סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

תֹּאַר לְשֵׁם כָּבוֹד

תּוּלִי הָיָה כַּלְבּוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל הַמּוֹשֵׁל. הָיָה זֶה כֶּלֶב מְיֻחָד בְּמִינוֹ, הַמּוֹשֵׁל הָיָה קָשׁוּר אֵלָיו בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ. הוּא קִבֵּל אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה כְּשֶׁהָיָה גּוּר קָטָן. יְדִיד וְחָבֵר קָרוֹב שֶׁל הַמּוֹשֵׁל הֶעֱנִיק לוֹ אֶת הַגּוּר, וְסִפֵּר שֶׁמְּדֻבָּר בְּזָן מְיֻחָד וְנָדִיר בַּעַל נֶאֱמָנוּת בִּלְתִּי רְגִילָה וּבַעַל כֹּשֶׁר קְלִיטָה מֻפְלָא.

הַמּוֹשֵׁל אִמֵּץ אֶת הַגּוּר, וּמֵאָז הָיָה לְבֶן טִפּוּחָיו. הָיָה בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר מְיֻחָד. הַכֶּלֶב הֵבִין אֶת שְֹפַת בְּעָלָיו, וְהַבְּעָלִים הֵבִינוּ אֶת שְֹפַת הַכֶּלֶב. אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מִנֶּאֱמָנוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַכֶּלֶב לִבְעָלָיו.

אֲבָל הַחַיִּים עוֹשִֹים אֶת שֶׁלָּהֶם, וְעוֹד יוֹתֵר הַזְּמַן, וְהַכֶּלֶב הִתְחִיל לְהַזְקִין. רוֹבֵץ הָיָה עַל הַשָּׁטִיחַ הֶעָבֶה לְיַד הָאָח, רִיר נִגָּר מִפִּיו, עֵינָיו מֻשְׁפָּלוֹת, וּמַבָּע פָּנָיו אוֹמֵר מִסְכֵּנוּת.

הַמַּצָּב שֶׁרַק הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר, וְהָיוּ עוֹד אִלּוּצִים שׁוֹנִים, גָּרְמוּ לַמּוֹשֵׁל לְהָבִין שֶׁאֵין בְּרֵרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר אֶת הַכֶּלֶב בַּבַּיִת בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי. מֵאִידַךְ, גַּם לַהֲרֹג אוֹתוֹ לֹא רָצָה הַמּוֹשֵׁל, רַק הַמַּחֲשָׁבָה עַל כָּךְ גָּרְמָה לוֹ חַלְחָלָה נוֹרָאִית.

הָאוֹפְּצְיָה הַיְחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה פְּתוּחָה הָיְתָה לִשְׁלֹחַ אֶת הַכֶּלֶב לַחָפְשִׁי. לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ לִקְצֵה הָעִיר שָׁם נִמְצָא הַיַּעַר הַגָּדוֹל, הַמְהַוֶּה בֵּין הַיֶּתֶר כְּבַיִת חַם לְחַיּוֹת הַבָּר, וְשָׁם בֵּין הַחַיּוֹת יוּכַל הַכֶּלֶב לִחְיוֹת אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו.

אֲבָל הַמּוֹשֵׁל עֲדַיִן לֹא הָיָה רָגוּעַ מֵהַמַּחְשָׁבָה, שֶׁכָּךְ יִשְׁלַח אֶת הַכֶּלֶב אֶל הַיַּעַר, בְּלִי הֲגַנָּה, בְּלִי אֶמְצְעֵי הֲגַנָּה וְהַתְקָפָה. הֲרֵי הוּא לֹא הֻרְגַּל מֵעוֹלָם לְהִתְמוֹדֵד מוּל חַיּוֹת בָּר, וְעוֹד עַכְשָׁו כְּשֶׁמַּצָּבוֹ כָּל כָּךְ גָּרוּעַ. הוּא חָס עַל כַּלְבּוֹ הָאָהוּב, וְהֶחֱלִיט שֶׁבַּמַּצָּב שֶׁנּוֹצַר עָלָיו לַעֲשֹוֹת בַּעֲבוּרוֹ אֶת הַמַּקְסִימוּם הָאֶפְשָׁרִי.

בַּעֲבוּר הַכֶּלֶב נִתְפְּרָה חֲלִיפָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. רַעֲמַת אַרְיֵה, פַּרְוַת דֹּב, כַּרְעֵי זְאֵב וּזְנַב נָמֵר - אֵלּוּ הָיוּ רַק חֵלֶק מֵהַמַּרְכִּיבִים שֶׁל חֲלִיפַת הַמָּגֵן הַמְשֻׁרְיֶנֶת שֶׁבָּהּ הִצְטַיֵּד תּוּלִי הַזָּקֵן. וְעַתָּה לֹא נוֹתַר לַמּוֹשֵׁל אֶלָּא לְקַוּוֹת שֶׁתּוּלִי הַמַּפְחִיד יַרְתִּיעַ אֶת הַחַיּוֹת וְיִמְנַע מֵהֶם לְהִתְקָרֵב לַקָּשִׁישׁ הַמִּסְכֵּן.

הַכֶּלֶב יָצָא לְדַרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה, וְחִישׁ מַהֵר עָבְרָה חֲרֹשֶׁת שְׁמוּעוֹת בַּיַּעַר. מִפֶּה לְפֶה הָעָבְרָה הַשְּׁמוּעָה עַל הַחַיָּה הַמּוּזָרָה שֶׁמִּסְתּוֹבֶבֶת בַּיַּעַר. הַחַיּוֹת הֵצִיצוּ מֵרָחוֹק וְחָשְׁשׁוּ לְהִתְקָרֵב. הַכֶּלֶב פָּסַע בְּאִטִּיּוּת כְּאִלּוּ הָיָה מֶלֶךְ הַיַּעַר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא בְּהֶחְלֵט נֶהֱנָה מֵהַהִילָה שֶׁנִּקְשְׁרָה סְבִיבוֹ.

גַּם אֶל הָאַרְיֵה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה עַל הַחַיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁהוֹפִיעָה לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, וּמְהַלֶּכֶת בְּעֹנֶג וּמַטִּילָה אֵימָה עַל יְצוּרֵי הַיַּעַר. הָאַרְיֵה, יוֹתֵר מִשֶּׁחָשַׁשׁ מִפְּנֵי הַחַיָּה הַמּוּזָרָה, חָשַׁשׁ כִּי עוֹמֵד הוּא לְאַבֵּד אֶת כִּסְאוֹ וְאֶת כִּתְרוֹ לְטוֹבַת חַיָּה עֲלוּמַת שֵׁם. הוּא לֹא הִסְכִּים לְהַשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן וְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה חַסְרַת פְּשָׁרוֹת.

בַּחֲשַׁאי הִתְיַעֵץ הָאַרְיֵה עִם יוֹעֲצוֹ הַשּׁוּעָל, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָצֵאת וּלְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַחַיָּה הַחֲדָשָׁה, לִלְמֹד אֶת נְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁלָּהּ, וּלְנַסּוֹת לִתְהוֹת עַל קַנְקַנָּהּ.

חוֹשֵׁשׁ קִמְעָה יָצָא הַשּׁוּעָל לַדֶּרֶךְ הַבִּלְתִּי בְּרוּרָה. עַד כֹּה רַק שָׁמַע עַל הַחַיָּה הַמֻּפְלָאָה, הוּא לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּמוֹ עֵינָיו, אֲבָל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הִיא פְּקֻדָּה, וְהוּא בְּהֶחְלֵט מִתְכַּוֵּן לַעֲמֹד בְּכָבוֹד בַּמְּשִֹימָה.

הִתְקָרֵב הַשּׁוּעָל אֶל הַחַיָּה הַחֲדָשָׁה. בְּצִדֵּי הַיַּעַר הוּא מַבְחִין בְּחַיּוֹת הַמִּסְתַּתְּרוֹת וּמַבִּיטוֹת בְּסַקְרָנוּת מְהוּלָה בַּחֲרָדָה. הוּא מִתְקָרֵב בְּאִטִּיּוּת, וּמֵרָחוֹק קָד קִדָּה שֶׁל כָּבוֹד:

'בָּרוּךְ הַבָּא לַיַּעַר. אֲנִי הוּא הַשּׁוּעָל!' קָרָא לְעֶבְרוֹ בְּקוֹל.

- 'בָּרוּךְ הַנִּמְצָא!' עָלְתָה כְּמִין נְהִימָה מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב.

- 'וּמִי כְּבוֹדוֹ?' הִתְעַנְיֵן הַשּׁוּעָל בַּעֲדִינוּת.

תְּחִלָּה נָבוֹךְ קִמְעָה, הַשּׁוּעָל הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְעַנְיֵן בּוֹ יְשִׁירוֹת. אַחַר כָּךְ זָקַף אֶת רַעֲמָתוֹ וְאָמַר: 'יֵשׁ לִי רַעְמָה שֶׁל אַרְיֵה!'

- 'כֵּן, כֵּן', הִנְהֵן הַשּׁוּעָל, 'אֶת זֶה רוֹאִים מְצֻיָּן, אֲבָל מִי כְּבוֹדוֹ?'

לִטֵּף אֶת גַּבּוֹ וְאָמַר: 'פַּרְוָה לִי שֶׁל דֹּב!'

- 'אָכֵן, גַּם בָּזֶה הִבְחַנְתִּי. אֲבָל מִי כְּבוֹדוֹ?'

נֶעֱמַד עַל רַגְלָיו גָּבוֹהַּ כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְאָמַר בְּעַצְבָּנוּת מָה: 'כְּרָעַי שֶׁל זְאֵב עֲרָבוֹת!'

- 'גַּם זֶה נִכָּר!' לֹא הִרְפָּה הַשּׁוּעָל, 'אֲבָל מִי כְּבוֹדוֹ?' הִמְשִׁיךְ בַּעֲדִינוּת מִכֹּחַ הַסָּפֵק.

כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וְאָמַר: 'יֵשׁ לִי זָנָב שֶׁל נָמֵר!'

הַפַּעַם פָּנָה הַשּׁוּעָל יְשִׁירוֹת, הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לְהַרְפּוֹת: 'אֲבָל מִי אַתָּה?!?!?!'

רָבַץ תַּחְתָּיו וְאָמַר: 'אֲנִי... אֲנִי כֶּלֶב!'

***

הַאִם שְׁלַל הַתְּאָרִים שֶׁבָּהֶם מִתְהַדֵּר אָדָם, מְעִידִים מַשֶּׁהוּ עַל אִישִׁיּוּתוֹ כְּ'אָדָם'.

בְּהֶחְלֵט הַתֹּאַר יָכוֹל לְהָעִיד עַל יְכֹלֶת אִינְטְלֶקְטוּאַלִית, עַל כִּשּׁוּרִים אַנַאלִיטִיִּים, עַל רַחֲבוּת אֳפָקִים, עַל רָמַת מִשְֹכָּל. אֲבָל הַאִם זֶהוּ הָאָדָם?

כַּנִּרְאֶה, הַתְּשׁוּבָה הִיא מַמָּשׁ פְּשׁוּטָה.

לֹא!

הָאָדָם הוּא לֹא סַךְ כָּל הַיֶּדַע שֶׁאוֹתוֹ צָבַר. הַיֶּדַע, אִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּשִׁמּוּשׁ נָכוֹן, יָכוֹל לְהוֹבִיל אוֹתוֹ לִהְיוֹת אָדָם טוֹב יוֹתֵר בְּמַהוּתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ הוּא אֵינוֹ מֵעִיד עַל עֵרֶךְ מוּסָף כָּלְשֶׁהוּא בִּבְעָלָיו.

יֵשׁ בְּכָךְ לְעוֹרֵר מַחֲשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת עַל הִתְיַחֲסוּתֵנוּ לַזּוּלַת. לִבְחֹן הַאִם אֵינֶנּוּ מִסְתַּנְוְרִים מֵאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי תֹּאַר וּמִתְעַלְּמִים מֵאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מַהוּת. הַאִם בֵּין שְׁלַל הַתְּאָרִים הַמְחֻלָּקִים בְּיָמֵינוּ לֹא אִבַּדְנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֱנוֹשִׁית כָּל כָּךְ לִבְדֹּק אֶת זוּלָתֵנוּ לְפִי מִדַּת הָ'אָדָם שֶׁבּוֹ, לְפִי מַה שֶּׁהוּא, לְפִי הָעֲבוֹדָה שֶׁאוֹתָהּ עָשָֹה בְּעַצְמוֹ, בְּנַפְשׁוֹ, בְּמַעֲשָֹיו, בְּמִדּוֹתָיו.

כִּי רַק מִי שֶׁהִתְעַלָּה מֵעַל לִנְטִיּוֹתָיו, לְמִדּוֹתָיו, לְמַאֲוָיָיו וְלִרְצוֹנוֹתָיו, וְעָשָֹה מַשֶּׁהוּ בַּפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁעִמָּן נוֹלַד, הוּא זַכַּאי לְתֹאַר 'אָדָם', כִּי בְּמַהוּתוֹ הוּא 'אָדָם'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר