סיפור לשבת

אריה תומר תגובות: 0

הידיעה הפתיעה את הקהילייה האיטלקית בשיקגו, והפכה במהירות לשיחת היום: ג'וזֶפֶּה ורפאלוֹ, אנשי העסקים העשירים, פירקו את השותפות ביניהם.

ג'וזפה ורפאלו היו בני דודים, נכדיו של דון לוצ'יאנו, אחד המכובדים והעשירים באנשי הקהילייה. מאז ילדותם היו צמד חמד: בגן הילדים, בבית הספר, בתיכון ואחר כך גם בעסקים. גם לאחר שהתחתנו עם נערות ממשפחות איטלקיות מכובדות, התגוררו השניים בסמיכות והמשיכו לעשות חיל בעסקים. היתה להם רשת משגשגת של קונדיטוריות שהלכה והתרחבה מזמן לזמן. מספר חודשים לפני שנפרדו, החלו לייבא מאיטליה יינות, פסטות, שמן ומוצרים נוספים שזכו לביקוש ונחטפו מהמדפים.

ודווקא אז, בשיא הצלחתם, החליטו השניים להיפרד: רפאלו יישאר עם רשת הקונדיטוריות, ואילו ג'וזפה ייקח את עסקי היבוא. דון לוצ'יאנו, ראש המשפחה, זימן מיד את השניים לביתו.

חווילתו המפוארת של הסב היתה מגרש המשחקים של השניים מאז ילדותם. כשהמבוגרים היו יושבים סביב השולחן הענק, הם ושאר בני הדודים שיחקו והשתובבו בין ספות העור, הפסלים וחפצי האמנות. אך עכשיו הם לא התרוצצו, אלא ישבו ביראת כבוד מול הקשיש שהוכנס על כסא הגלגלים על ידי משרתו האישי. גופו של דון לוצ'יאנו בגד בו, אך עיניו עדיין בערו ואיש במשפחה לא העז להמרות את פיו.

'אצלנו תמיד כולם עבדו יחד', אמר הסב בקול קשה, 'האחווה והערבות ההדדית ליכדו את משפחתנו מאז ומעולם'.

'יש בינינו חילוקי דעות מקצועיים', אמר ג'וזפה בקול שקט.

'מחלוקות תמיד היו ויהיו', הטיח דון לוצ'יאנו. 'זו לא סיבה לפרק שותפות'.

'אנחנו כבר בני שלושים, וכל אחד רוצה לצאת לדרך עצמאית', ניסה ג'וזפה להתעקש.

'שטויות', קבע הזקן, 'זו לא סיבה להיפרד'.

גם רפאלו ניסה בתחילה לדבר על אי הסכמה מקצועית, אך לא היה משכנע יותר מבן דודו, ודון לוצ'יאנו החל להתרגז.

'למעשה, הוויכוח בינינו הרבה יותר עקרוני', הודה רפאלו לבסוף. 'אתה בוודאי יודע שלאחרונה נכנסנו לתחום היבוא. לא מזמן ביקרו אצלנו שני אורחים מניו יורק, אנשי המאפייה האיטלקית, ואמרו לנו שכל עסקי היבוא מאיטליה נשלטים על ידם. הם הודיעו שמעתה הם שותפים בעסק, ו-10 אחוז מההכנסות הולכות אליהם'.

'אז מה הבעיה?' שאל דון לוצ'יאנו, 'ככה זה בביזנס'.

'נכון מאוד', אמר ג'וזפה המעודד מתמיכת סבו, 'ובאמת, למרות דמי החסות שאנו משלמים, אנחנו מרוויחים עכשיו פי שניים!'

'אז אני מבין שאתה החלטת לפרוש מהשותפות', הפנה הקשיש את עיניו אל רפאלו.

'נכון', אמר רפאלו, 'אינני רוצה להיות מאפיונר. אני רוצה חיים שקטים למשפחתי'.

'איש לא הופך אותך למאפיונר', נזף הסב, 'אתה בסך הכול עושה אתם עסקים'.

'סבא, אתה מספיק חכם ומנוסה לדעת מה יקרה: היום זה עסקים, מחר הלבנת הון, ומחרתיים מבקשים ממך לחסל יריב עסקי. אינני רוצה שום עסק אתם'.

דון לוצ'יאנו השתתק. לפתע הוא נראה זקן וחלש כפי שהיה באמת. הוא ידע היטב מהי המאפיה האיטלקית, וגם ידע מה המחיר שהיא גובה...

'תעשו מה שאתם מבינים', לחש וקרא למשרתו שיסיע אותו בחזרה למיטתו.

הפירוד יצא לפועל. ג'וזפה לקח את החלק הרווחי של עסקי היבוא ובידי רפאלו נותרו רק הקונדיטוריות.

גם הידידות בין השניים הסתיימה. הכעס היה גדול והם מיעטו לדבר. לאחר שנתיים עקר ג'וזפה לניו יורק עם משפחתו. השמועות אמרו שהוא חי כמו מלך וצובר הון מיום ליום.

דון לוצ'יאנו האריך ימים ומת בשיבה טובה. להלווייתו המפוארת הגיעו  כל ראשי הקהילה האיטלקית בשיקגו. גם רפאלו היה שם כשלפתע נשמעו לחישות: 'דון ג'וזפה הגיע!'. כל העיניים הופנו אל האורח המפורסם מניו יורק. ג'וזפה הגיע בלימוזינה שחורה וארוכה, לובש חליפה שמחירה שווה למשכורת חודשית, את עיניו מכסות משקפי שמש ושני שומרי ראש גברתנים מתלווים אליו.

'הבחור השתלב חזק במאפיה בניו יורק', שמע רפאלו לחישות הערצה של צעירים. 'הוא אחד היעדים המרכזיים של ה-FBI, אבל הם לא מצליחים להפליל אותו'.

'הבעיה זה לא המשטרה', לחש אחר, 'אלא ארגוני הפשע המתחרים, המאפיה הרוסית, המאפיה הסינית ו...'

אך באותו רגע נשמעה המולה גדולה בקהל. צעקות בהלה נשמעו. שני מאבטחיו של דון ג'וזפה הרימו את נשקיהם אך כבר לא היה על מי לשמור. צלף שכיר שעמד מחוץ לבית הקברות ירה ירייה מדויקת אחת, וחיסל את המאפיונר הצעיר שהגיע ללוויית סבו.

*

אברהם אבינו מחליט להיפרד מעל לוט, בן אחיו, ואף מאפשר לו לבחור בחלקת הארץ הטובה והמשובחת, ובלבד שלא יישבו ביחד. זאת משום שרועֵי לוט לא מונעים מצאנו לרעות בשדות פרטיים, ואברהם אינו מוכן להמשיך לחיות עם אדם שאינו נמנע מגזל. ואכן, עד מהרה מתגלה פרצופו האמיתי של לוט, והוא מתחבר לאנשי סדום הרעים והחוטאים.

כי אין דבר מזיק יותר מחֶברה גרועה. אפילו אברהם אבינו הצדיק חשש מהשפעה שלילית והתרחק מאדם שמידותיו מושחתות. זהו לקח שעלינו לזכור היטב: חברים רעים יכולים לדרדר אותנו למקומות שאיננו רוצים להגיע אליהם. ככל שנבחר בחברים טובים ובחֶברה טובה, כך נשמור ונגֵן על עצמנו מפני השפעות שליליות.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר