מלאכות שבת 5 - זורע, חורש

תגובות: 0

1. זורע

הגדרת המלאכה: פעולה המביאה לצמיחה או מסייעת לכך.
הפעולה במשכן: זרעו צמחים שאפשר להפיק מהם צבע (סממנים) כדי לצבוע בהם את יריעות המשכן, וצמחים להפקת שמן המשחה.
כמות: כל שהוא [אפילו זרע אחד].
תולדות: השקיה, הרכבה, גיזום ענפים להשבחת הגידול, דישון, ועוד.
הלכה למעשה: אין לזרוק גרעיני פרי וירק על האדמה במקום שהם עלולים לצמוח.  • אין להשתמש בשבת בברז גינה שמימיו עלולים להשקות את הצמחים. 
• אין לשים פרחים בכלי עם מים בשבת.

מושג בהלכה:

דבר שאינו מתכוון

אדם העושה מלאכה בשבת חייב רק כאשר הוא מתכוון לעשותה, אולם אם המלאכה נעשתה שלא בכוונה הרי שהוא פטור. ובהלכה הדבר מוגדר כ'דבר שאינו מתכוון - פטור'
ולמשל, אדם שאכל עגבנייה וגרעין מתוך העגבנייה נפל מפיו על האדמה הרכה וכעבור זמן צמח שם שיח עגבנייה, אין הדבר נחשב למלאכה, כיוון שהאדם לא התכוון לשתול שם עגבניות.

2. חורש

הגדרת המלאכה: הכשרת הקרקע לשם גידול צמחים.
הפעולה במשכן: חרשו את הקרקע לצורך זריעת הסממנים.
כמות: כל שהוא [שטח המתאים לזריעת גרגיר אחד].
תולדות: סיקול הקרקע, ניכוש הקרקע.
הלכה למעשה: אין לטאטא בשבת חצר שאינה מרוצפת מחשש ליישור האדמה (פעולה שהיא גם הכנה לזריעה).  • אסור לשחק בשבת בגולות בחצר שאינה מרוצפת מחשש לחפירת בורות.

מעניין לדעת!

מדוע מלאכת הזורע היא לפני מלאכת החורש?  בסדר המלאכות המופיע במשנה מופיעה מלאכת הזריעה לפני מלאכת החרישה, והשאלה היא מתבקשת, הרי מבחינה טכנית חרישה קודמת לזריעה?
והתשובה לכך היא שהתנא שסידר את המשנה היה גר בארץ ישראל במקום שהאדמה הקשה וההררית מחייבת חרישה כפולה, לפני הזריעה ואחריה, וכדי שלא נחשוב שהחרישה שאחרי הזריעה איננה מן המלאכות האסורות, העמיד התנא את החרישה אחרי הזריעה.

פעולה אחת ותוצאות שונות

חידה: שלושה אנשים עושים את אותה הפעולה, האחד חייב בגלל מלאכת חורש, השני בגלל מלאכת בונה. והשלישי פטור.
פתרון: כולם חפרו בור. הראשון בשדה המיועדת לזריעה והרי עבר על מלאכת חורש. השני בשדה המיועדת לבנייה, והרי עבר על מלאכת בונה. והשלישי חפר בור מתוך שעמום, והריהו מקלקל, ולמדנו שכל מהקלקלים פטורים (אף שזה אסור).


תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר