לְהוֹצִיא אֶת הָעֵז

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

לְהוֹצִיא אֶת הָעֵז

לֵיזֶר סָבַל מִצְּפִיפוּת יְתֵרָה בְּבֵיתוֹ, דִּירַת שְׁנֵי הַחֲדָרִים שֶׁלּוֹ הָיְתָה עֲמוּסָה בְּאַחַד עָשָֹר יְלָדָיו, הוּא אִשְׁתּוֹ וַחֲמוֹתוֹ שֶׁתִּהְיֶה בְּרִיאָה, וְגַם אָבִיו הַזָּקֵן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף וְלָגוּר בְּבֵית בְּנוֹ לְעֵת זִקְנָה. וְהוּא כַּמּוּבָן לֹא סֵרֵב, וְאֵרַח אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. אֲבָל לִבּוֹ הָרָחָב לֹא עָמַד בְּיַחַס שָׁוֶה לְבֵיתוֹ הַצַּר, הַצְּפִיפוּת נֶעֶשְֹתָה בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת וְהוּא חָשׁ בְּמַחֲנָק.

בְּמַר יֵאוּשׁוֹ פָּנָה לָרַב וּבִקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ.

'מִמָּה אַתָּה מִתְפַּרְנֵס' שָׁאַל הָרַב?

'יֵשׁ לָנוּ עֵז שֶׁנּוֹתֶנֶת חָלָב, וְ...'

'תַּכְנִיס אוֹתָהּ!' הוֹרָה הָרַב.

'סְלִיחָה', הִתְבַּלְבֵּל הַשּׁוֹאֵל לְרֶגַע, 'אֶת מִי?! אֶת מִי לְהַכְנִיס וּלְאָן?!'

'אֶת הָעֵז!' לִבֵּן הָרַב אֶת דְּבָרָיו, 'הַכְנֵס אוֹתָהּ הַבַּיְתָה, וְתַחֲזֹר אֵלַי בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם'.

עָבַר שָׁבוּעַ בִּלְתִּי נִסְבָּל, וְהָאִישׁ הִדַּפֵּק עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב:

'רַבִּי, הוֹשִׁיעָה, אֲנִי לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר!' הוּא תֵּאֵר אֶת הָעֵז הַמְקַפֶּצֶת בְּתוֹךְ דִּירָתוֹ הַקְּטַנָּה, מְנַתֶּרֶת עִם אַחַד עָשָֹר הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, דּוֹחֶקֶת אֶת חֲמוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו הַזָּקֵן, וְאֵינָהּ מַשְׁאִירָה פִּנָּה אַחַת נְקִיָּה וּמְסֻדֶּרֶת. 'אֶת הַסְּדִינִים הִיא אָכְלָה. רַבִּי! אֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר!'

'תּוֹצִיא אוֹתָהּ!' הוֹרָה הָרַב.

לְמָחֳרָת הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ קוֹרֵן מֵאֹשֶׁר. פִּתְאֹם יֵשׁ מָקוֹם בְּרֶוַח, הָעֵז אֵינֶנָּה, וְהַבַּיִת כְּבָר לֹא צָפוּף כְּמוֹ שֶׁהָיָה, הוּא הֵבִין שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר גָּרוּעַ.

בְּחָכְמָה הָיְתָה עֲצָתוֹ שֶׁל הָרַב.

אֲבָל טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ יִהְיֶה מִי שֶׁיַּכְנִיס אֶת הָעֵז לְבַיִת מְרֻוָּח.

לָמָּה לְהַכְנִיס אוֹתָהּ כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ מָקוֹם בְּשֶׁפַע? לָמָּה לִסְבֹּל כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהִמָּנַע?

אָז לָמָּה אֲנַחְנוּ מִתְעַקְּשִׁים בְּכֹחַ לְהַכְנִיס לְעַצְמֵנוּ עִזִּים?!

אֶת הַהֶסְבֵּר לָעִזִּים שֶׁלָּנוּ יְסַפֵּק הַסִּפּוּר הַבָּא:

מוֹרֶה יְצִירָתִי לְהַפְלִיא בְּבֵית סֵפֶר לְחִנּוּךְ מְבֻגָּרִים )כֵּן, יֵשׁ חַיָּה כָּזֹאת( בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הֶחְלִיט לְקַדֵּם אֶת תַּלְמִידָיו בְּחַיֵּיהֶם הַפְּרָטִיִּים, בְּרֶגַע שֶׁל שְׁעַת כֹּשֶׁר וְנִינוֹחוּת קְבוּצָתִית הוּא הִצִּיעַ לַעֲרֹךְ תַּרְגִּיל מְעַנְיֵן.

הוּא בִּקֵּשׁ מִכָּל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים לְהִצְטַיֵּד בְּשַֹקִּית נַיְלוֹן שְׁקוּפָה וַחֲזָקָה.

אִם יֵשׁ לָכֶם אֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם מְתַעֲבִים וּמְמָאֲנִים לִסְלֹחַ לָהֶם, כִּתְבוּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל תַּפּוּחַ אֲדָמָה גָּדוֹל, וְאֶת תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הַנִּיחוּ בְּשַֹקִּית סְגוּרָה לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים. אֶת הַשַּׂקִּית תִּצְטָרְכוּ לָקַחַת אִתְּכֶם לְכָל מָקוֹם, אַל תֵּצְאוּ מֵהַבַּיִת בִּלְעָדֶיהָ. תּוּכְלוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ לְיַדְכֶם בַּמְּכוֹנִית, לְיַד שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה, בְּתוֹךְ עֶגְלַת הַקְּנִיּוֹת בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט אוֹ לְיַד הַמִּטָּה, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן אַל תֵּלְכוּ בִּלְעָדֶיהָ.

בְּעוֹד שָׁבוּעַ נִפָּגֵשׁ שׁוּב.

הַתַּלְמִידִים לָקְחוּ אֶת הַתַּרְגִּיל בִּרְצִינוּת. הֵם הִכִּירוּ אֶת הַמּוֹרֶה וְיָדְעוּ שֶׁיָּפִיקוּ תּוֹעֶלֶת.

חֵלֶק מֵהַשַּׂקִּיּוֹת הִתְמַלְּאוּ מַהֵר מְאֹד, וְהָיוּ כְּבֵדוֹת לְהַפְלִיא. לֹא הָיָה קַל לִסְחֹב אוֹתָן. הַשַּׂקִּיּוֹת דָּרְשׁוּ תְּשֹוּמַת לֵב וּמַחֲשָׁבָה, אָסוּר הָיָה לִשְׁכֹּחַ אוֹתָן בְּשׁוּם מָקוֹם, לֹא פַּעַם הֵן גָּרְמוּ לְהַסָּחַת דַּעַת מִדְּבָרִים אֲחֵרִים, הַהִתְעַסְּקוּת בַּשַּׂקִּיּוֹת וּתְשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁהֵן דָּרְשׁוּ בָּאָה פְּעָמִים רַבּוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן דְּבָרִים אֲחֵרִים. הֵן פָּגְעוּ בְּסֵדֶר הַיּוֹם הָרָגִיל. וּבִכְלָל, הֵן הָיוּ לְמִטְרָד וְהֵעִיקוּ מְאֹד.

הַמֶּסֶר הִתְחִיל לְחַלְחֵל. הַתַּלְמִידִים הֵבִינוּ שֶׁגַּם אֶת הָרְגָשׁוֹת הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁלָּהֶם הֵם סוֹחֲבִים בְּעֶצֶם לְכָל מָקוֹם, הֵם נִגְרָרִים אִתָּם יוֹם וָלַיְלָה, הֵם מְהַוִּים מִטְרָד וּמַסִּיחִים אֶת הַדַּעַת. הֵם תּוֹפְסִים מָקוֹם מְיֻתָּר, וְלֹא פַּעַם מוֹנְעִים עֲשִֹיָּה שֶׁל הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים חִיּוּנִיִּים, רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם חֲבוּיִים אֵי שָׁם בַּחֲלַל הַלֵּב. רְגָשׁוֹת מְיֻתָּרִים בְּתוֹךְ שַֹקִּית פְּלַסְטִיק.

אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ שֶׁתַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה לֹא נִשְׁאֲרוּ טְרִיִּים בְּתוֹךְ שַֹקִּית הַפְּלַסְטִיק. הֵם הֵחֵלּוּ לְהַרְקִיב, וְהָרִקָּבוֹן פָּשָׁה בָּהֶם, וּמַהֵר מְאֹד הָפַךְ אוֹתָם לְפִצְצַת צַחֲנָה. אֲבָל נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִסְחֹב אֶת הַשַּׂקִּית שָׁבוּעַ, וְהַצַּחֲנָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת לִוְּתָה אוֹתָם לְכָל מָקוֹם. גַּם אִם הָיוּ יְכוֹלִים לְהַנִּיחַ אֶת הַשַּׂקִּית וּלְהִמָּנַע מִלָּחוּשׁ אֶת כָּבְדָהּ, מֵהַסִּרְחוֹן הַנּוֹרָא שֶׁהֵפִיצָה הַשַּׂקִּית לֹא הָיְתָה דֶּרֶךְ לְהִמָּנַע, הִיא הָיְתָה אִתָּם בְּכָל מָקוֹם.

כְּשֶׁתַּם הַשָּׁבוּעַ הָיָה בָּרוּר הֵיטֵב לְכָל אֶחָד מֵהֶם, מַהוּ הַמְּחִיר שֶׁהֵם מְשַׁלְּמִים בַּעֲבוּר נְשִׂיאַת כָּל אוֹתָם רְגָשׁוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת שְׁלִילִיִּים. גַּם אִם אִי אֶפְשָׁר לְמַשֵּׁשׁ אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה הָאֵלֶּה, גַּם אִם לֹא נִתָּן לְהַרְגִּישׁ אֶת הָעֵז, הֵם פָּשׁוּט שָׁם. אֶת כֹּבֶד מִשְׁקָלָם אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב. וְאֶת הָרֵיחַ, אוֹי הָרֵיחַ, אוֹתוֹ מְרִיחִים גַּם לְמֵרָחוֹק. אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ.

אָז בִּמְקוֹם לְהַעֲמִיס עַל עַצְמֵנוּ עִזִּים מְיֻתָּרוֹת בְּבֵיתֵנוּ הַמְרֻוָּח. בִּמְקוֹם לִסְחֹב תַּפּוּחֵי אֲדָמָה מַצְחִינִים, נִלְמַד פָּשׁוּט לִסְלֹחַ, לִמְחֹל, לֹא לִרְאוֹת כָּל דָּבָר, וְלֹא לְהַרְגִּישׁ כָּל דָּבָר. לִסְלֹחַ לֹא רַק בִּשְׁבִיל הַזּוּלַת, יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תָּמִיד הוּא רָאוּי לִסְלִיחָתֵנוּ. לִסְלֹחַ בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ, רַק בִּשְׁבִיל לֹא לִסְחֹב לָנֶצַח אֶת מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ אֲמוּרִים לִסְלֹחַ.

וּכְבָר אָמַר מִישֶׁהוּ חָכָם: 'לִכְעֹס, פֵּרוּשׁוֹ, לְהַעֲנִישׁ אֶת עַצְמְךָ עַל טִפְּשׁוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים!'

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר