אני אוהבת לרכל

שאל את הרב

שאלה: שלום הרב. קוראים לי שירה ואני אוהבת לרכל. זה לא שאני רעה או משהו. אני פשוט מאוד חברותית ואוהבת להיפגש עם בנות. אנחנו מפטפטות ופה ושם השיחה גולשת לרכילות וצחוקים על אנשים. לפעמים אני מרגישה אחרי זה רע עם עצמי, אבל אחרי שמתרגלים למשהו קשה להפסיק. לא מזמן דיברתי על מישהי עם חברה ואחרי רגע קלטתי שזה היה ממש לשון הרע. האם אני חייבת לספר לזאת שדיברתי עליה ולבקש ממנה סליחה? היא תכעס עליי נורא!


תשובה:
שלום, שירה!

מספרים על יהודי שבא אל רב העיר ובפיו שאלה: "לפני חודש דיברתי לשון הרע על מישהו. הדברים עברו מפה לאוזן ונפוצו בין אנשים בעיר. אני מתחרט על כך ורוצה לעשות תשובה. מהי הדרך לעשות זאת? בסך הכל לא עשיתי משהו נורא. רק דיברתי מילים לא טובות".
תשובתו של הרב הפתיעה אותו: "קח כרית ועלה איתה אל גג הבית הגבוה ביותר בעיר. אחוז בכרית בחוזקה וחבוט איתה בארובה".
היהודי התפלא על המשימה המוזרה ולא הבין מה הקשר בינה לבין לשון הרע. מצד שני הוקל לו. הוא חשש שהרב יבקש ממנו לבקש סליחה מאותו אדם או לתרום סכום כסף לצדקה. לחבוט עם הכרית על הארובה נשמע קל מאוד.
האיש מיהר לביתו, לקח כרית, טיפס על גג הבית הגבוה ביותר וחבט איתה בכל כוחו בארובה. הכרית נפרמה והרוח פיזרה את הנוצות שבה לכל עבר. היהודי מיהר לשוב אל הרב ובישר לו: "זהו! השלמתי את המשימה. נמחל לי החטא?"
"כמעט…" אמר הרב. "נותר עוד דבר אחד – אסוף חזרה את הנוצות שהתפזרו לתוך הכרית".
היהודי כמעט התעלף. "מה?!!!! איך אפשר לאסוף חזרה את כל הנוצות? הן מפוזרות בכל העיר".
"ואיך חשבת שתוכל לתקן בכזאת קלות את הלשון הרע שדיברת והתפשט גם הוא בכל העיר?!"

 

כוח המילים
היתרון הגדול של האדם על בעלי החיים הוא יכולת הדיבור. האפשרות לתרגם מחשבות ותחושות למילים ולחלוק אותן עם אנשים אחרים. הדבר מאפשר לנו ליצור קשרים עמוקים ולשתף פעולה עם אנשים אחרים כדי לקדם את העולם. מצד שני, אותו דיבור עלול להיות נשק קטלני המסוגל לזרוע הרס וחורבן. מילים יכולות להעניק כוח, לחזק ולנחם, והן יכולות להשפיל, להשמיץ ולהחליש.

יתירה מזו, המילים לא רק משקפות את מה שקורה בתוך האדם, אלא גם מעצבות ומשפיעות עליו. מי שמדבר רע מְסַגֵל לעצמו מבט שלילי על העולם ועם הזמן עלול להפוך בעצמו להיות רע. הרעל שהוא מפזר החוצה, פוגע גם בו, וכדברי חז"ל: "לשון הרע הורגת שלשה: האומרו והמקבלו וזה שנאמר עליו" (רמב"ם, הל' דעות פ"ז).

אז מה עושים?

  • קודם כל מגבירים מוּדָעוּת. כדאי לקבוע זמן שבועי קבוע ללימוד הלכות לשון הרע. זה עוזר להפנים את המשמעות העצומה של המילים ולהיזהר יותר עם מה שיוצא לנו מהפה.
  • אם שמעת סיפור על מישהי או קראת ידיעה בעיתון – זכרי שעשוי להיות פער עצום בין עובדות לפרשנות ובין חשדות לבין הוכחות.
  • גם אם יש לך צורך לפרוק מן הלב ולשתף בדבר מטלטל שקרה לך – בדרך כלל אפשר להשיג את אותו האפקט גם בלי להזכיר שמות.
  • דברי כמה שיותר דברים חיוביים: מחמאות, פרגונים, תפילה ולימוד תורה.
  • אם דיברנו רע על אדם והדברים כבר התפשטו הלאה – האם חייבים להתוודות בפניו ולבקש סליחה? ה'חפץ חיים' (הל' שמירת הלשון ד', י"ב) סובר שאין ברירה אלא לעשות כן. לעומתו סבר ר' ישראל מסלנט, שאם הוא אינו יודע מכך והגילוי רק יגרום לו עוגמת נפש גדולה – מוטב לא לספר לו ואת התשובה נעשה בינינו לבין אלוקים.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

שאל את הרב

 מה עושים עם הפחד?

שאל את הרב

סוד גלוי

שאל את הרב

איך גוי הופך ליהודי?

שאל את הרב

סתם מוזיקה - מה הבעיה?

שאל את הרב

מותר לְתַקְשֵׁר עם המתים?

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'