אני ממש אוהב לאכול. יש לי תיאבון ענק… אני מסוגל לטרוף כמעט כל מה ששמים לי על השולחן… אני אוהב אוכל. אני חושב על אוכל. אני חולם על אוכל.
אני מכיר את כל המסעדות הטובות בעיר. אני בקי מומחה בכל המעדניות שמוכרות דליקטסים מיוחדים באזור. כולם יודעים שאני מבין באוכל.
כשאני עושה על האש כל השכונה משתגעת מהריח… אני מביא את הבשרים הכי טובים, אני יודע להגיד לקצב בדיוק אילו חלקים של בשר להכין לי, ואני עובד עם כלים מקצועיים, הכל דה בסט דה לה בסט, קרם דה לה קרם…
אני אף פעם לא מסרב לארוחה טובה. אף פעם לא סירבתי גם למנה נוספת, בטח לא לקינוח טעים. אני פשוט אוהב לאכול. אני משקיע בזה המון זמן מחשבה וכסף. זה עולה המון כסף התענוג הזה.
אה, בטח. הכול כשר כמובן. רק מהדרין דה לה מהדרין. אני אדם מאוד ירא שמים, מה נראה לך שאתה בכלל מפקפק בי ככה?!
*
הפרשה נפתחת בציווי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ "להיות אדם קדוש זה לא רק להיות איש שמקפיד על ההלכה ועל הנחיות היצרן כפשוטם. אלא זה שמבין את רוח הדברים ומחפש לחיות חיים רוחניים יותר, מבלי לשקוע ברדיפה אחר העונג החומרי והגופני שבאופן טבעי, גם אם הוא כשר, הוא מרחיק את האדם מבוראו ומחיבור לנשמתו המאירה.
