לחשוב מחוץ לקופסא

דוד קליינר תגובות: 0

הקיץ באותה שנה במונטנה שבארה'ב היה ארוך מהרגיל. הרי הרוקי המפורסמים היו מכוסים במחטי אורן יבשים שנשרו מהעצים הגבוהים, והעשבייה מסביב התייבשה לחלוטין. ברק אחד שפגע בצמרתו של אחד העצים הצליח להבעיר את האש שהחלה להתפשט במהירות בשמורה. דרכי הגישה לאזור מסובכות במיוחד, ולכן הוחלט בפיקוד הכבאים האזורי להזניק למקום את יחידת הצנחנים המיוחדת הנקראת 'קופצי העשן' בפיקודו של  הכבאי וא'ג דודג' שהיה הוותיק ביותר במחוז.

כבר מחלונות מטוס התובלה ניתן היה להבחין בעשן הרב המיתמר במורדות ההרים. דודג' החליט להצניח את יחידת העילית של הצוות שלו באזור המישורים הפרוסים למרגלות ההרים, על מנת שיוכלו להשתמש במי נהר המיזורי הקרוב אליהם כדי לכבות את השריפה. כבר במהלך הצניחה ארעה תקלה חמורה כאשר ציוד הקשר שלהם התנפץ אל הקרקע לאחר שמצנח הציוד הכבד לא נפתח. כעת הם היו לבדם בשטח ללא יכולת תקשור עם צוותי ההצלה האחרים, במהלך ניסיונות החילוץ של ציוד הקשר אבדה להם מפת השטח, ובשל כך לא היה להם אפילו מושג על תנאי השטח שמסביבם.

בשלב הזה החלה השריפה להיאחז בצמרות העצים ולצאת מכלל שליטה, האש דילגה במהירות  מצמרת עץ אחד למשנהו כשהיא יוצרת חום בלתי נתפס של 2000 מעלות. הצוות החל בהתארגנות זהירה, כיוון הרוח היה מהם והלאה והיא הובילה את האש במעלה ההרים שממולם. כדי שהנהר הרחב יחצוץ ביניהם לבין האש, הורה להם מפקד הצוות להישאר במקומם ומשם לנהל את מאמצי הכיבוי. השעה הייתה כבר חמש אחרי הצהרים ורוחות בין הערביים החלו לנשוב בעוז וללבות את הלהבות שהיתמרו לגובה.

ואז לפתע ללא אזהרה מוקדמת, כיוון הרוח התהפך והאש החלה להתקדם במהירות לכיוונם. גובה הלהבות טיפס לכ-60 מטרים, והיא התקדמה בקצב של חמישים קמ'ש לכיוונם. ברגע הראשון רצו אנשי הצוות לקפוץ אל תוך הנהר אבל באותו הרגע האש דילגה מעליו בקלות והמשיכה בדהרה לעברם. אנשי הצוות החלו לברוח על נפשם במהירות, רעש האורנים הנשרפים שמאחוריהם היה כה חזק ומחריש אוזניים עד שהוא נשמע ממש כמו רכבת הדוהרת מאחוריהם במהירות עצומה.

הם הגיעו אל ההרים שהיו לפני כן מאחוריהם והחלו לטפס עליהם, ציוד הכיבוי היה כבד מאוד ולכן הם זרקו אותו תוך כדי ריצה. בשלב הזה החלו הכבאים לאבד נשימה מכיוון שהאש העצומה זללה את החמצן במהירות, והבריחה מהאש העוצמתית נעשתה קשה ביותר עם האוויר הדליל שנשאר.

דודג' שהבין בשבריר שניה שאין להם סיכוי לברוח מן האש שכבר הייתה כמאה מטר מהם, נעצר והחל לחשוב במהירות מה ניתן לעשות. הוא העביר במוחו את כל מה שהם למדו בקורסים המפרכים של  חילוץ והצלה אבל סיטואציה שכזו כלל לא הובאה שם בחשבון. לפתע הבליח במוחו רעיון מקורי, הוא החל לצעוק לכולם לעצור. לבסוף חבריו הכבאים המשיכו לרוץ בטירוף תוך כדי שהם מביטים בו בתדהמה והיו בטוחים שהחרדה מהאש הוציאה אותו מדעתו, אבל הם לא העזו לסרב פקודה ועצרו במקומם.

הוא שלף גפרור מכיסו והצית את העשב היבש שהיה לפניהם במעלה ההר, תוך שניות מעטות העשב היבש החל לבעור והאש המשיכה לטפס ממנו והלאה במעלה ההר.

כעת הוא היו מוקפים באש מלפניהם ומאחוריהם. למרות החום העצום שהתקרב לכיוונם, הם המתינו במקומם כחצי דקה, ואז החלו להתקדם במעלה ההר אל תוך העשב החרוך שנשרף מהאש שאותה הוא הצית. באותו הרגע הגיעה חומת האש העצומה שרדפה אחריהם ועקפה אותם מימין ומשמאל, אבל אליהם היא לא הגיעה מכיוון שבקרבתם לא היה לה במה להיאחז בגלל שהכל נשרף דקה קודם לכן. הוא השתטח על האפר החם ותחבו את ראשם אל תוך מטפחת אותה הרטיבו במים שהיו במימיות שלהם, על מנת שהיא תחסום את העשן הסמיך. וכך נשארו צמודים לגחלים הלוחשות שעל האדמה במשך מספר דקות עד שהאש הגדולה הלכה והתרחקה.

מיד כשהדבר התאפשר לדוד'ג הוא החל לרכז את שאר אנשי הצוות שלו, אך לצערו חוץ משניים מאנשי הצוות שלו נספו באותו היום. את ההברקה המדהימה שעלתה במוחו היצירתי של מפקד צוות הכבאים דודג' - לומדים עד היום בכל קורסי הכבאות ברחבי העולם...

***

פתרון יצירתי שכזה נקרא 'חשיבה מחוץ לקופסה'. היכולת למצוא פתרון חדש לבעיה קשה, בדרך שנראית בהתחלה כהיפך המוחלט מן ההיגיון. ייתכן שאם נחשוב מחדש על הבעיה בצורה הגיונית נוכל עם קצת יצירתיות להבין שהפתרון בכיוון אחר לחלוטין. חז'ל בעומק תפיסתם ידעו לקשר בין דבר לדבר בכל תחומי החיים. גם אם לפעמים לא מובן לנו מה הקשר, ההיצמדות לחכמה האינסופית של התורה תגלה לנו מציאות חדשה הנמצאת מחוץ לקופסה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר