בית המדרש

שאלה מס' 630

לא סגר ולא נעליים

מוטי בעל חנות הנעליים המפורסמת 'נעלי מוטי' שמע בפנים קודרות את הבשורה על הסגר השלישי שהולך להיכנס לתוקף החל מיום ראשון הקרוב ונכנס ללחץ, בתור מחאה הוא הלך לכיכר המרכזית בעיר ביחד עם כל קופסאות הנעליים שבחנות וצעק: 'חיסלתם את העסקים הקטנים! מה אני אעשה עם הנעליים האלה? שיעלו אבק על המדפים? כולם יכולים לקחת אותם, קדימה!' המחאה של מוטי עשתה המון רעש בתקשורת וצלמים רבים באו לראיין אותו, במקביל העוברים ושבים קפצו על המציאה ולקחו נעליים מכל הבא ליד. אלא ששעתיים לאחר מכן, הודיעו בתקשורת שהסגר נדחה ויתכן שהוא יתבטל. מוטי שנכנס ללחץ מההפסד של הנעליים ביקש להודיע לכולם להחזיר לו את הנעליים, כי הוא הפקיר אותן בטעות. מצד שני טענו הלוקחים שכיוון שהוא הפקיר, הוא לא יכול לדרוש את הנעליים בחזרה. מה דעתכם? האם הם צריכים להחזיר לו את הנעליים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רע'ג סעיפים א'-ז' והאם זה נחשב להפקר. תלמוד בבלי מסכת 'כריתות' דף כ'ד עמוד ב' בדין: 'שור הנסקל שהוזמו עדיו'.

תשובה לשאלה 'טענת השתיקה' (שאלה מס' 628)

תקציר השאלה השבועית: מנחם שהתגורר בקומת הכניסה של הבניין, סבל במשך שנים מסתימה בצינור הראשי של הבניין שעבר לו צמוד לבית. מנחם העדיף שלא לתבוע מהשכנים לתקן את הסתימה. ולכן פתח לעצמו צינור ניקוז חדש, עבור המים של הכיור, היישר לגינה האחורית של הבניין. במשך שנים אף אחד מהשכנים לא התלונן על המים שבחצר. עד שהגיעה שכנה חדשה וכשהבחינה במים שבחצר, היא ביקשה ממנו לסגור את הצינור. אבל מנחם טען: 'כבר שנים שזה ככה ואף אחד לא התלונן, אז גם לך אין זכות להתלונן!' אבל השכנה טענה שמעולם לא הסכימה לכך וביקשה ממנו בתוקף לסדר את הצינור. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: השכנה צודקת ומנחם צריך להזיז מהחצר את צינור הניקוז שפתח לעצמו.

תשובה בהרחבה: למדנו בעבר שכל שכן שעושה שימוש בחצר של חברו, ישנה מחלוקת האם צריך שלוש שנים 'חזקה' של שימוש בחצר, או שמספיק שהשכן יראה שהוא משתמש בחצר ולא ימחה בו על השימוש. אמנם במקרה שלנו, מדובר בחצר משותפת ששייכת גם למנחם ובמקרה כזה כבר נקבע בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ק'מ, סעיף ט'ו) שברגע שאחד השותפים עשה בחצר המשותפת מעשה של קבע, הדבר נחשב כ'חזקה' באופן מיידי.

אמנם במקרה שלנו, אין כאן 'חזקה' משני טעמים: א') יתכן ששפיכת המים לחצר הינה באופן עראי, עד שיסדרו השכנים את הבעיה בצינור הראשי. ואם כן, הדבר אינו נחשב ל'חזקה' כיוון שהשכנים יכולים לטעון שזה שלא מחו, זה לא אומר שהם מסכימים לכך – אלא שכרגע הדבר לא מפריע להם. ב') כל 'חזקה' מתקיימת רק במידה וכל השותפים ראו את הנזק או השימוש של השותף שלהם בחצר ושתקו, שאז אפשר לטעון שהם מחלו על כך. אבל אם אחד מהם לא ראה את המעשה, אי אפשר לטעון שהוא 'מחל' על כך, כיוון שבידיו למחות ברגע שהוא רואה במה מדובר (סימן קנ'ג, סעיף י'ז. סימן קנ'ה, סעיף מ'ו). והשכנה תצטרך להוכיח שבאמת לא ראתה את הנזק עד לאותו יום, כיוון שאם אין לה עדים על כך, ישנה מחלוקת בפוסקים האם היא נאמנת והדבר תלוי בעובדה, האם באמת יש סיכוי סביר שלא ראתה זאת מעולם ('נתיבות המשפט' סימן קנ'ג, סעיף י'ז, 'קצות החושן' סעיף קטן ד'), ולכן יש לשאול חכם שיכריע ביניהם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

מתוך העלון

<iframe src=https://yonlen.tiiny.site/>

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר