הֲכָנָה לְבִקֹּרֶת - סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הֲכָנָה לְבִקֹּרֶת

מַעֲשֶֹה בְּמֶלֶךְ שֶׁהֶחְלִיט לִבְנוֹת קַו בִּצּוּרִים בְּאֵזוֹר הַסְּפָר הַמּוּעָד לִפְשִׁיטוֹת אוֹיֵב. קָרְבָּנוֹת רַבִּים מֵאֶזְרָחִים תְּמִימִים הַגָּרִים סָמוּךְ לְקַו הַסְּפָר, וּבְנוֹסָף רְכוּשׁ רַב שֶׁנִּבְזַז וְחַיָּלִים בְּמַעֲמָדִים גְּבוֹהִים שֶׁנָּפְלוּ בְּגִיחוֹת קְרָב הִטְרִידוּ אֶת שַׁלְוָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא נֶחֱלַץ לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁלוֹם הַתּוֹשָׁבִים וְאֶת הֲגַנַּת רְכוּשָׁם. עָרַךְ תָּכְנִית בִּצּוּרִים מְפֹרֶטֶת, חֲפִירַת שׁוּחוֹת הֲגַנָּה, וּבְנִיַּת סוֹלְלוֹת מָגֵן וּמִגְדְּלֵי צְפִיָּה. אַחַר קָרָא לִשְׁנַיִם מִמְּפַקְּדֵי הַצָּבָא וְאָמַר: 'רְאוּ, אֲנִי מַעֲמִיד לִרְשׁוּתְכֶם כָּךְ וְכָךְ רִבְבוֹת זְהוּבִים, וּמַפְקִידְכֶם עַל בְּנִיַּת הַבִּצּוּרִים. הוֹאִיל וְטוֹבַת הַתּוֹשָׁבִים וְרַוְחָתָם לְנֶגֶד עֵינַי, הֲרֵינִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לְהַעֲבִידָם בִּכְפִיָּה. סְכוּם זֶה יַסְפִּיק לִשְׂכָרָם בְּיָד נְדִיבָה, וְהֵם יִזְכּוּ בְּכִפְלַיִם: בְּשָׂכָר נָאוֹת וּבְבִצּוּרִים שֶׁיַּבְטִיחוּ אֶת שְׁלוֹמָם וְאֶת שַׁלְוָתָם'.

קָד הַמְפַקֵּד הַבָּכִיר, אָדָם שָׁקוּל וּרְצִינִי, וְאָמַר: 'אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁאֶתְקַשֶּׁה לִפְעֹל בְּתֵאוּם עִם רֵעִי, שֶׁהוּא צָעִיר וְנִמְהָר וּפָזִיז'.

נַעֲנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: 'לֹא תֵּאָלֵץ לִהְיוֹת שֻׁתָּפוֹ. הַסְּכוּם יִתְחַלֵּק בֵּינֵיכֶם בְּשָׁוֶה, וְכָל אֶחָד מִכֶּם יוּכַל לִשְֹכֹּר לוֹ פּוֹעֲלִים כַּאֲוַת נַפְשׁוֹ'.

קָדוּ הַשְּׁנַיִם, קִבְּלוּ אֶת הַמִּנּוּי וּפָנוּ אֶל שַֹר הָאוֹצָר לִטֹּל אֶת הַהוֹן שֶׁהָעֳמַד לִרְשׁוּתָם. נָסְעוּ לְאֵזוֹר הַסְּפָר וְהִשְׁתַּכְּנוּ בְּעִיר הַמָּחוֹז. הַמְפַקֵּד הַיָּהִיר וְהַפָּזִיז שָֹכַר מִבְנֶה עֲנָק, רַב טְרַקְלִינִים וַחֲדָרִים הַבָּנוּי בִּפְאֵר מְנַקֵּר עֵינַיִם. וְאִלּוּ הַמְפַקֵּד הַמְבֻגָּר וְהַשָּׁקוּל שָֹכַר דִּירָה צְנוּעָה וְיִעֵד אֶחָד מֵחֲדָרֶיהָ לְמִשְׂרָד.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם כֻּסּוּ קִירוֹת הַבָּתִּים בָּעִיר מֻכַּת הָאַבְטָלָה בִּשְׁנֵי סוּגֵי מוֹדָעוֹת. מוֹדָעַת עֲנָק הִזְמִינָה כָּל דּוֹרֵשׁ עֲבוֹדָה אֶל הָאַרְמוֹן הַשָּׂכוּר, וּמוֹדָעָה קְטַנָּה הִפְנְתָה אֶת הַתּוֹשָׁבִים אֶל הַדִּירָה הַצְּנוּעָה. אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ אֶל הָאַרְמוֹן הַמְרֻוָּח הִתְקַבְּלוּ בְּחִיּוּךְ וּבִטְפִיחָה עַל הַשֶּׁכֶם. בַּטְּרַקְלִין הוּכְנָה סְעֻדַּת מְלָכִים לְכָל דִּכְפִין, וְהַמְפַקֵּד הַמְרַאֲיֵן הִבְהִיר: 'מִי שֶׁנִּרְשָׁם כָּאן, יְקַבֵּל עֶשְֹרִים זְהוּבִים לְשָׁבוּעַ'. עֶשְֹרִים זְהוּבִים! הֲרֵי זוֹ מַשְֹכֹּרֶת מְמֻצַּעַת שֶׁל חָדְשַׁיִם יָמִים! 'וְהָאֲרוּחוֹת יֻגְּשׁוּ כָּאן בְּשֶׁפַע, בִּפְאֵר וּבְהָדָר!' הוֹסִיף.

עֵינַי הַמֻּבְטָלִים נָצְצוּ. הֵם גִּשְּׁשׁוּ בַּחֲשָׁשׁ: 'וּמָה... מָה נִדְרָשׁ לַעֲשׂוֹת?'

'עֶקְרוֹנִית', אָמַר הַמְפַקֵּד, 'יֵשׁ לִבְנוֹת בִּצּוּרִים. אֲבָל אֵין שְׁעָתֵנוּ דּוֹחֶקֶת, לִפְנֵי כֵן יֵשׁ לַעֲרֹךְ אֶת הַהֲכָנוֹת הַמַּתְאִימוֹת... בֵּינְתַיִם, נִסְתַּפֵּק בְּהַרְשָׁמָה. אַחַר כָּךְ נִרְאֶה...'

'וְאֶת הַשָּׂכָר, מָתַי נְקַבֵּל?' הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל.

'מֵרֹאשׁ!' הִכְרִיז הַמְפַקֵּד. רָשַׁם אֶת הַפְּרָטִים הוֹשִׁיט אֶת הַזְּהוּבִים...

'רֶגַע אֶחָד!' נִרְתְּעוּ, 'טֶרֶם הֶחְלַטְנוּ, עָלֵינוּ לְהִוָּעֵץ, לַחֲשֹׁב בַּדָּבָר... וַדַּאי טְמוּנָה כָּאן מַלְכֹּדֶת כָּלְשֶׁהִי... וּמִלְּבַד זֹאת, רָאִינוּ מוֹדָעָה נוֹסֶפֶת. אוּלַי מַצִּיעִים שָׁם תְּנָאִים טוֹבִים יוֹתֵר...'

'כִּרְצוֹנְכֶם', הִתְרַחֵב חִיּוּכוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד. 'כְּשֶׁתַּחְלִיטוּ תָּבוֹאוּ. מִי בַּתּוֹר?'...

הַבָּא בַּתּוֹר נִכְנַס, וְקוֹדְמוֹ פָּנָה אֶל הַדִּירָה הַצְּנוּעָה. מְפַקֵּד חֲמוּר סֵבֶר יָשַׁב מֵאֲחוֹרֵי הַמַּכְתֵּבָה. 'הַאִם בָּאתָ לִשְׁמֹעַ פְּרָטִים עַל הַצָּעַת הָעֲבוֹדָה?' שָׁאַל.

'אָכֵן כֵּן', אִשֵּׁר הַמֻּבְטָל.

'וּבְכֵן, אֲנִי שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָכִין בִּצּוּרִים, וְזוֹ הַתָּכְנִית. אִם תֵּרָשֵׁם כָּאן, תְּקַבֵּל הוֹרָאוֹת מְפֹרָטוֹת עַל חֶלְקְךָ. הֵיכָן עָלֶיךָ לַחְפֹּר, וּמֶה עָלֶיךָ לִבְנוֹת, צֶוֶת מְיֻחָד יַשְׁגִּיחַ עַל הִתְקַדְּמוּת הָעֲבוֹדָה', הִסְבִּיר הַמְפַקֵּד.

'וְהַשָּׂכָר?' שָׁאַל הַמֻּבְטָל.

'הַשָּׂכָר מִתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם. שְׁנֵי זְהוּבִים לְשָׁבוּעַ לְמִחְיָה, וְהַשְּׁאָר, לְפִי הֶעָמָל שֶׁיֻּשְׁקַע. מִי שֶׁיַּעֲבֹד בֶּאֱמוּנָה וִימַלֵּא אֶת הַמִּכְסָה, יְקַבֵּל אַרְבָּעִים זְהוּבִים לְשָׁבוּעַ!' הֵשִׁיב הַמְפַקֵּד.

אַרְבָּעִים זְהוּבִים – הוֹן עָתֵק! 'וּמָתַי אֲקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף?' שָׁאַל.

'הוּא יִצְטַבֵּר לִזְכוּתְךָ', אָמַר הַמְפַקֵּד, 'תְּקַבְּלוֹ בִּגְמַר עֲבוֹדָתְךָ, בְּצֵרוּף מַעֲנָק'.

'תּוֹדָה, אֶשְׁקֹל אֶת הַדָּבָר', אָמַר וְיָצָא מִן הַדִּירָה.

בַּדֶּרֶךְ חָשַׁב, כְּלוּם הִתְבַּלְּעָה עָלָיו דַּעְתּוֹ שֶׁל מְפַקֵּד זֶה? דּוֹרֵשׁ הוּא לַעֲמֹל בִּכְרִיַּת שׁוּחוֹת וּבִבְנִיַּת בִּצּוּרִים, וְלַעֲמֹד תַּחַת פִּקּוּחַ וְהַשְׁגָּחָה. וְהַשָּׂכָר מֻתְנֶה בְּעָמָל וּבִיגִיעָה – וְאֵינוֹ נִתָּן מִיָּד... הֲבָלִים! אֵלֵךְ אֶל הַמְפַקֵּד הָרִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ כָּל עֲבוֹדָה, וּמְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ וּבְעַיִן יָפָה – וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ כְּיַד הַמֶּלֶךְ לִמְסִבּוֹת רַאֲוָה וְהוֹלְלוּת...

כָּךְ חָשַׁב הָאֶחָד וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי... מְעַטִּים הָיוּ שֶׁמָּאֲסוּ בְּלֶחֶם חֶסֶד וּבִקְּשׁוּ לְהַרְוִיחַ בְּיֹשֶׁר וּבַעֲמַל כַּפֵּיהֶם. אֵלֶּה נִרְשְׁמוּ אֵצֶל הַמְפַקֵּד הַשָּׁקוּל וְהָאָמִין, קִבְּלוּ מִיָּדָיו אֶת מַפַּת הַבִּצּוּרִים, שֶׁבָּהּ סֻמַּן חֶלְקָם, וּפָנוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, עֲבוֹדָה שֶׁנּוֹעֲדָה לְטוֹבָתָם וְלִשְׁלוֹמָם.

אֲבָל כָּאָמוּר, בָּחֲרוּ רֹב הָאֲנָשִׁים בְּחַיֵּי בַּטָּלָה וּבְפִנּוּקִים, כְּשֶׁהַמְפַקֵּד הַהוֹלֵל מְזַמֵּן לָהֶם שַׁעֲשׁוּעִים חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, בְּהוֹצִיאוֹ עַל כָּךְ אֶת הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁקִּבֵּל מֵהַמֶּלֶךְ לְצֹרֶךְ בְּנִיַּת הַבִּצּוּרִים...

אֲבָל יוֹם אֶחָד נוֹכַח הַמְפַקֵּד הַהוֹלֵל לָדַעַת, שֶׁמְּלַאי הַזְּהוּבִים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ מִדַּלְדֵּל וְאוֹזֵל, וּכְבָר בִּזְבֵּז אֶת רֻבּוֹ בְּפַזְּרָנוּתוֹ. הוֹאִיל וְנָחוּשׁ הָיָה בְּהַחְלָטָתוֹ לְהִתְהוֹלֵל זְמַן רַב כְּכָל הָאֶפְשָׁר, הֶחְלִיט לְצַמְצֵם בְּהוֹצְאוֹתָיו. הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח הֻחְלַף בְּיַיִן זוֹל, הַמָּנוֹת קָטְנוּ וְהַמִּבְחָר צֻמְצַם. גַּם הַמַּשְׂכֹּרֶת הַמְשֻׁלֶּמֶת מֵרֹאשׁ הִצְטַמְצְמָה. מֵעֶשְֹרִים זְהוּבִים לְשָׁבוּעַ – לַחֲמִשָּׁה עָשָֹר בִּלְבַד.

נוֹכְחוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּצִּמְצוּמִים, הִתְמַרְמְרוּ עַל הַקִּצּוּץ בַּשָּׂכָר, אֲבָל הִשְׁלִימוּ עִם כָּךְ בִּמְהֵרָה. גַּם חֲמִשָּׁה עָשָֹר זְהוּבִים – סְכוּם רַב הוּא בַּעֲבוּר חַיֵּי בַּטָּלָה. גַּם מִיַּיִן זוֹל אֶפְשָׁר לְהִשְׂתַּכֵּר, וְגַם מִמִּבְחָר מְצֻמְצָם יוֹתֵר אֶפְשָׁר לִשְׂבֹּעַ...

אֲבָל הָיוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁנִּרְמְזוּ וְעָצְרוּ לַחֲשֹׁב: מַדּוּעַ צֻמְצַם הַשָּׂכָר? מַדּוּעַ פָּסַק הַשֶּׁפַע? וְהִמְשִׁיכוּ בִּתְהִיָּתָם: הֲכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁשְּׁנֵי מְפַקְּדֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ בָּהּ בָּעֵת, וּפַעַר גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם? הָאֶחָד קַפְּדָן וּמַעֲבִיד חַסְכָן, וְהָאֶחָד הוֹלֵל וּפַזְּרָן וְאֵינוֹ תּוֹבֵעַ מְאוּמָה?

וּמִשֶּׁעִיְּנוּ בַּדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְפִשְׁרָם. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִצְטַוּוּ עַל דְּבַר הַבִּצּוּרִים, וְקִבְּלוּ מָמוֹן עָתֵק לִבְנִיָּתָם. הָאֶחָד מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְהַשֵּׁנִי מוֹעֵל בּוֹ וּמְבַזְבֵּז אֶת הַכְּסָפִים לְחַיֵּי רְוָחָה וּפַזְּרָנוּת. אֲבָל קֶרֶן הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ עוֹמֶדֶת לִכְלוֹת, וּמָה יְהֵא אָז? וְאִם יַעֲרֹךְ הַמֶּלֶךְ בִּקֹּרֶת וִיגַלֶּה אֶת דְּבַר הַמְּעִילָה – הֵן יִקְנְסֶנּוּ בְּכִפְלַיִם עַל חַיֵּי הַהוֹלְלוּת, בְּלֹא כָּל תְּמוּרָה!

נָתְנוּ אֶל לִבָּם – וּפָנוּ אֶל הַדִּירָה הַצְּנוּעָה, לְהֵרָשֵׁם לָעֲבוֹדָה...

הַצִּמְצוּמִים הָלְכוּ וְגָבְרוּ, וְהָעֲרִיקָה גָּדְלָה אַף הִיא.

עַד שֶׁהִגִּיעַ מוֹעֵד הַבִּקֹּרֶת...

***

מָשׁוּל הוּא הָאָדָם לְעִיר סְפָר, שֶׁהַתַּאֲווֹת וְהָרְצוֹנוֹת הַיִּצְרִיִּים צָרִים עָלֶיהָ וּמַפִּילִים בָּהּ חֲלָלִים. וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל – מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁנִּבְנֶה בִּצּוּרִים. נְמַלֵּא אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, נַשְׁקִיעַ אֶת מַהוּתֵנוּ בִּדְבָרִים שֶׁבָּרוּחַ, וְאֵלּוּ יִהְיוּ תְּרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. לְשֵׁם כָּךְ נִשְׁלְחוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים: הַיֵּצֶר הַטּוֹב, הוּא הָעוֹשֶֹה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה, תּוֹבֵעַ לַעֲמֹל בִּבְנִיַּת הַבִּצּוּרִים, וּמַבְטִיחַ שָֹכָר לְפִי הֶעָמָל וּלְפִי הַיְגִיעָה. וְהַשָּׂכָר אֵינוֹ מְשֻׁלָּם מֵרֹאשׁ שֶׁהֲרֵי 'שְֹכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא'. כָּאן נְקַבֵּל רַק כְּדֵי אֶפְשָׁרוּת הַמִּחְיָה, וְעִקַּר הַשָּׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל לְעֻמָּתוֹ הַיֵּצֶר הָרָע בָּא וּמְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן, מַרְדִּים אֶת הָעֵרָנוּת בְּחַיֵּי הוֹלְלוּת, מַצִּיעַ שֶׁפַע טוֹב, בִּדּוּר וְחַיִּים קַלִּים חַסְרֵי מַאֲמָץ פְּנִימִי וִיגִיעָה אֲמִתִּית. וְרַבִּים הֵם הַמִּתְפַּתִּים וְצוֹעֲדִים אַחֲרָיו. אַךְ כְּכָל שֶׁהָאָדָם מִתְבַּגֵּר, הַגּוּף הוֹלֵךְ וְנֶחֱלַשׁ. אִתּוּתִים נִשְׁלָחִים, תְּחִלָּה קַלִּים, אַחַר כָּךְ כְּבֵדִים יוֹתֵר, כָּל שַֹעֲרָה לְבָנָה רֶמֶז דַּק, כָּל יְרִידָה בַּכֹּשֶׁר הַגּוּפָנִי רֶמֶז עָבֶה יוֹתֵר. הָאַסְפָּקָה כְּבָר אֵינָהּ שׁוֹטֶפֶת, קֻפַּת הַמְזֻמָּנִים כְּבָר אֵינָהּ מְלֵאָה כְּבֶעָבָר.

טוֹב לוֹ לְמִי שֶׁעוֹשֶֹה חוֹשְׁבִים וְעוֹרֵק לִפְנֵי שֶׁיַּגִּיעַ מוֹעֵד הַבִּקֹּרֶת.

______________________________________________________________________________

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר