יש דברים נסתרים

רבני שלום לעם תגובות: 0

מבט אל החיים                                                              

יש דברים נסתרים - רפי פריי

הצרות נחתו בצרורות על הכפר הפסטורלי אגישהיים ששכן בגבול צרפת-גרמניה. לפני כחודש החלו התקפות ליליות חוזרות ונשנות מצד הכפר הגרמני שמעבר לגבול ועם הזמן המתקפות המטרידות של הגרמנים, הפכו להיות באופן קבוע. ואם זה לא מספיק, מפקד משמר הכפר, מואיז ז'ילבר, מת במפתיע מדום לב. המועמד הטבעי והמתבקש להחליפו בתפקיד היה בנו פרנסואה, שניהל את תחנת המשטרה בכפר.

ביום למחרת טקס הלוויה והקבורה של מפקד המשמר, בעיצומה של אספת הקצינים במטה המשמר, התפרץ פנימה ז'ון אזנבור, שהיה בעליה של חנות ירקות קטנה ואיש חביב וטוב לב, והכריז: 'יש לי תוכנית פעולה כיצד למנוע את הפשיטות הליליות של הגרמנים!' בכירי המשמר המהמו בחוסר אמון מוחלט: 'אדרבה, ספר לנו את תוכניתך המהוללת'. ז'ון בלע את רוקו ואמר: 'אבל יש לי תנאי, אני רוצה שתמנו אותי קודם לעמוד בראש המשמר!'

הקצינים הביטו בו כאילו נפל מהירח: 'מה? אין לך בדל ניסיון במלחמה ובטקטיקות, אין סיכוי שתקבל את התפקיד הזה!' ז'ון הביט בקצינים היושבים סביב השולחן העגול וענה להם: 'אם תבטיחו לי שכשאספר לכם את תוכניתי ואכן תיווכחו לדעת שאני מבין דבר או שניים, תמנו אותי למפקד – אספר לכם אותה!'

בין הקצינים ישב גם פרנסואה ז'ילבר, שהבין כי ז'ון מתחיל להוות איום ממשי על המינוי שלו, הוא קם והטיח בו: 'אתה ירקן בן של ירקן, מה אתה יודע על מלחמה אמיתית? אני שומר על ביטחון תושבי הכפר, ואבי שינוח בשלום הוביל לפני עשרות שנים במו ידיו את ההתקפה לשחרור הכפר הזה וגאל אותו מידי הגרמנים! תעשה טובה לך ולתושבי הכפר ותן לי לפקד ולנצח את המבצע הזה!'

ז'ון היה נראה כמוכה ברק, העלבון וההשפלה חדרו לליבו וערערו אותו לחלוטין, הוא גמגם כמה מילות התנצלות ויצא מן החדר אל מול עיניהם המשתאות של הנוכחים. פרנסואה הביט בו מתרחק והפטיר: 'כך עדיף, בוודאי אין לו שום תוכנית, הוא סתם מנסה לנצל את מצוקת הכפר כדי לעלות לגדולה!'

למחרת הודלף הסיפור לעיתון הכפר והוא פורסם ביחד עם כתבת תדמית על מפקד המשמר העתידי, שם אמר פרנסואה: 'אני אומר לכם בבירור שז'ון אינו כשיר לשדה הקרב, מלבד הנקודה שהוא לא ענה על הטענה שלי, כיצד הוא יתמודד עם חוסר הניסיון שלו? הוא אינו מסוגל לקבל קצת ביקורת או להתמודד עם מצבי לחץ, ולכן הוא ברח כמו שפן מבוהל!' בשולי הכתבה נכתב כי לא נמסרה תגובה מצד ז'ון עד סגירת העיתון.

השעות חלפו ובינתיים ישב ז'ון בביתו ושקל ברצינות לוותר על הכול ולגנוז את התוכנית שלו, אלא שצלצול טלפון קטע את חוט מחשבותיו. אביו הקשיש היה על הקו: 'ז'ון, קראתי עכשיו את הריאיון עם פרנסואה בעיתון, קודם כל אני מאוכזב מזה שאיבדת את קור הרוח מפני שהעלבון פגע בך, אבל חושבני שיש לי דרך להציל את הכבוד שלנו ואולי גם להשיג לך את התפקיד הנכסף!'

ז'ון היה בהלם מוחלט: 'אבל אב...' הוא החל למחות. 'בלי אבל, אני אולי זקן מאוד אבל לא סנילי עדיין, תסמוך עלי ותקשיב לי. תארגן לי פגישה עם קציני המשמר ותשאיר לי את היתר...' חתם אביו בהחלטיות. ז'ון החליט שאין לו כבר מה להפסיד ודאג לסדר פגישה ליום המחרת, בתקווה שאביו לא יחריף את הבושות שהוא כבר עשה לעצמו. כשהגיעה שעת הפגישה שנקבעה, ניצב מול הלוחמים איש קשיש מקומט וקירח, היטיב את משקפיו על אפו ופתח בדבריו: 'שלום לכולכם ותודה שהסכמתם לפגוש אותי, שמי מוריס אזנבור אביו של ז'ון והבעלים הקודם של חנות הירקות שלו שכולכם מכירים. לפני יומיים הטיח בנו של מפקד המשמר המנוח דברים קשים בבן שלי, והתגאה בו ובאביו שאינם ירקנים כמונו, הוא סיפר שאביו שחרר את הכפר מידי הגרמנים, אבל הוא לא סיפר לכם עם איזה נשק הוא נלחם. אז כעת אני אגלה לכם, הוא נלחם עם אקדחים, רימונים ומחסניות שאני הברחתי בתוך אבטיחים במסגרת עבודתי כירקן, ואני אף הצעתי לו את האסטרטגיה כיצד לכבוש את הכפר. מעולם לא סיפרתי זאת לאיש – כי צניעות היא ערך עליון בעיניי, אך אני יכול לגבות את דבריי במכתבי תודה מאביו של פרנסואה. הבן שלי אמנם מתעסק בירקות אך הוא ירש ממני גם חכמה, צניעות ואומץ, תנו לו צ'אנס. הוא אולי לא מדבר גבוהה אבל בוודאי הוא עושה הרבה!'

הדברים הכנים שיצאו מפיו של גיבור המלחמה הקשיש פעלו את פעולתם היטב וחדרו ללבבות הקצינים והם החליטו לאמץ את המלצותיו. הם ישבו עם ז'ון אשר פירט להם בדקדקנות רבה את מפת האזור ואת נקודות החוזקה והתורפה של שני הצדדים, הוא הסביר להם איפה עליהם להתמקם והיכן הם צריכים להקים עמדות שמירה כדי לבלום את מתקפות הגרמנים.

הקצינים הכתירו אותו למפקד המשמר בטקס צנוע, על מנת שיוכל להוביל אותם לעבר הניצחון. רגע לפני שהם יצאו לדרך קרא ז'ון לפרנסואה והזמין אותו לרכוב לצידו בתפקיד יועץ אישי למפקד ואמר לו: 'אבותינו שילבו ידיים למען הכפר הזה, בוא נמשיך את המסורת יחדיו, למען טובת כולנו!'

***

חז'ל מלמדים אותנו בפרקי אבות 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו'. כבני אדם אנו נוטים לשפוט אנשים מאוד מהר, על סמך נתונים שטחיים כמו הופעה חיצונית או חיתוך דיבור, ועלינו תמיד לזכור שיש מעבר לזה גם עולם פנימי עשיר, שקיים בתוך כל אדם ואדם באשר הוא.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר