עיקרון האיזון

דוד קליינר תגובות: 0

החבטה העזה שנשמעה מהחצר, העירה את מוסטפה אל-חליל משנתו. הוא קם בבהלה ממיטתו, נטל בידו האחת את אקדחו הישן ובידו השנייה פנס, ויצא אל החצר. הוא ידע שבאזור הזה של דרום אפגניסטן, אסור לקחת שום סיכון.

בתחילה ניגש אל לול התרנגולות, אבל שם הכול היה שקט. הוא המשיך אל הרפת, וכשהתקרב אליה נפערו עיניו בתדהמה. קרעים של כדור פורח היו פזורים בין גדרות הרפת, כשהפרות גועות בפחד נוכח האורח הבלתי צפוי שנפל עליהן מהשמים.

'זה משהו של האמריקנים', הרהר מוסטפה ומיהר להתקשר לאיש הקשר המקומי של ארגון הטאליבן.

תוך דקות אחדות רחשה חוותו של מוסטפה בלוחמי טאליבן רבים שסרקו כל פינה. הם מצאו כמה מכשירים שהיו מחוברים לכדור והתפרקו בעת נפילתו. השרידים נלקחו למפקדת ארגון הטרור, וכל המפקדים הוזעקו כדי לבחון אותם.

'זה ללא ספק בלון ריגול', אמר אחד מבכירי הארגון שהיה מומחה בלוחמה אלקטרונית. 'יש כאן מצלמות משוכללות שיכולות לקרוא אותיות זעירות ממרחק רב, ומשדרים רבי עוצמה. תזעיקו את הטכנאים שלנו, שיבדקו מה יש לנו פה.'

שני טכנאי אלקטרוניקה הגיעו למרתף, וכאשר החלו לבדוק את המשדרים הם לא האמינו למראה עיניהם. 'המשדר עדיין פועל למרות הנזקים שספג בנפילה', הסביר אחד מהם את ההתרגשות.

'באמת?' התעגלו עיניו של הבכיר. 'האם אתה יכול גם לזהות היכן התדר נקלט?'

'זה כבר יותר בעייתי', אמר הטכנאי. הוא השיג ציוד משוכלל ביותר וערך בדיקות שונות. לאחר יומיים מאומצים הוא יכול היה לבשר: 'האות מהמשדר נקלט במרכז הכפר טולילאת, כ-40 קילומטר מפה. כנראה ששם ממוקם חדר הבקרה והריגול של הצבא האמריקני'.

כל סוכני הטאליבן סביב הכפר טולילאת קיבלו הנחייה לפקוח עין על כל פעילות חשודה. אחד הסוכנים היה חוסיין, בחור צעיר שעבד בתחנת הדלק בכניסה לכפר. הוא המשיך בשגרת יומו כמתדלק, אך עיניו עבדו שעות נוספות. לאחר יומיים נקרתה בדרכו הזדמנות פז. מכונית גדולה עצרה לתדלק, הנהג היה בחור אמריקני בלבוש אזרחי. 'שים לי מיכל מלא', אמר לחוסיין ושאל: 'איפה פה השירותים?'

חוסיין הצביע לעבר הצד האחורי של בניין תחנת הדלק, והבחור מיהר לכיוון תא השירותים. ברגע שהוא נעלם מהעין פתח חוסיין את דלת המכונית. תיק עור שחור היה מונח על המושב שליד הנהג, ובתוכו קלסר שהכיל מסמכים רבים באנגלית.

חוסיין לא בזבז רגע. הוא שלף את המצלמה הזעירה שסופקה לו מהמפקדה, והחל לצלם את הדפים בזה אחר זה כשהוא מביט מדי פעם לעבר בניין התחנה. לאחר כמה דקות חזר הבחור האמריקני אל רכבו, ומצא את חוסיין משלים את התדלוק כשהבעה תמימה על פניו...

פענוח החומר המצולם ארך כמה ימים, ונראה היה כאילו היה בו אוצר של זהב. מבין השורות ניתן היה ללמוד רבות לא רק על רשת הביון האמריקנית במדינה, אלא גם על פשיטה גדולה שהם תכננו לבצע שבועיים לאחר מכן, ביום הראשון של חודש הרמאדן, על המטה הראשי של הטאליבן.

אבל כאשר הממצאים הונחו על שולחנו של המפקד העליון של הארגון, הוא פרץ בצחוק גדול ונופף בידו בניירות. 'מה הם חושבים שאנחנו, תמימים?' שאל המפקד. 'הרי זה ברור שהם ביימו את הכול מההתחלה ועד הסוף. הם הפילו את הכדור הפורח והשאירו את המשדר פועל ושלחו את הבחור לתחנת הדלק, כדי לשתול אצלנו את המידע המטעה. אני אגיד לכם בדיוק מה הם רוצים: שאנחנו נרכז את כל הכוחות שלנו סביב המטה, וכך הם יוכלו לחסל את כולנו'.

פניהם של כל הנוכחים במטה הטרור נפלו. דבריו של המפקד הראשי היו כל כך מתקבלים על הדעת, עד שכולם חשבו: 'איך לא חשבנו על זה בעצמנו? זה הרי ברור שיש פה פיתיון של האמריקנים'.

'לא כדאי להתכונן בכל זאת? על כל צרה שלא תבוא?' שאל סגנו של המפקד.

'לא ולא,' הכריז המפקד והשליך את הניירות לפח האשפה. 'הדברים ברורים: זו מלכודת אמריקנית, ואנחנו לא ניפול בה!'

אך הסגן לא הסכים עם ההחלטה, והוא החליט לפעול על דעת עצמו. הוא הנחה את אנשיו לעקוב אחרי חדר הבקרה והריגול בכפר טולילאת, ונוכח לדעת שאכן יש שם פעילות אמריקנית ערה. הוא ארגן חוליית לוחמים, פרץ לחדר הבקרה והרס בו ציוד תקשורת בשווי עשרות מיליוני דולרים. לאחר מכן חזר אל המפקד. 'האמריקנים לא היו מפקירים ציוד כה יקר ורגיש, כדי לעשות לנו הצגות. המידע אמיתי וחייבים לפעול לפיו כדי להגן על המטה הראשי'.

המפקד בדק את הדברים באופן אישי, ורק אז השתכנע: המידע אכן אמין ולא הושתל בכוונה בידי האמריקנים. לקראת היום הראשון של הרמאדן, מועד ההתקפה האמריקנית, ריכז ארגון הטרור את כל אנשיו סביב המטה הראשי כדי לסכל את המזימה, אבל עוד בדרך, פשטו עליהם כוחות אמריקנים חמושים והיכו בהם מכה קשה.

הסתבר שהתוכנית אכן היתה מבוימת, אולם האמריקנים ידעו שאנשי הטאליבן לא יאמינו בה. לשם כך הם היו מוכנים להקריב נכס יקר ערך כמו חדר הפיקוד, ורק אז הצליחו לחסל חלק ניכר מתשתית הטרור.

 

*

אנו יודעים כי לכל אדם נותנים מהשמים בחירה חופשית בין טוב לרע – ואת זאת אנו רואים בצורה כה יפה בפרשת השבוע. פרעה מסרב לשמוע בקול ה' ולשחרר את בני ישראל מעבדות, ואז הוא מתחיל לחטוף מכה אחרי מכה: דם, צפרדע, כינים ערוב... היינו חושבים שהבחירה בעצם ניטלה ממנו והוא ימהר לבחור בטוב ולשחרר את בני ישראל, כי מי מסוגל לעמוד מול 'שכנועים' כל כך ברורים? בדיוק בגלל זה מספרת התורה שה' הכביד את לב פרעה. על ידי זה הוחזר לפרעה האיזון: מצד אחד הוא מקבל מכות חזקות, אך מצד שני הוא עקשן כמו פרד ומזלזל במכות שקיבל. עכשיו חזרה אליו הבחירה החופשית בין הטוב לרע. פרעה, כידוע, בחר ברע ולא שחרר את בני ישראל, ולכן קיבל את עונשו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר