן נָסֹב הַוִּכּוּחַ. הֶחָבִיּוֹת, כְּדַרְכָּן שֶׁל חָבִיּוֹת, שָׁתְקוּ וְלֹא אָמְרוּ מִלָּה. אֲבָל הָעֶגְלוֹן שֶׁהוֹבִיל אוֹתָן – דִּבֵּר בְּלִי סוֹף...

מֶה הָיָה בְּחָבִיּוֹת, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה עָלֵינוּ לַחֲזֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן, לַחֹדֶשׁ הַקּוֹדֵם. הַמֶּלֶךְ מַרְק הַשְּׁלִישִׁי עוֹלֶה עַל כֵּס הַמְּלוּכָה, וּכְבָר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְמַלְכוּתוֹ הוּא מְזַמֵּן אֶת שָׂרֵי הַמִּסִּים וּמְצַוֶּה עֲלֵיהֶם: 'הַטִּילוּ מַס עַל כָּל עָרֵי מַלְכוּתִי! עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַתּוֹשָׁבִים לְהַפְרִישׁ עֲבוּרִי שְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים מִכָּל הַתּוֹצֶרֶת שֶׁאוֹתָהּ הוּא מְיַצֵּר! זֶהוּ חֹק וְלֹא יַעֲבֹר!' וְכָךְ נֶחְקַק הַמַּס הֶחָדָשׁ וְנִקְבַּע כַּחֹק בְּסִפְרֵי הַמַּמְלָכָה.

הַתּוֹשָׁבִים קִבְּלוּ אֶת הַחֹק בְּהַכְנָעָה. 'שְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים מֵהַתּוֹצֶרֶת? שְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים לֹא יַזִּיקוּ...' אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ. הֵם קִוּוּ שֶׁהַמַּס הֶחָדָשׁ יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת עֲבוּרָם, כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ יַצְמִיחַ אֶת הַמְּדִינָה וְיָבִיא אוֹתָהּ לְשִׂגְשׂוּג וְלִפְרִיחָה. כְּחֹדֶשׁ לְאַחַר מִכֵּן, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ, עָבְרוּ פְּקִידֵי הַמַּס בֵּין הַבָּתִּים וְאָסְפוּ מִכָּל עִיר וְעִיר אֶת הַתּוֹצֶרֶת הַמֻּפְרֶשֶׁת עֲבוּר הַמֶּלֶךְ.

תּוֹם, מַיְק וְרוֹלַנְד, הָיוּ הַשְּׁלִיחִים מֵעִיר קְטַנָּה בְּפַאֲתֵי בַּמְּדִינָה, לְהָבִיא אֶת הַמַּס לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. הֵם נָסְעוּ עִם הֶחָבִיּוֹת, כְּשֶׁתּוֹם מַנְהִיג אֶת הָעֲגָלָה וּמַיְק וְרוֹלַנְד שׁוֹמְרִים עַל הֶחָבִיּוֹת. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ פָּנָה תּוֹם לַחֲבֵרָיו לַמַּסָּע: 'מַה דַּעְתְּכֶם פָּשׁוּט לָקַחַת אֶת הֶחָבִיּוֹת וְלֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים?' הַשְּׁאֵלָה הִמְּמָה אֶת הַשְּׁנַיִם, שֶׁהָיוּ אֶזְרָחִים יִשְׁרֵי דֶּרֶךְ. 'הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!' פָּלַט מַיְק צְעָקָה. 'לִגְנֹב מֵהַמֶּלֶךְ?! בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא!' הוּא הוֹכִיחַ אֶת תּוֹם עַל עֶצֶם הָרַעְיוֹן הַנּוֹאָל, אֲבָל תּוֹם לֹא הִרְפָּה. בְּמַהֲלַךְ כָּל הַנְּסִיעָה שֶׁלָּהֶם לָאַרְמוֹן נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת חֲבֵרָיו לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים לַפֶּשַׁע. לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ לְבֵית הָאוֹצָר, וּלְתוֹם לֹא נוֹתְרָה בְּרֵרָה אֶלָּא לִמְסֹר אֶת הֶחָבִיּוֹת הַמְּלֵאוֹת לִפְקִיד הַמַּס.

בַּחֹדֶשׁ הַבָּא חָזַר עַל עַצְמוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הַשְּׁלֹשָׁה – מַיְק, תּוֹם וְרוֹלַנְד – הִגִּיעוּ לִפְקִיד הָעִיר, שֶׁהֶעֱבִיר לִידֵיהֶם חָבִיּוֹת רֵיחָנִיּוֹת וַעֲמוּסוֹת בְּכָל טוּב, וְהֵם הוֹבִילוּ אֶת הָעֲגָלָה לְעֵבֶר אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. שׁוּב נִסָּה תּוֹם לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לִמְעֹל בָּאֵמוּן שֶׁנָּתְנוּ בָּהֶם וְלִשְׁלֹחַ יָד בְּחָבִיּוֹת. 'אֲנִי מֻרְעָב...' אָמַר. 'וְהַתַּפּוּזִים שֶׁבֶּחָבִיּוֹת מַדִּיפִים רֵיחַ מַמָּשׁ טוֹב... לֹא יִקְרֶה כְּלוּם אִם נִקַּח לָנוּ שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה תַּפּוּזִים, לֹא?' הוּא הִצְבִּיעַ עַל חָבִית שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ כִּי הִיא מְכִילָה תַּפּוּזִים.

לְפֶתַע נִדְלְקוּ עֵינָיו שֶׁל רוֹלַנְד. תַּפּוּז הָיָה הַמַּאֲכָל הֶחָבִיב עָלָיו עוֹד מִימֵי יַלְדוּתוֹ הָעֲנִיָּה. תָּמִיד חָלַם לְקַבֵּל לְיָדָיו תַּפּוּז שָׁלֵם שֶׁיִּהְיֶה רַק שֶׁלּוֹ, אֲבָל לְהוֹרָיו הָעֲנִיִּים לֹא הָיָה לָתֵת לוֹ דָּבָר מִלְּבַד פְּרוּסַת לֶחֶם פְּשׁוּטָה מִדֵּי יוֹם. כָּעֵת, אַחֲרֵי הַשִּׁכְנוּעִים הַמְרֻבִּים שֶׁל תּוֹם, הוּא נִשְׁבַּר... 'אַתָּה צוֹדֵק', פָּנָה לְתוֹם. 'אִם נִקַּח כַּמָּה תַּפּוּזִים – לֹא יִקְרֶה שׁוּם דָּבָר'. וּבְאָמְרוֹ זֹאת נִגַּשׁ אֶל חָבִית הַתַּפּוּזִים וּפָתַח אוֹתָהּ. מַה שֶּׁרָאָה שָׁם הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ - - -

הֶחָבִית הָיְתָה מְלָאכָה חוֹל וַעֲנָפִים! הוּא הִסְתּוֹבֵב כְּדֵי לְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו עַל הַתַּגְלִית הַמּוּזָרָה, וְאָז רָאָה מוּלוֹ אֶת תּוֹם בְּפָנִים חֲמוּרוֹת סֵבֶר, מַחֲזִיק בְּיָדָיו אֲזִקִּים. 'אַתָּה עָצוּר!' הוֹדִיעַ לוֹ. 'בִּקַּשְׁתָּ לִמְעֹל וְלִגְנֹב מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ!' וּבְאָמְרוֹ זֹאת, שָׂם אֶת הָאֲזִקִּים עַל יָדָיו שֶׁל רוֹלַנְד הֶהָמוּם. 'מְמְמְ...מַה קּוֹרֶה כָּאן?' שָׁאַל. 'אֲנִי מְמֻנֶּה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ', הִסְבִּיר תּוֹם בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה, 'וְעָלִי לְוַדֵּא שֶׁהַשְּׁלִיחִים שֶׁנִּבְחָרִים לַתַּפְקִיד אָכֵן נֶאֱמָנִים. צַר לִי, אֲבָל נִכְשַׁלְתָּ'...  

*

בֶּעָבָר עָסַקְנוּ בְּמָדוֹר זֶה בְּעִנְיָן דּוֹמֶה, אוֹדוֹת הַמִּבְחָן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. בְּחָזָ'ל מוּבָא כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁנִּרְאֶה אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, הוּא יֵרָאֶה לַצַּדִּיקִים כְּהַר וְלָרְשָׁעִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ יִבְכּוּ מוּלוֹ. אָז מַה הוּא בֶּאֱמֶת, הַר אוֹ חוּט הַשַּׂעֲרָה? הָאֱמֶת הִיא שֶׁהוּא חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְקַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו כְּמוֹ עַל שַׂעֲרָה. אֶלָּא שֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם אֲנַחְנוּ עוֹלִים שָׁלָב וּמַצְלִיחִים לְהִתְגַּבֵּר עַל נִסָּיוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי כְּדֵי לִהְיוֹת אַלּוּף מֻצְלָח – אַתָּה חַיָּב לְהַתְחִיל לִהְיוֹת חַיָּל טוֹב.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

רישום לעלון

פייסבוק

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר