איך אפשר לסלוח?

שאלה: שלום הרב. לאחרונה התחלתי להקפיד על אמירת "קריאת שמע" על המיטה וגיליתי שיש שם משפט שאני לא מסוגלת להגיד: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי, אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי, בֵּין בְּמָמוֹנִי, בֵּין בִּכְבוֹדִי, בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי". מה מפריע לי לומר את המשפט הזה? יש מישהי שלפני שנים פגעה בי בצורה מגעילה. היא  חשדה בי בדבר שלא עשיתי והלבינה את פניי לפני אנשים. אחרי כמה ימים היא ניגשה אלי בצד וביקשה סליחה אבל לא הייתי מסוגלת לסלוח לה ועד היום אני מרגישה שיש לי בלב טינה כלפיה. איך אני יכולה להגיד כל לילה את המשפט הזה אם אני לא מתכוונת אליו?
רחלי
תשובה: שלום רחלי.
הצטערתי מאוד לשמוע על מה שקרה לך. חז"ל אומרים שהלבנת פנים זה כמו שפיכות דמים (בבא מציעא נ"ח, ב') ומובן למה קשה לך לסלוח על מה שקרה. אומנם אותה אחת באה אחר כך לבקש סליחה, אבל זה היה באופן פרטי ואילו הפגיעה היתה לפני אנשים. הבעיה היא שמאז חלפו כמה שנים והכעס עדיין מבעבע בך. ומה יהיה הלאה? האם את מתכוונת לשמור את הטינה הזו לעולמים? ייתכן שהיא כבר שכחה ממה שקרה אבל את ממשיכה להיזכר בפגיעה ולסבול ממנה. המנהג היפה להכריז לפני השינה על מחילה כללית נועד לעזור לנו לחיות עם לב נקי. אולי המקור לרעיון הזה הוא מהתורה עצמה שאומרת "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" (דברים כ"ג, ח'). יש לנו הרבה סיבות לכעוס על המצרים. הם התנהגו כלפינו בכפיות טובה. שיעבדו אותנו באכזריות במשך מאתיים ועשר שנים. השליכו ליאור את התינוקות היהודיים. ובכל זאת, התורה מצווה שלא נשמור להם טינה לעולם. חלק מהיציאה מבית עבדים היא השחרור מרגשות של שנאה וכעס. בספר שמואל ב' (כ"א, ב') מסופר על הגבעונים שלא היו מוכנים לסלוח ובגלל זה דוד המלך גזר להרחיק אותם מעם ישראל. וחז"ל מלמדים אותנו שהיכולת להתעלות מעל הפגיעה ולסלוח זו תכונה יהודית.
איך לעשות את זה בפועל? האם צריך פשוט להתעלם ממה שקרה ביניכן?
לא. צריך למצוא את הדרך ליידע את זאת שפגעה בך, שעדיין יש לה עבודה לעשות. אולי תכתבי לה מכתב. אולי תעשי זאת בעזרת אדם שלישי. שיעביר לה את המסר שהפגיעה בך הייתה עמוקה מאוד ושאין די בסליחה שהיא ביקשה ממך בפרטיות. ייתכן שאם היא תיקח אחריות על מה שעשתה ותבקש סליחה באופן ראוי יותר ואולי אף תמצא דרך לפצות ולפייס אותך, תצליחי להשתחרר מהכעס ולסלוח לה. זו השיטה שמלמדת אותנו התורה "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא י"ט, י"ז). אל תשנא את אחיך שפגע בך. תוכיח אותו על מה שעשה כלפיך ותן לו את ההזדמנות לבקש ממך סליחה אמיתית ולפייס אותך.
אם כך היא תעשה ואת תהיי מוכנה לסלוח לה, תוכלי ללכת לישון רגועה יותר ועם לב נקי, ויש בזה גם סגולה לכך שהקב"ה יראה את הסליחה שלך ומידה כנגד מידה גם הוא יסלח לך על מה שאת לא עשית כשורה. בהצלחה!