לקסיקון חנוכה (א')

רבני שלום לעם תגובות: 0

לקסיקון חנוכה (א') – יוסף רזניק

גזירות יוון - היוונים-סורים ששלטו בארץ ישראל בימי הבית השני, ובראשם המלך אנטיוכוס, גזרו גזירות קשות על היהודים, גזלו את כספם ואף את בנותיהם, טימאו את המקדש, אסרו באיומי מוות לקיים את התורה והמצוות, וניסו להכריח את היהודים לעבוד את אלילי יוון ולקבל על עצמם את התרבות היוונית. גם חלק מהיהודים שיתפו פעולה עם השלטון והפכו למתייוונים. הצלה לא נראתה באופק, ונראה היה שחלילה הגיע סופה של היהדות.

מרד החשמונאים - משפחת חשמונאי היתה משפחת כהנים מהעיר מודיעין. מתתיהו החשמונאי שהיה בנו של הכהן הגדול, הכריז על מרד בשלטון היווני, וחמשת בניו, ובראשם יהודה המכבי, הנהיגו את המרד בפועל. היהודים המורדים היו דלים בכוח אדם ובנשק, אבל בשילוב של תחבולות וגבורה אנושית עם סיוע משמים, הם הצליחו לנצח את הצבא היווני הגדול בסדרה של קרבות. ממלכת יהודה חזרה להיות עצמאית והגזירות בוטלו. החשמונאים ובניהם שלטו ביהודה כמאה שנה, עד ימי השלטון הרומאי.

חנוכת המקדש - נקודת השיא של המרד היתה הכיבוש מחדש של בית המקדש, טיהורו מכל אלילי היוונים והחזרת עבודת הקרבנות. המקדש נחנך מחדש בכ'ה בכסלו שנת ג' תקצ'ו, ולאחר חנוכתו עשו שמונה ימי שמחה. ימי החנוכה הללו נקבעו על ידי חכמי ישראל כימי שמחה לדורות. בימים אלו אין להספיד ואין להתענות.

נס פך השמן - כדי להדליק את מנורת המקדש היה צורך בשמן טהור, אך כל השמנים שבמקדש נטמאו בידי היוונים. רק פך טהור אחד נמצא, והשמן שבו הספיק ליום אחד בלבד; אך בדרך נס השמן שבפך דלק שמונה ימים, עד שהביאו שמן טהור חדש.

נרות חנוכה - המצוה המרכזית בחנוכה היא הדלקת נרות בכל לילה, זכר להדלקת המנורה ולנס פך השמן, ונשים חייבות במצוה זו כמו הגברים. הצדיקים הפליגו במעלתה של מצות הדלקת הנרות, וגילו משמעויות רוחניות רבות הטמונות בה: נרות החנוכה מסמלים את אור התורה לעומת החושך היווני, ושלהבת הנר דומה לנשמת האדם שכל הזמן משתוקקת לעלות מעלה מעלה. זמן הדלקת הנרות הוא עת רצון להיוושע אפילו בדברים שמעל הטבע. גם מי שנמצא במדרגה נמוכה ובחושך רוחני יכול להיוושע בשעה זו, כמו שהנר מאיר את החושך. אמרו צדיקים שאפילו עצם ההסתכלות בנרות יכולה להעלות את האדם מבחינה רוחנית.

מקום ההדלקה הוא בפתח הבית מבחוץ, בצד הנגדי למזוזה, או בחלון הפונה לרשות הרבים, וזאת כדי לפרסם את הנס ברבים. הנרות צריכים להיות גבוהים מן הקרקע לפחות שלושה טפחים (כ-24 ס'מ). זמן ההדלקה הוא בתחילת הלילה; יש הנוהגים להדליק מיד בשקיעת החמה ויש שמדליקים בצאת הכוכבים או לאחר תפילת ערבית. כל סוגי הנרות כשרים לנר חנוכה, ובלבד שהם יכולים לדלוק לפחות חצי שעה. אך יש הידור מיוחד להדליק בשמן זית, כמו במנורת המקדש. לגבי מספר הנרות, מעיקר הדין די להדליק בכל בית נר אחד בכל לילה, אך כל ישראל נהגו להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל יום, עד שבלילה השמיני מדליקים שמונה נרות. יש הנוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות, ויש נוהגים שרק בעל הבית מדליק. לגבי מי שלא נמצא בביתו בזמן ההדלקה, יש דינים שונים. לפני ההדלקה מברכים: 'ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה' ו'ברוך אתה ה'... שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה'. בלילה הראשון מברכים גם 'שהחיינו'.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר