דיווח מסתורי

רבני שלום לעם תגובות: 0

דיווח מסתורי – שמחה פשיטיק

דניאל עמד שם מזיע ומותש. העבודה כמחסנאי בחברת אלקטרוניקה גדולה, סחטה ממנו כוחות פיזיים רבים. בכל בוקר היה משכים ומיטלטל בדרכים, נעזר באוטובוסים ובמוניות שירות, עד שהגיע למקום העבודה. 'בבוקר אני רענן' הסביר לבני משפחתו, 'עדיין יש לי את הכוח לנסוע בתחבורה הציבורית'. אבל לאחר תשע שעות עבודה, תש כוחו והוא היה מזעיק את בנו הגדול אודי שהחזיק ברשותו רכב, שיבוא לאסוף אותו הביתה. 'אחרי צהריים אני כבר גמור', התנצל דניאל, כמו בכל יום בפני בנו, כשהופיע הלה עם מכוניתו. דניאל עצמו לא יכל להרשות לעצמו אחזקת רכב מבחינה כלכלית.

בבוקר יום חמישי קם דניאל כהרגלו בשעה שש בבוקר, התארגן ויצא מן הבית לעבר תחנת האוטובוס. השמש השכימה קום גם היא וקפחה על ראשי העוברים ושבים. 'עוד לא הזיזו אפילו את השעון לשעון קיץ וכבר כל כך חם...' רטן בשקט. 'מי יודע איזה חום יהיה בשיא הקיץ...' הבגדים החדשים שזה עתה לבש, החלו מתמלאים כתמי זיעה. האוטובוס התמהמה, וכאשר הופיע, באיחור אלגנטי של חצי שעה, הוא היה עמוס באנשים שגדשו אותו עד להתפקע. דניאל פילס לו דרך בין הנוסעים, מתייאש מראש ממציאת מקום ישיבה.

העבודה במחסן האלקטרוניקה לא התחשבה במצבו הגופני. דווקא באותו יום היה עליו להעמיס בעזרת ידיו בלבד ארגזים כבדים על המלגזה שבה נהג. בחצות היום כבר כלו כוחותיו כליל והוא בקושי סיים את המשמרת. בעיניים עצומות למחצה חייג לבנו: 'אודי, אתה יכול לבוא לאסוף אותי?' אבל אז התבררה התמונה – אודי שכב במיטה עם חום גבוה, כמעט ללא יכולת לזוז. 'אני מצטער, אבא', לחש בקול צרוד. 'אני מרותק למיטה, לא יכול להזיז אצבע'.

'מה אני עושה?' הרהר דניאל. בלית ברירה יצא מהמחסן והתחיל לפסוע לעבר תחנת האוטובוס הסמוכה. לא הייתה לא טיפת כוח לעבור את המסע המפרך, להספיק את האוטובוס הראשון, להחליף בזמן לאוטובוס שני, לעמוד כל הנסיעה, להיטלטל בלי הפסקה. אין לו כוח. אפילו מונית, שתעלה כמו כל מה שהרוויח היום, אין להשיג באזור התעשייה הנידח הזה. 'ריבונו של עולם!' קרא מעומק ליבו. 'תעזור לי להגיע הביתה במהירות ובנוחות!'

מתברר כי תפילתו נענתה. מקצה הרחוב המוזנח הגיחה מכונית ונעצרה בדיוק ליד המקום שבו עמד. הוא מתבונן דרך השמשה ומנסה לזהות את הנהג. הרכב היה מוכר לו, אם כי בעייפות האדירה שאפפה אותו התקשה להבחין במשהו. ואז הוא קפץ ממקומו: 'רונן! איך ידעת להגיע לכאן?' הנהג הצעיר חייך ואמר: 'קודם כל תיכנס, אבא, אחר כך נדבר ואספר לך הכול'. רונן היה בנו הצעיר של דניאל. הוא, שלא כמו אודי אחיו, לא התגורר בבית יחד עם האב. גיל הנעורים התוסס ומרובה הגחמות השפיע עליו, ורונן העדיף לשכור דירה קטנה ביחד עם עוד כמה חברים בני גילו.

בדרך סיפר רונן: 'בדיוק חבר שלי, אריק, טס לחו'ל לשבוע ונתן לי את הרכב לשבוע. קפצתי הביתה לביקור ושמעתי מאודי את המצב, לכן באתי מיד לפני שתעלה על האוטובוס'. דניאל, האב, שמע את הדברים ולפתע עלה באפו ריח חשוד. 'תגיד רונן', הוא פנה לבנו. 'שתית אלכוהול לפני הנסיעה?' רונן הניף ידו בביטול: 'אה, זה שום דבר. בקטנה, חצי כוס בירה קרה. מה זה כבר יכול לעשות...' אבל דניאל התייחס לעניין בחומרה: 'תעצור כאן בצד!' הורה לבנו. 'עזוב, אבא. אל תהיה קיצוני', השיב רונן והמשיך בנהיגה.

דניאל ראה שבנו אינו מתכוון לעצור את הרכב, על כן התכנס לתוך עצמו והתעסק בפלאפון שלו. עברו מספר דקות והשניים לא דיברו מאומה. לפתע נדלקו לפתע אורות כחולים-אדומים מאחוריהם וסירנת משטרה נשמעה. 'מאזדה לבנה עצור בצד!' קרא המגאפון המשטרתי. 'מה?! זה אני?!' רונן היה בהלם. פחד נפל עליו והוא התחיל לרעוד. בלב חושש עצר את הרכב בשולי הדרך וציפה לגרוע מכל. שוטר התקרב אליו והוא פתח את החלון. 'רישיונות בבקשה!' אמר השוטר ולאחר מכן הוסיף: 'אתה מתבקש לערוך בדיקת נשיפה, למדוד את רמת האלכוהול בגופך'. רונן ההמום והמפוחד לא התנגד.

הבדיקה העלתה כי אכן קיים ריכוז של אלכוהול בגופו, קרוב מאוד לכמות האסורה בחוק. למרבית הנס, השוטר הסתפק בדו'ח אזהרה. 'איך הם ידעו?' מלמל רונן כשנכנס למכונית, בדיוק ברגע שהשוטר ניגש אל החלון ושאל: 'מי דיווח עליו ב-SMS?' היה שקט למשך מספר שניות ואז נשמע קולו של דניאל: 'אני דיווחתי'. ולמול פניו הנדהמות של בנו, הסביר: 'אני מאוד מותש, עבר עלי יום קשה ומפרך, ואני בהחלט שמח שאתה לוקח אותי ברכב, אבל אם זה בא על חשבון החוק והבטיחות – זה לא שווה לי!'

*

נדב ואביהוא נכנסו בלהט לקודש הקודשים. הם רצו להקטיר קטורת, הם השתוקקו לעשות נחת רוח לקב'ה, אבל ההתלהבות שלהם הייתה לא במקום. על פי אחד ההסברים הם נכנסו למקום המקודש כשהם שתויי יין, ויש איסור להיכנס כך למשכן. לכן, עם כל הצער שבדבר, הם נענשו משמים ומצאו את מותם.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר