שָׁלוֹם לָכֶם. הַשֵּׁם שֶׁלִּי אֲרִיאֵל, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל חֲוָיָה מְרַגֶּשֶׁת שֶׁעָבַרְתִּי בַּחֹפֶשׁ הָאַחֲרוֹן. 'קַיְטָנַת הָאַלּוּפִים', כָּךְ הָיְתָה נִקְרֵאת הַקַּיְטָנָה שֶׁאֵלֶיהָ אֲנִי וְאוּרִי חֲבֵרִי הַטּוֹב הָיוּ נִרְשָׁמִים בְּכָל שָׁנָה מֵחָדָשׁ. זֹאת הָיְתָה הַקַּיְטָנָה הֲכִי שָׁוָה בָּעִיר – פְּעִילֻיּוֹת, תַּחֲרֻיּוֹת, אַטְרַקְצְיוֹת וְטִיּוּלִים.
אַךְ שִׂיא הַקַּיְטָנָה בְּעֵינַי הָיָה בַּמִּסְדָּר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּסוֹף כָּל יוֹם, בּוֹ הֻכְתַּר 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים' – הַיֶּלֶד הַמִּצְטַיֵּן לְאוֹתוֹ יוֹם. בְּכָל יוֹם קִבֵּל הַיֶּלֶד שֶׁנִּבְחַר לְתֹאַר 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים' מֶדַלְיַת כָּבוֹד, וְגַם פְּרָס שָׁוֶה בִּמְיֻחָד.
גַּם אֲנִי וְאוּרִי רָצִינוּ כַּמּוּבָן לִזְכּוֹת בַּתֹּאַר 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים', וּבְכָל יוֹם הִשְׁתַּדַּלְנוּ לְהִתְנַהֵג הֲכִי יָפֶה שֶׁיָּכֹלְנוּ, אַךְ בְּכָל טֶקֶס סִיּוּם הִתְאַכְזַבְנוּ כְּשֶׁיֶּלֶד אַחֵר נִקְרָא לַעֲלוֹת לַבָּמָה…
"אוּלַי מָחָר נִזְכֶּה", נִחַמְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ.
וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל – טִיּוּל לַלּוּנָה פַּארְק הָעֲנָק!
בַּבֹּקֶר, לִפְנֵי הָעֲלִיָּה לָאוֹטוֹבּוּסִים, כִּנֵּס אוֹתָנוּ הָרַכָּז בָּרְחָבָה וְהִכְרִיז: "קַיְטָנַת הָאַלּוּפִים! הַיּוֹם, אָנוּ נוֹסְעִים לַטִּיּוּל הַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ – לַלּוּנָה פַּארְק הָעֲנָק. נָשִׂים הַיּוֹם דָּגֵשׁ רַב עַל הֲלִיכָה בְּצָמוּד לְמַדְרִיכִים וַעֲלִיָּה מְבֻקֶּרֶת לַמִּתְקָנִים. חָנִיךְ שֶׁיַּחְלִיט לָלֶכֶת בְּנִפְרָד עַל דַּעַת עַצְמוֹ, יֵעָנֵשׁ בְּחֻמְרָה.
לְעֻמַּת זֹאת…" הַמְּרַכֵּז הִשְׁתַּהָה וְהַמֶּתַח גָּאָה.
"חָנִיךְ שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר בָּעֲלִיָּה לַמִּתְקָנִים, יִשָּׁמַע לְהוֹרָאוֹת הַמַּדְרִיכִים וִיכַבֵּד אֶת הַקַּיְטָנָה שֶׁלָּנוּ בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הַהוֹלֶמֶת כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַתֹּאַר 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים' – יְקַבֵּל פְּרָס שָׁוֶה בִּמְיֻחָד!"
עָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּסִים כְּשֶׁאֲנִי מַבְטִיחַ לְעַצְמִי – הַיּוֹם אֶזְכֶּה בַּתֹּאַר! אֲקַבֵּל אֶת הַפְּרָס הַשָּׁוֶה. אֶצָּמֵד לַמַּדְרִיכִים וְאֶעֱשֶׂה כָּל מָה שֶׁיֹּאמְרוּ, הָעִקָּר – לִהְיוֹת 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים'.
אַךְ כְּשֶׁהָלַכְנוּ אַחֲרֵי יָאִיר הַמַּדְרִיךְ בַּדֶּרֶךְ לְגַלְגַּל הָעֲנָק, נִתְקַל לְפֶתַע אוּרִי חֲבֵרִי הַטּוֹב בְּאֶבֶן גְּדוֹלָה וְנָפַל עַל הָרִצְפָּה. הַחוֹבֵשׁ שֶׁהֻזְעַק לַמָּקוֹם קָבַע מִיָּד שֶׁזֶּה נֶקַע בַּיָּד, חָבַשׁ אֶת הַמָּקוֹם, צִוָּה עַל אוּרִי לָנוּחַ וְאָסַר עָלָיו לַעֲלוֹת עַל הַמִּתְקָנִים. הוֹרָיו שֶׁל אוּרִי עוֹבְדִים שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וְהֵם הוֹדִיעוּ כִּי לֹא יוּכְלוּ לָבוֹא לְקַחְתּוֹ, אֶלָּא רַק בְּסִיּוּם הַקַּיְטָנָה.
אוּרִי נִרְאָה עָצוּב וּמוּבָס כְּשֶׁיָּשַׁב בַּצַּד וְהִבִּיט בִּשְׁאַר הַיְּלָדִים הָרָצִים. קָשֶׁה הָיָה לִי – אַךְ הֶחְלַטְתִּי לְהִשָּׁאֵר לְצִדּוֹ.
"לֵךְ לַמִּתְקָנִים!" נִסָּה אוּרִי לְשַׁדֵּל אוֹתִי, אַךְ אֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אוֹתוֹ. נִשְׁאַרְתִּי לְיַד אוּרִי, מְסַפֵּר לוֹ בְּדִיחוֹת וּמְנַסֶּה לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַמַּצָּב הַלֹּא־נָעִים.
'הָלַךְ עַל הַפְּרָס הַשָּׁוֶה!' חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. 'לֹא הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לָלֶכֶת עִם הַמַּדְרִיכִים לַמִּתְקָנִים, וְכָל הַטִּיּוּל נֶהֱרַס'. אַךְ לֹא זַזְתִּי מֵאוּרִי חֲבֵרִי הַטּוֹב וְטָרַחְתִּי לְהַנְעִים לוֹ אֶת הַזְּמַן בֵּינְתַיִם.
הַשָּׁעוֹת עָבְרוּ, וְכִמְעַט שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לַחֲזֹר. בִּזְמַן שֶׁהַיְּלָדִים אִרְגְּנוּ אֶת עַצְמָם לִקְרַאת מִסְדַּר הַסִּיּוּם, צָחֲקוּ וְהֶחֱלִיפוּ חֲוָיוֹת, קָרָא לִי הָרַכָּז.
"רָצִיתִי לְשַׁבֵּחַ אוֹתְךָ עַל שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ לְצַד אוּרִי בִּרְגָעָיו הַקָּשִׁים וְלֹא עָזַבְתָּ אוֹתוֹ. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְוַתֵּר עַל הַמִּתְקָנִים וְעַל הַבִּלּוּי עִם הַחֲבֵרִים. לְאוֹר זֹאת, הֶחְלַטְנוּ לָתֵת לְךָ אֶת הַפְּרָס הַגָּדוֹל שֶׁל 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים'!" אָמַר וְחִיֵּךְ אֵלַי.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנַי – אָכֵן? בְּכָל זֹאת אֶזְכֶּה לִהְיוֹת 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים'?
אַךְ מִיָּד עָצַרְתִּי לְרֶגַע מֵהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלִּי. מַרְאֵה פָּנָיו שֶׁל אוּרִי הַסּוֹבֵל קָפַץ לְפֶתַע מוּל עֵינַי.
"הָרַכָּז…" לָחַשְׁתִּי, "אוּלַי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַפְּרָס? אוּלַי אֶפְשָׁר שֶׁאוּרִי יְקַבֵּל אוֹתוֹ? גַּם אוּרִי רָצָה לִהְיוֹת 'אַלּוּף הָאַלּוּפִים', וְכָל כָּךְ כּוֹאֵב לוֹ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה יְשַׁפֵּר לוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה…" הִתְחַנַּנְתִּי אֶל הָרַכָּז.
וּבְאוֹתוֹ טֶקֶס סִיּוּם, כְּשֶׁצָּפִיתִי בְּאוּרִי הוֹלֵךְ בִּזְהִירוּת לְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס – לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שׁוּם קִנְאָה אוֹ הַחְמָצָה. הַוִּתּוּר שֶׁוִּתַּרְתִּי מִלֵּא אֶת לִבִּי בִּתְחוּשַׁת סִפּוּק נִפְלָאָה – תְּחוּשָׁה שֶׁשּׁוּם פְּרָס לֹא יָכוֹל לְסַפֵּק.
אוּרִי עָלָה עַל הַבָּמָה וְהִמְתַּנְתִּי כְּבָר לִרְאוֹת כֵּיצַד הָרַכָּז מַעֲנִיק לוֹ אֶת הַפְּרָס, כְּשֶׁלְּפֶתַע שָׁמַעְתִּי אֶת הָרַכָּז קוֹרֵא בִּשְׁמִי. "קוֹרְאִים לִי? לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!" פָּסַעְתִּי לְעֵבֶר הַבָּמָה בְּצַעַד מָהִיר, וְהָרַכָּז הֶעֱמִיד אוֹתִי לְצִדּוֹ שֶׁל אוּרִי וְהִכְרִיז: "חֲבֵרִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּכָל יוֹם אֲנַחְנוּ מַעֲנִיקִים פְּרָס אֶחָד – לְאַלּוּף אֶחָד, אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְהַעֲנִיק שְׁנֵי פְּרָסִים לִשְׁנֵי אַלּוּפִים! לְאוּרִי שֶׁנָּשָׂא אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הַנֶּקַע בְּשֶׁקֶט, הִתְגַּבֵּר עַל הַקֹּשִׁי וְהֶעֱבִיר אֶת הַיּוֹם הָאָרֹךְ הַזֶּה עִם חִיּוּךְ, וְלַאֲרִיאֵל שֶׁוִּתֵּר עַל הַפְּרָס שֶׁלּוֹ לְמַעַן אוּרִי חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, לֹא עָלָה עַל הַמִּתְקָנִים בַּלּוּנָה פַּארְק וְנִשְׁאַר לְצִדּוֹ שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהַנְעִים לוֹ אֶת הַזְּמַן וּלְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַכְּאֵב…"