אש יוקדת

סיפור צעיר

הַשֵּׁם שֶׁלִּי יוֹסֵף, וַאֲנִי אַחַד הַנְּעָרִים הַיּוֹתֵר מְקֻבָּלִים בַּשְּׁכוּנָה. בְּכָל לַ"ג בָּעֹמֶר אֲנִי אַחַד הָאַחְרָאִים עַל הַקְּבוּצָה שֶׁל הַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ. יֵשׁ הַרְבֵּה קְבוּצוֹת בַּשְּׁכוּנָה, וְכָל קְבוּצָה מְנַסָּה לְהַגִּיעַ לְכָךְ שֶׁהַמְּדוּרָה שֶׁלָּהּ תִּהְיֶה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְתִבְעַר הֲכִי הַרְבֵּה זְמַן.

כֻּלָּם רָצוּ לְהִצְטָרֵף לַקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ. אֲבָל שִׁמְשׁוֹן, מַנְהִיג הַחֲבוּרָה, בָּרַר אֶת הַמְּנוּיִים בְּפִינְצֵטָה. כְּשֶׁדָּנִיֵּאל הִגִּיעַ וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף לַקְּבוּצָה, שִׁמְשׁוֹן אָמַר לוֹ "לֹא". דָּנִיֵּאל הָיָה הַנַּעַר הַשּׁוּלִי בְּיוֹתֵר בַּשְּׁכוּנָה, וְהִתְפַּלֵּאתִי שֶׁהוּא נִסָּה לְהִצְטָרֵף לַקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ.

אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת דָּנִיֵּאל הוֹלֵךְ לַצַּד לְאַחַר שֶׁסֹּרַב בִּשְׂפָתַיִם רוֹטְטוֹת וַעֲמִידָה מֻשְׁפֶּלֶת כָּל כָּךְ – מַשֶּׁהוּ נָע בְּלִבִּי. אָמַרְתִּי לְשִׁמְשׁוֹן: "תַּקְשִׁיב, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ. אִם הוּא לֹא מִצְטָרֵף, אֲנִי יוֹצֵא". שִׁמְשׁוֹן הִבִּיט בִּי בְּהֶלֶם, הוּא יָדַע שֶׁאִם אֲנִי יוֹצֵא, מַחֲצִית מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה יוֹצְאִים. דָּנִיֵּאל שָׁמַע אֶת הָאֲמִירָה שֶׁלִּי, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁהִיא תִּהְיֶה רָמָה כָּל כָּךְ, וְגַבּוֹ נִזְקַף. הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן. שִׁמְשׁוֹן אָמַר: "בְּסֵדֶר, שֶׁיִּצְטָרֵף, אֲבָל אַתָּה אַחְרַאי לַמֶּחְדָּלִים שֶׁלּוֹ!"

"לֹא," הִתְנַגַּדְתִּי, "לֹא כָּכָה. הוּא נִכְנָס כְּמוֹ כָּל אֶחָד מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה, כּוֹלֵל כָּל הַזְּכֻיּוֹת!" הוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְיַחַס הוֹלֵם, חָרַק שִׁנַּיִם בְּשֶׁקֶט וְאָמַר: "בְּסֵדֶר, דָּנִיֵּאל, בּוֹא נִלְחַץ יָדַיִם!" דָּנִיֵּאל לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן וְהָיָה נִרְאֶה מְאֻשָּׁר.

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, בְּי"ז בְּאִיָּר, אַף אֶחָד לֹא הִגִּיעַ לַשֶּׁטַח שֶׁל הַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ. לֹא הָיְתָה סִבָּה, כַּמּוּבָן, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיעַ. כָּל אֶחָד הָיָה סָפוּן עָמֹק בְּבֵיתוֹ הַמְּמֻזָּג. וּפִתְאוֹם אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים צְרָחָה אֲיֻמָּה מִכִּוּוּן הַשֶּׁטַח שֶׁל הַמְּדוּרוֹת. כֻּלָּם יוֹצְאִים לַחַלּוֹנוֹת וְרוֹאִים נַעַר צָעִיר נֶאֱבָק בְּמַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּמְדוּרָה אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁפָּשׁוּט מַתְחִילָה לִבְעֹר. הַנַּעַר הָיָה דָּנִיֵּאל. לֹא הֵבַנְתִּי מָה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, לֹא הֵבַנְתִּי בְּמָה הוּא נֶאֱבָק וְכֵיצַד הִגִּיעָה הָאֵשׁ לַמְּדוּרָה. יָרַדְתִּי לְמַטָּה בִּמְהִירוּת, וּלְחֶרְדָתִי הָרַבָּה אֲנִי רוֹאֶה אֶת דָּנִיֵּאל מְגַלְגֵּל מַשֶּׁהוּ עַל הַחוֹל בִּפְרָאוּת נוֹרָאָה. הַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה הָיָה שִׁירָה, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה.

צָרַחְתִּי לוֹ: "תַּעֲצֹר! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?!" הוּא לֹא עָנָה, הִמְשִׁיךְ לְגַלְגֵּל אוֹתָהּ עוֹד כַּמָּה גִּלְגּוּלִים כָּאֵלֶּה, וְנֶעֱצַר. רוֹעֵד וּמִתְנַשֵּׁף, קִרְקֵר: "אַמְבּוּלַנְס" וְנָפַל לְצַד שִׁירָה שֶׁלָּנוּ. כֹּחוֹת הַהַצָּלָה הִגִּיעוּ יַחַד עִם כִּבּוּי הָאֵשׁ. הַחוֹבְשִׁים הוֹצִיאוּ אֲלֻנְקָה וְהִתְנַפְּלוּ עַל שִׁירָה וְדָנִיֵּאל.

שִׁירָה הִתְעוֹרְרָה מַהֵר, אֲבָל דָּנִיֵּאל נִכְוָה קָשׁוֹת בְּכַפּוֹת יָדָיו וְשָׁאַף כַּמּוּת הֲגוּנָה שֶׁל עָשָׁן. הוּא פֻּנָּה לְבֵית הַחוֹלִים וְעָבַר שָׁם טִפּוּלִים מְיַגְּעִים כְּשֶׁשִּׁירָה כְּבָר חָזְרָה הַבַּיְתָה. אַף אֶחָד עֲדַיִן לֹא יָדַע מָה בְּדִיּוּק אֵרַע שָׁם. הֵבַנּוּ שֶׁדָּנִיֵּאל הִצִּיל אֶת שִׁירָה. אֵיךְ דָּנִיֵּאל הִגִּיעַ לַמְּדוּרָה? אֵיךְ שִׁירָה הִגִּיעָה לְשָׁם? מִי הִצִּית אֶת הָאֵשׁ?

בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, הָלַכְתִּי לְבַקֵּר אֶת דָּנִיֵּאל בְּבֵית הַחוֹלִים. הוּא שָׁכַב חִוֵּר, תָּשׁוּשׁ וְכָאוּב. הָאֱמֶת? לֹא יָדַעְתִּי אֲפִלּוּ מָה הוּא יִשְׂמַח לְקַבֵּל. הֵבֵאתִי לוֹ חֲבִילַת שׁוֹקוֹלָד וְכַמָּה סִפְרֵי קְרִיאָה מְעַנְיְנִים בְּתִקְוָה שֶׁהֵם אָכֵן יִקְלְעוּ לְטַעְמוֹ. דָּנִיֵּאל הִבִּיט בִּי בְּשִׂמְחָה מְעֹרֶבֶת בַּחֲשָׁשׁ וְשָׁאַל: "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה קָרָה?" אָמַרְתִּי לוֹ: "לֹא. אַתָּה רוֹצֶה לְסַפֵּר?"

הוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְאָז סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הֲכִי עָצוּב שֶׁשָּׁמַעְתִּי בַּחַיִּים שֶׁלִּי: "אַף פַּעַם לֹא שִׁתְּפוּ אוֹתִי בְּשׁוּם דָּבָר". דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו. "אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה לְהַרְגִּישׁ מְנֻדֶּה, כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ. אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה זֶה לִהְיוֹת דָּחוּי כָּל כָּךְ. הִתְעַקַּשְׁתִּי לְהִצְטָרֵף לַמְּדוּרָה שֶׁלָּכֶם, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאֵין סִכּוּי לְהִתְקַבֵּל לַקְּבוּצָה הֲכִי נֶחְשֶׁבֶת בַּשְּׁכוּנָה, אֲבָל הָיִיתִי נוֹאָשׁ. וּכְשֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתִי בַּסּוֹף, כָּל כָּךְ הִתְרַגַּשְׁתִּי, שֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לָכֶם שֶׁלֹּא טְעִיתֶם.

בְּשַׁבָּת הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַמְּדוּרָה שֶׁלִּי. כָּל פַּעַם שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ הִיא עָשְׂתָה לִי טוֹב עַל הַלֵּב. אֲבָל פִּתְאוֹם אֲנִי רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ מְפַרְפֵּר בְּתוֹךְ הַמְּדוּרָה וְאֵשׁ שֶׁמַּתְחִילָה לַעֲלוֹת מִשָּׁם. הִתְקָרַבְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁזּוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁמַּדְלִיקָה אֵשׁ לְבַד. הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ נִתְקְעָה בְּאַחַד הַקְּרָשִׁים וְהִיא לֹא הִצְלִיחָה לָצֵאת. הָאֵשׁ הִתְפַּשְּׁטָה וּכְבָר הֵחֵלָּה לַחֲרֹךְ אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ. הִיא הָיְתָה מְבֹהֶלֶת כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא יָצָא הֶגֶה מִפִּיהָ. נִכְנַסְתִּי לַמְּדוּרָה, הַיָּדַיִם שֶׁלִּי צָרְבוּ מֵהָאֵשׁ, הָרֵאוֹת שֶׁלִּי שָׁאֲפוּ הֲמוֹן עָשָׁן, בַּסּוֹף הִצְלַחְתִּי לִקְרֹעַ אֶת הַשִּׂמְלָה. הִיא כְּבָר הָיְתָה מַמָּשׁ בּוֹעֶרֶת, הִנַּחְתִּי אוֹתָהּ עַל הֶעָפָר וְגִלְגַּלְתִּי אוֹתָהּ עַד שֶׁרָאִיתִי שֶׁאֵין אֵשׁ…"

דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינַי. הֵבַנְתִּי בְּאִבְחָה שֶׁל רֶגַע שֶׁאִם לֹא הָיִיתִי מַכְנִיס אֶת דָּנִיֵּאל לָעִנְיָנִים – אֲחוֹתִי לֹא הָיְתָה כָּאן אִתָּנוּ…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

רב קו אנונימי

סיפור צעיר

הלם קרב

סיפור צעיר

העסקה שלא התבצעה

סיפור צעיר

מדרון חלקלק

סיפור צעיר

אזעקה מגומגמת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'