שָׁלוֹם לָכֶם! שְׁמִי יִשַׁי וַאֲנִי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, אֲנִי בֶּן הַזְּקוּנִים בַּבַּיִת. הוֹרַי, שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים, כְּבָר לֹא צְעִירִים כְּלָל. אַבָּא שֶׁלִּי עָלָה מֵעִירָק כְּשֶׁהָיָה בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְאִמָּא שֶׁלִּי כְּשֶׁהָיְתָה בַּת שֶׁבַע. כָּךְ יוֹצֵא שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ מְדַבְּרִים בְּעַרְבִית שׁוֹטֶפֶת. אָמְנָם בֵּין הָאַחִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עִבְרִית, כַּמּוּבָן.
אֲבָל אַבָּא מִתְעַקֵּשׁ תָּמִיד לְשׂוֹחֵחַ אִתָּנוּ בְּעַרְבִית דַּוְקָא. לָאַחִים שֶׁלִּי הַגְּדוֹלִים זֶה לֹא כָּל כָּךְ מַפְרִיעַ. אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים עִם אַבָּא לִקְנִיּוֹת בַּסּוּפֶּר אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הֵם מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ בְּחָפְשִׁיּוּת, אֲבָל אֲנִי לֹא. אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בַּשָּׂפָה הַזֹּאת. מַמָּשׁ מִתְבַּיֵּשׁ שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי מְדַבֵּר בְּמִבְטָא אוֹתֶנְטִי כָּל כָּךְ. מִתְבַּיֵּשׁ בְּכָל הַמַּבָּטִים שֶׁמַּפְנִים לְעֶבְרֵנוּ כַּאֲשֶׁר רַק הוּא פּוֹצֶה אֶת פִּיו.
הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּנוּ כְּבָר מַכִּירָה אוֹתוֹ וְלֹא מִתְרַגֶּשֶׁת מִזֶּה, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְמָקוֹם חָדָשׁ… וּבְכֵן, אֲנִי מַעְדִּיף לְהִתְכַּוֵּץ וּלְהֵעָלֵם אֶל תּוֹךְ עַצְמִי. לְאַבָּא שֶׁלִּי מְאֹד כּוֹאֵב הַמַּצָּב הַזֶּה. פַּעַם שָׁמַעְתִּי אֶת אָחִי הַגָּדוֹל מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֲנִי שַׁיָּךְ כְּבָר לַ'דּוֹר הַצָּעִיר', הַ'צַּבָּרִים', הַדּוֹר שֶׁ'אֵין לוֹ עִנְיָן בְּשִׁמּוּר הַשָּׂפָה הַיְשָׁנָה. מִכֵּיוָן שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל, יִשְׂרָאֵל הִיא הַבַּיִת לְכָל הַיְּהוּדִים…
כָּךְ אוֹ כָּךְ, לֹא עָזְרוּ הַמָּנִיפּוּלַצְיוֹת שֶׁהִפְעַלְתִּי עַל הוֹרַי וְאִתָּם נֶאֱלַצְתִּי לְשׂוֹחֵחַ בְּעַרְבִית. לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הָיִינוּ, לֹא מְשַׁנֶּה מֶה הָיָה תֹּכֶן הַשִּׂיחָה. בְּתוֹכִי הָיָה כַּעַס פְּנִימִי עַל כָּךְ שֶׁאָבִי לֹא מְנַסֶּה לְהָבִין אוֹתִי וְאֶת הַבּוּשׁוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנִּגְרָמוֹת לִי מֵהָעִנְיָן. גַּם אַבָּא מִצִּדּוֹ הָיָה דֵּי פָּגוּעַ מֵהַיַּחַס שֶׁלִּי לִשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ. אָמְנָם הוּא יָדַע עִבְרִית הֵיטֵב, אֲבָל הָיָה לוֹ קַל יוֹתֵר לְדַבֵּר בְּעַרְבִית. "עַרְבִית הִיא שָׂפָה שֶׁחָשׁוּב לָדַעַת!" נָהַג לוֹמַר בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת וְרַק אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי מֶה חָשׁוּב בָּהּ.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר נָסַעְתִּי בָּאוֹטוֹבּוּס, אֲנִי שׁוֹמֵעַ פִּתְאֹם קוֹלוֹת חוֹדְרִים אֶל אָזְנַי הַמְנֻמְנָמוֹת בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט. לָקַח לִי זְמַן לְהָבִין מַדּוּעַ הִתְעוֹרַרְתִּי מֵהַשֵּׁנָה הַקְּצָרָה וּמַדּוּעַ כָּל חוּשַׁי נִדְרָכִים. לְפָנַי יָשְׁבוּ שְׁנֵי צְעִירִים עַרְבִים שֶׁנִּרְאוּ כְּפוֹעֲלֵי בִּנְיָן סְטַנְדַּרְטִיִּים. הֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּשֶׁקֶט וְאֵלּוּ הָיוּ הַמִּלִּים שֶׁהִקְפִּיצוּ אוֹתִי: "הַמִּטְעָן מוּכָן עַד הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, נָכוֹן?"
"בְּוַדַּאי. אַבּוּ גּ'וּשָׁאִישׁ הָיָה הוֹרֵג אוֹתָנוּ אִם לֹא!" אָמַר הַגָּבֹהַּ מִבֵּינֵיהֶם. "דַּבֵּר יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט, עֲלוּלִים לְהָבִין אוֹתָנוּ…" אָמַר הָעַרְבִי הַשֵּׁנִי. "אַף אֶחָד לֹא מֵבִין עַרְבִית בָּאוֹטוֹבּוּס הַזֶּה. תִּהְיֶה בָּטוּחַ!" בְּאוֹתוֹ רֶגַע אֲנִי הִתְאַבַּנְתִּי עַל מְקוֹמִי. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי עֵד לְשִׂיחָה שֶׁל שְׁנֵי מְחַבְּלִים לִפְנֵי בִּצּוּעַ זְמָמָם? מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עַכְשָׁו? אֵיךְ אֲנִי עוֹצֵר אוֹתָם? הֵיכָן הֵם הִטְמִינוּ אֶת הַמִּטְעָן וּמָתַי הֵם מִתְכַּוְּנִים לְפוֹצֵץ אוֹתוֹ?
הָעַרְבִי הַיְמָנִי נֶעֱמַד. "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָרֶדֶת…" אֲבָל חֲבֵרוֹ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. "הַחִפָּזוֹן מִן הַשָּׂטָן, יֵשׁ לָנוּ עוֹד שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת, אַתָּה לֹא רוֹאֶה?" אֲנִי יָשַׁבְתִּי כְּשֶׁכֻּלִּי מְבֹעָת מִפַּחַד. בְּמֹחִי דָּהֲרוּ אַלְפֵי מַחְשְׁבוֹת אֵימָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה: 'אֵיךְ אֲנִי עוֹצֵר אֶת זֶה!'
הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לְהִתְקַשֵּׁר לַמִּשְׁטָרָה בִּדְחִיפוּת, יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בָּאוֹטוֹבּוּס כְּדֵי שֶׁ'הֵם' לֹא יִשְׁמְעוּ אוֹתִי. יָרַדְתִּי מֵהָאוֹטוֹבּוּס, לֹא יוֹדֵעַ הֵיכָן, לֹא מַכִּיר אֶת הָאֵזוֹר. חִיַּגְתִּי לַמִּשְׁטָרָה וְהִסְבַּרְתִּי בְּשֶׁטֶף אֶת הַדְּבָרִים לַמּוֹקְדָנִית. הִיא לֹא כָּל כָּךְ הֶאֱמִינָה לִי, אֲבָל פָּחֲדָה כְּכָל הַנִּרְאֶה לָקַחַת אַחֲרָיוּת. הִיא חָקְרָה אוֹתִי הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְאָז נִתְּקָה אֶת הַשִּׂיחָה. לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר שׁוּב, מִישֶׁהוּ הִתְקַשֵּׁר אֵלַי מִמִּסְפָּר חָסוּי וְשָׁאַל אוֹתִי מַה בְּדִיּוּק שָׁמַעְתִּי. הוּא שָׁאַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת. "אַחַר כָּךְ תִּשְׁאֲלוּ מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים! הֵם צְרִיכִים לָרֶדֶת! שִׁלְחוּ כְּבָר נַיֶּדֶת לַעֲצֹר אֶת הָאוֹטוֹבּוּס בְּצוּרָה חֲכָמָה, כְּדֵי שֶׁאִם הַמִּטְעָן בָּאוֹטוֹבּוּס, הֵם לֹא יַפְעִילוּ אוֹתוֹ!" וְנִתַּקְתִּי, לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לְדַבֵּר עוֹד. הִתְיַשַּׁבְתִּי בַּחֲבָטָה עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם, כְּשֶׁכָּל גּוּפִי רוֹעֵד מִבְּכִי, אֶצְבְּעוֹתַי לוֹפְתוֹת אֶת הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלֹּא הִפְסִיק לְצַלְצֵל לְרֶגַע, אַךְ לֹא עָנִיתִי לָהֶם. אַחֲרַי רֶבַע שָׁעָה בְּעֶרֶךְ עָצְרָה נַיֶּדֶת שִׁטּוּר לְיָדִי. "אַתָּה יִשַׁי?" שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר. הִנְהַנְתִּי, כְּשֶׁאֲנִי מוֹחֶה אֶת הַדְּמָעוֹת. "לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹנֶה? הֵם צְרִיכִים אֶת הָעֶזְרָה שֶׁלְּךָ!"
"עָצְרוּ אוֹתָם?" זֶה כָּל מַה שֶּׁהִצְלַחְתִּי לִשְׁאֹל. "כֵּן. אֲבָל הֵם מַכְחִישִׁים, כַּמּוּבָן. אַתָּה יָכוֹל לְצַטֵּט שׁוּב בְּדִיּוּק מַה הֵם אָמְרוּ?" עָלִיתִי לַנַּיֶּדֶת, צִטַּטְתִּי מֵהַזִּכָּרוֹן אֶת כָּל מַהֲלַךְ הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשּׁוֹטֵר נָסַע בַּחֲזָרָה לַתַּחֲנָה. חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, סִפַּרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים לְהוֹרַי, הֵם נֶחְרְדוּ מִן הַסִּפּוּר, כַּמּוּבָן וְהָיוּ גֵּאִים מֵאֹפֶן הַהִתְנַהֲלוּת שֶׁלִּי.
בְּבֹקֶר הַמָּחֳרָת דָּפְקוּ שְׁנֵי לוֹבְשֵׁי מַדִּים עַל דַּלְתֵּנוּ וְסִפְּרוּ לָנוּ כִּי בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם אָכֵן נִמְנַע פִּגּוּעַ. אַבָּא הָיָה גֵּאֶה בִּי. "אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה טוֹב שֶׁהִתְעַקַּשְׁתִּי אִתְּךָ עַל הַשָּׂפָה הָעַרְבִית? עַרְבִית הִיא שָׂפָה שֶׁחָשׁוּב לָדַעַת, נָכוֹן?" אֲבָל הַפַּעַם לֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי וְעָנִיתִי: "אַיְוָּה!"
