עם אהוב

אריק סגל תגובות: 0

עם אהוב – אריק סגל

הנסיעה לרומניה התגלתה כבחירה מוצלחת במיוחד. שלושת החברים לא הפסיקו ליהנות מהנופים המרהיבים, והם קיוו להספיק לטייל כמה שיותר לפני שהם חוזרים לארץ. 'קובי, ההצעה שלך לנסוע לרומניה, הייתה במקום!' טפח על שכמו אבי. 'אני מקווה רק שנספיק להגיע לאזור שסיפרתי לכם עליו, זה מקום יפהפה שכמוהו לא ראיתם בחיים!' אמר קובי ולא הוריד את עיניו מהכביש, 'אני מקווה רק שהכביש הארוך הזה ייגמר כבר, ונוכל לעצור לאיזה הפסקה קטנה כי כבר כואב לי הגב מהנסיעה הארוכה הזאת...'

'אני אחליף אותך!' התנדב דן, אלא שקול הסירנה שנשמע מאחוריהם, הבהיר להם שכפי הנראה הם ייאלצו לדחות את ההפסקה המתוכננת. מאחוריהם נסע אופנוע משטרה רומני שסימן להם לעצור בצד הדרך. הם עצרו בשוליים, והשוטר שהבחין שמדובר בתיירים פנה אליהם באנגלית: 'אתם יכולים להציג לי קבלה של תשלום לכביש האגרה?'

'איזה אגרה?' תהה קובי, 'לא ראינו שום שלט שאומר שצריך לשלם אגרה!'

'הכביש הזה בתשלום' אמר השוטר בקשיחות, 'אם אין לכם קבלה, עליכם לשלם לי כאן ועכשיו קנס בסכום של אלף אירו, אם לא תשלמו לי מיד אצטרך לעכב אתכם לתחנת המשטרה הקרובה' 'מה זה הדבר הזה?' פלט אבי ברוגז. מה שהם לא ידעו הוא, שהם נסעו בכביש אגרה, והיה  עליהם לשלם על השימוש בכביש עם תחילת הנסיעה. באותו אזור ברומניה הייתה נהוגה שיטת אכיפה מחמירה לאלו שהשתמטו מתשלום האגרה: נהג שנתפס נוסע בכביש אגרה ללא קבלה המאשרת כי שילם את האגרה, נקנס במקום, בסכום עצום של 1,000 אירו שעליו לשלם אותו מיידית.

לאחר שבדקו את תכולת הארנקים, ואת תא הכפפות שבמכונית, הצליחו שלושת החברים לחלץ בסך הכול 350 אירו. הם ניסו להציע לשוטר לשלם עם כרטיס האשראי הבינלאומי שלהם, אך השוטר השיב להם בזעף, כי אינו מסתובב עם מכשיר לסליקת אשראי, כך שהצעתם לא רלוונטית. 'עליכם להשיג את הסכום באופן מיידי. אם אתם רוצים להמשיך בנסיעה תתקשרו לחבר שיביא לכם את הכסף, לכאן!', אמר השוטר, שהיה נראה שאינו ממהר לשום מקום. אלא שלשלושת החברים, לא היה למי להתקשר. הם לא הכירו כמעט איש באירופה, ובטח שלא היה להם כל חבר באזור זה של רומניה.

'אולי תוותר לנו רק הפעם?!' התחנן קובי, 'זאת טעות בסך הכול, קח את ה350 אירו שיש לנו..', אך השוטר עמד על שלו. השלושה משכו בכתפיהם בייאוש והודיעו לו: 'אנחנו נשארים כאן', אך השוטר לא נבהל: 'נישאר כאן'. שלושת החברים נכנסו למכוניתם שחנתה בצד הדרך, והשוטר התיישב על אופנועו צמוד למכוניתם. כעבור 40 דקות, התעייפו השלשה ויצאו החוצה למתוח את אבריהם. הם התיישבו בצד הדרך והשוטר התיישב לידם. 'תגיד', שאל אבי את השוטר, 'איך יש לך כזאת סבלנות לשבת ולהמתין אתנו? אין לך משפחה, אשה, ילדים? אתה לא ממהר לשום מקום?' נראה שדבריו של אבי פגעו בנקודה רגישה, השוטר החל לספר להם שאינו נשוי, ואינו בקשר עם הוריו למעלה משנה.

'מדוע?' שאל דן, והשוטר החל לגולל את סיפור חייו, וכך מבלי ששמו לב, הם שקעו בשיחה ארוכה שנמשכה למעלה משעה שבה תיאר השוטר על חייו הקשים כילד עני להורים קשי יום, על התקוות הגדולות שתלו בו כשקיוו שיפנה ללימודים גבוהים, ועל אכזבתם שבניגוד לעצתם ולרצונם פנה למשטרה, והפך לשוטר תנועה פשוט.

'הסתכסכתם רק בגלל שהפכת לשוטר?' שאל קובי, אך השוטר הסביר שזה היה תהליך ארוך, עד שבאחד הימים נותק הקשר, וכך נמשך הדבר למעלה משנה. 'היכן מתגוררים הוריך'? שאלו החברים, 'לא הרחק מכאן' השיב השוטר בעצבנות. אבי התבונן בשוטר המהורהר ובמוחו עלה רעיון: 'אצלנו ישנה אמרה - 'כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם', כלומר כאשר אדם אוהב את רעהו, כך יאהב הוא אותו באותה מידה. אי אפשר להסתיר רגשות מזולתך. אם תאהב או תשנא אותו בלבך, הוא ירגיש בכך ויתנהג אליך באותה צורה. אני מציע שניסע אתך להוריך, כאשר בדרך אתה ממלא את לבך באהבה להוריך, ואתה תראה כי באופן אוטומטי הם יחזירו לך באותה צורה...'

השעה המאוחרת, והסיטואציה המוזרה אליה נקלעה הקבוצה בצדי הכביש הנידח ברומניה פעלו את פעולתם, והשוטר הסכים לנסות. הארבעה נסעו בשתיקה לעיירה הסמוכה, וכעבור שלשת רבעי שעה דפקו בבית ישן בפאתי העיר. הזקנה שפתחה את הדלת היית נטועה במקומה בתדהמה עד שיכולת הדיבור נלקחה ממנה. כעבור שניות ארוכות ניגש לדלת גבר קשיש וגבוה והשוטר הרומני נפל לזרועות הוריו כשדמעות זולגות מעיניו. רק כעבור חמש דקות ארוכות של חיבוקים ונשיקות, הזמינו זוג ההורים הקשישים את השלושה להיכנס פנימה, ואמו של השוטר שאלה: 'מי האנשים הללו?'

השוטר חייך וסיפר לה כי הם תיירים שהגיעו לרומניה, אותם תפס בכביש המהיר לאחר שלא שילמו את האגרה. הם גייסו את כל הכסף שלהם אך הצליחו להשיג 350 אירו בלבד במקום ה-1,000 שהם נדרשו לשלם. 'החלטתי לוותר להם על הקנס' סיפר השוטר להוריו. שלשת החברים ששמעו בשמחה בפעם הראשונה כי השוטר וויתר להם על הקנס, הבינו כי השמחה אינה רק מנת חלקם: 'אתה רואה?', אמרה האם לבעלה: 'לבן שלנו יש לב זהב, הוא לא מסוגל היה לקחת לשלשת התיירים הנחמדים האלו את הכסף האחרון שלהם. יש לו לב זהב...'

­­­­­­­­
***

לאהבה האמיתית כפי שמתארים חז'ל במשפט 'כמים הפנים לפנים כך לב האדם' אין מחסום. כאשר האדם אוהב את זולתו כך יאהב אותו חברו,. אולם קיימת אהבה גדולה מזו – אהבת הקב'ה לעם ישראל. בפרשת השבוע מבטיח הקב'ה לאברהם: 'הבט השמימה וספור את הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, כה יהיה זרעך'. עם ישראל הוא העם האהוב של בורא העולם, והוא יישאר לנצח עמו האהוב של הבורא, ויישאר לעד כ'עם סגולה'. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר