בְּרָכָה לֹא מְתֻכְנֶנֶת
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם,
וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ…"
יַעֲקֹב נִמְצָא בְּדַרְכּוֹ לְחָרָן לִמְצֹא לוֹ אִשָּׁה.
הוּא נֶאֱלַץ לַעֲצֹר לַחֲנָיַת לַיְלָה –
בְּמָקוֹם לֹא מְתֻכְנָן,
וּדְבָרִים גְּדוֹלִים מִתְרַחֲשִׁים שָׁם…
*
לֹא תָּמִיד הַכֹּל חָלָק בְּמַסַּע הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ,
דְּבָרִים לֹא מְתֻכְנָנִים פּוֹגְשִׁים אוֹתָנוּ –
וְעוֹצְרִים אוֹתָנוּ בְּמַסַּע הַהִתְפַּתְּחוּת.
אוּלָם, עָלֵינוּ לָדַעַת –
כִּי דַּוְקָא בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ בָּהֶם,
כְּשֶׁלֹּא הַכֹּל חָלָק וְזוֹרֵם…
שָׁם נִמְצָא הַשִּׁעוּר שֶׁלָּנוּ,
וְדַוְקָא מִשָּׁם יְכוֹלָה לִצְמֹחַ לָנוּ בְּרָכָה גְּדוֹלָה לַחַיִּים.
-הָאֶתְגָּרִים בַּחַיִּים הֵם הַשִּׁעוּרִים הֲכִי טוֹבִים
*