אזעקה מגומגמת

סיפור צעיר

אַתֶּם מַכִּירִים יְלָדִים מְגַמְגְּמִים? אַתֶּם מְדַבְּרִים אִתָּם? חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל הַסֵּבֶל שֶׁהֵם עוֹבְרִים שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָם? עַל הָאִישִׁיּוּת הָעֲשִׁירָה שֶׁלָּהֶם שֶׁלֹּא תָּמִיד מוֹצֵאת דַּרְכָּהּ הַחוּצָה? עַל הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶם בִּפְנֵי כָּל אָדָם זָר?

קְלִינַאי תִּקְשֹׁרֶת שֶׁהָלַכְנוּ אֵלָיו הוֹדִיעַ לִי חֲגִיגִית שֶׁאִם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁלִּי יִשְׁתַּפֵּר – אֲנִי מֻכְרָח לְדַבֵּר יוֹתֵר, וּלְדַבֵּר גַּם עִם זָרִים. אֲבָל כַּמָּה שֶׁנִּסִּיתִי (וְכֵן נִסִּיתִי), הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.

וְכָכָה הִגַּעְתִּי לְגִיל אַחַת עֶשְׂרֵה. הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּחֶבְרַת הַסְּפָרִים הָרַבִּים שֶׁלִּי, קוֹרֵא וּמִתְנַתֵּק מִן הָעוֹלָם. מָה קָרָאתִי? הַכֹּל. סִפְרֵי טֵלֵפוֹנִים, אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת, סִפְרֵי קְרִיאָה, פְּסִיכוֹלוֹגְיָה. הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁיְּלָדִים אֲחֵרִים בְּנֵי גִּילִי אֵינָם יוֹדְעִים – אֲנִי יוֹדֵעַ כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ.

הַחֲבֵרִים הִתְרַגְּלוּ אֵלַי וְאֶל הִתְנַהֲגוּתִי. הָיוּ מְדַבְּרִים אִתִּי פֹּה וָשָׁם כַּמָּה מִלִּים וְהוֹלְכִים לְעִנְיְנֵיהֶם בְּעוֹד אֲנִי מוֹצִיא בְּאַנְחַת רְוָחָה סֵפֶר מֵהַיַּלְקוּט וְשׁוֹקֵעַ לְתוֹכוֹ.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר (לְבַד, כַּמּוּבָן), עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ פְּרוֹיֵקְט בְּנִיָּה חָדָשׁ שֶׁהִתְחִיל לְהִתְאַכְלֵס. הֵעַפְתִּי מַבָּט לַקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת, וּפִתְאוֹם נֶעֶתְקָה נְשִׁימָתִי. לְמַרְבֵּה הַבְּעָתָה הִבְחַנְתִּי בְּתִינוֹק קָטָן, בֶּן שָׁנָה וָחֵצִי לְכָל הַיּוֹתֵר, יוֹשֵׁב עַל אֶדֶן חַלּוֹן בְּקוֹמָה רְבִיעִית וּמְנַדְנֵד רַגְלַיִם. חַשְׁתִּי כְּאִלּוּ אֲנִי מְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתַי. מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עַכְשָׁו? מָה?!

יֶלֶד אַחֵר בִּמְקוֹמִי הָיָה צוֹעֵק וּמַזְעִיק עֶזְרָה, יֶלֶד אַחֵר בִּמְקוֹמִי הָיָה מִתְקַשֵּׁר לַמִּשְׁטָרָה אוֹ לִמְכַבֵּי הָאֵשׁ, יֶלֶד אַחֵר בִּמְקוֹמִי הָיָה רָץ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק וּמְנַסֶּה לְחַלֵּץ אוֹתוֹ מִשָּׁם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּעֲזֹר לִי! מָה אֲנִי עוֹשֶׂה?

"תֵּרָגַע", אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, "תֵּרָגַע". נָשַׁמְתִּי עָמֹק וְהֵבַנְתִּי שֶׁקֹּדֶם כֹּל צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִהְיֶה מִתַּחַת לַחַלּוֹן הַזֶּה כְּדֵי שֶׁאִם הַיַּלְדּוֹן יִפֹּל, הוּא לֹא יִתְרַסֵּק לָאַסְפַלְט הַנֻּקְשֶׁה וְהַמְּסֻכָּן. רָאִיתִי הֲמוֹן קַרְטוֹנִים שֶׁל רָהִיטִים חֲדָשִׁים זְרוּקִים לְצַד הַגָּדֵר, מָשַׁכְתִּי אוֹתָם בִּפְרָאוּת כָּךְ שֶׁיְּרַפְּדוּ אֶת אֵזוֹר הַנְּפִילָה הַמְּשֹׁעָר. אַחַר כָּךְ עִבִּיתִי אֶת קוֹמַת הַקַּרְטוֹנִים עוֹד, וּכְשֶׁוִּדֵּאתִי שֶׁהַחֵלֶק הַזֶּה עָבַר בְּהַצְלָחָה – הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה. אֲנִי מֻכְרָח לְדַבֵּר. לְהַזְעִיק עֶזְרָה. מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן. אֲבָל מִי?

הָרְחוֹב נִרְאָה רֵיק לַחֲלוּטִין. פָּחַדְתִּי לַעֲזֹב אֶת הַזִּירָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיְּסַיֵּעַ לַתִּינוֹק בְּמִקְרֶה שֶׁהוּא יִפֹּל. זֶה גֹּבַהּ עָצוּם. גַּם אִם הַקַּרְקַע מְרֻפֶּדֶת – זֶה יִהְיֶה נֵס אִם הוּא יִשְׂרֹד נְפִילָה כָּזֹאת. הַתִּינוֹק עֲדַיִן לֹא הִבְחִין בִּי, וְשָׂמַחְתִּי עַל כָּךְ. פָּחַדְתִּי שֶׁהוּא יִתְכּוֹפֵף פִּתְאוֹם וְאָז – – –

הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּה שֶׁל הָאִמָּא שָׁם בַּבַּיִת. רַעֲיוֹנוֹת רָצוּ בְּמֹחִי בָּזֶה אַחַר זֶה. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה יִשּׂוּמִי. פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי בַּיַּלְקוּט עֶרְכַּת מֵגָפוֹן מְאֻלְתֶּרֶת שֶׁיָּצַרְתִּי בְּעַצְמִי. עַד כֹּה לֹא הָיָה לִי הָאֹמֶץ לְנַסּוֹת אוֹתָהּ. הִסּוּס קַל – וְהֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הֲכִי מֻפְרָע שֶׁעָשִׂיתִי בַּחַיִּים שֶׁלִּי.

לָקַחְתִּי אֶת הַמֵּגָפוֹן, רַעַד עָבַר לִי בַּיָּדַיִם. לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה. קֵרַבְתִּי אֶת הַמֵּגָפוֹן לְפִי וְכִחְכַּחְתִּי לְתוֹכוֹ. הוּא עָבַד. וְאָז לָקַחְתִּי נְשִׁימָה אֲרֻכָּה, וְחִקִּיתִי, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי, אַזְעָקָה אֲמִתִּית. זֶה לֹא הָיָה הַחִקּוּי הֲכִי מֻשְׁלָם, אֲנִי מוֹדֶה, אֲבָל אֲנָשִׁים נִבְהֲלוּ. שָׁמַעְתִּי צְרָחוֹת אֵימָה מִתּוֹךְ הַבָּתִּים וְאָז שָׁמַעְתִּי מֵהַקּוֹמָה הָרְבִיעִית קוֹל שֶׁל אִשָּׁה צוֹעֵק: 'אֵיפֹה דָּנִי? דָּנִי!! דָּנִי!!'

הִמְשַׁכְתִּי בַּחִקּוּי שֶׁלִּי. בָּאֶמְצַע נִחַר גְּרוֹנִי. אֲנִי לֹא רָגִיל לְהָפִיק צְלִילִים מְמֻשָּׁכִים וּגְבוֹהִים כָּאֵלֶּה. נִסִּיתִי לִמְשֹׁךְ אֶת הַגָּרוֹן עוֹד קְצָת, וְעוֹד קְצָת, הַצְּרָחוֹת מֵהַקּוֹמָה הָרְבִיעִית הִתְגַּבְּרוּ, פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ אָמַר: 'אִמָּא, הוּא כָּאן בַּחַלּוֹן שֶׁל הַמָּמָ"ד!' הָאֵם שָׁאֲגָה בְּהִיסְטֶרְיָה. יָדַיִם הוּנְפוּ לַחַלּוֹן וְדָנִי הַקָּטָן הַתְחֵל לְיַלֵּל שֶׁנָּטְלוּ אוֹתוֹ בְּבַת אַחַת מִנְּקֻדַּת הַתַּצְפִּית הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ.

הַתָּכְנִית הִצְלִיחָה. קָטַעְתִּי אֶת הָאַזְעָקָה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, הִכְנַסְתִּי אֶת הַמֵּגָפוֹן לַתִּיק. חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מְשֻׁחְרָר מֵאֵי פַּעַם. כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לְאִמָּא אֶת הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ, הִיא הִזְדַּעְזְעָה עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ, חִבְּקָה אוֹתִי שׁוּב וָשׁוּב וְאָמְרָה: "גִּבּוֹר שֶׁלִּי, אַתָּה הִצַּלְתָּ נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל!" אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה לִי: "אַתָּה יוֹדֵעַ, חָשַׁבְתִּי עַל זֶה, שֶׁאִם הָיִיתָ צוֹרֵחַ – הַיֶּלֶד הָיָה נִבְהָל. הוּא הָיָה יָכוֹל לִפֹּל רַק מֵהַצְּעָקָה. דַּוְקָא הָעֻבְדָּה שֶׁשָּׁתַקְתָּ וְחָשַׁבְתָּ בְּהִגָּיוֹן מְפֻכָּח, מָה כֵּן אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת – הִצִּילָה אוֹתוֹ!"

אַתֶּם מְבִינִים? הִיא אָמְרָה לִי בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת – הַגִּמְגּוּם שֶׁלְּךָ הִצִּיל יֶלֶד. זוֹ הָיְתָה תְּחוּשָׁה מְרוֹמֶמֶת מְאֹד. תַּאֲמִינוּ אוֹ לֹא, הִתְחַלְתִּי לְחַקּוֹת קוֹלוֹת. בַּתְּחִלָּה בְּשֶׁקֶט, קוֹלוֹת שֶׁל נַיֶּדֶת כִּבּוּי אֵשׁ, אַמְבּוּלַנְס, צְפִירָה שֶׁל שַׁבָּת, צִפְצוּפִים שֶׁל מְכוֹנוֹת שׁוֹנוֹת. אַחַר כָּךְ הִתְחַלְתִּי לְחַקּוֹת אֲנָשִׁים. וּלְאַט לְאַט הַדִּבּוּר שֶׁלִּי נַעֲשָׂה חָלָק יוֹתֵר. אֲנִי עֲדַיִן מְגַמְגֵּם. שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא. אֲבָל הַגִּמְגּוּם טוֹב יוֹתֵר, וְגַם… הַבּוּשָׁה שֶׁלִּי פָּחֲתָה בְּאֹפֶן נִכָּר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

רב קו אנונימי

סיפור צעיר

הלם קרב

סיפור צעיר

העסקה שלא התבצעה

סיפור צעיר

מדרון חלקלק

סיפור צעיר

אש יוקדת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'