הַיָּרִיד הַגָּדוֹל בְּלַיְפְּצִיג הָמָה וְשָׁקַק אֲנָשִׁים. סוֹחֲרִים הִצִּיגוּ אֶת מַרְכֻּלְתָּם לַצִּבּוּר, יְלָדִים שִׂחֲקוּ, וְקוֹל צְחוֹקָם הַמָּתוֹק הִתְגַּלְגֵּל וְהִתְעַרְבֵּב עִם שְׁאַר קְרִיאוֹת הַסּוֹחֲרִים וְהַהֲמֻלָּה הָרַבָּה. גַּם בְּדוּכָנוֹ הַמְרֻוָּח שֶׁל שְׁמִיל הָעֲבוֹדָה הָיְתָה מְרֻבָּה.
בְּכָל שָׁנָה, עוֹד כַּחֲצִי שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן, הָיָה שְׁמִיל מִתְכּוֹנֵן לַיָּרִיד הַגָּדוֹל. הוּא הָיָה מֵכִין אֶת מֵיטַב סְחוֹרוֹתָיו, יוֹצֵר קְשָׁרִים עִם פְּקִידֵי מֶמְשָׁלָה רַבִּים וּמֵכִין אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וְאֶת מֵיטַב הַסּוּסִים, הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹפִיעַ בַּיָּרִיד הַגָּדוֹל בַּזְּמַן. וְאָכֵן, הַמַּאֲמָץ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם לַשָּׁוְא. אֵיכוּת סְחוֹרוֹתָיו שֶׁל שְׁמִיל הִתְפַּרְסְמָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר וְהַמָּחוֹז, פִּרְסוּם גָּדוֹל שֶׁגָּרַר הַזְמָנוֹת מְרֻבּוֹת. קָרָה לְאַחַר שֶׁאַחַד הַדֻּכָּסִים מֵהָעִיר הַגְּדוֹלָה בִּצֵּעַ קְנִיָּה אֵצֶל שְׁמִיל וְהִבִּיעַ בְּקוֹל וּבְפִרְסוּם רַב אֶת שְׂבִיעוּת רְצוֹנוֹ מֵהָעִסְקָה הַמֻּצְלַחַת.
שְׁמִיל גַּם נֵחַן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְתָמִיד הָיָה מַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְאַף מְפַרְנֵס מִשְׁפְּחוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְנוֹתֵן צְדָקָה בְּשֶׁפַע. כַּנִּרְאֶה מִשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ לִגְמֹל לִשְׁמִיל, וְהוּא רָאָה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.
"אָדוֹן שְׁמִיל", הוּא שָׁמַע קְרִיאָה עֲמוּמָה מִכִּוּוּן לֹא בָּרוּר, "אָדוֹן שְׁמִיל", הַקְּרִיאָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ. "אָדוֹן שְׁמִיל", שְׁמִיל פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָעֶגְלוֹן עוֹמֵד בְּפֶתַח הַכְּנִיסָה לַמֶּרְכָּבָה, מְעַט מְהַסֵּס. "הַכֹּל בְּסֵדֶר, גֵּרִי?"
"לֹא", עָנָה גֵּרִי בַּחֲשָׁשׁ, "הַסּוּסִים דָּהֲרוּ בִּמְהִירוּת וְסָטוּ מֵהַשְּׁבִיל הָרָאשִׁי. כָּעֵת אָנוּ נִמְצָאִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, רְחוֹקִים מְאֹד מִנֶּפֶשׁ חַיָּה, מִיִּשּׁוּב קָרוֹב וּמֵהַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי", הוּא הִסְבִּיר וְאַף שָׁלַח מַבָּטִים מְפֻחָדִים לַצְּדָדִים, "כָּאן, בְּמַעֲמַקֵּי הַיַּעַר", הוּא לָחַשׁ, "הַשְּׁמוּעוֹת מְסַפְּרוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן כְּנֻפְיוֹת שׁוֹדְדִים אֵימְתָנִיּוֹת", הַחֲשָׁשׁ שֶׁל גֵּרִי הָיָה אֵפוֹא מֻצְדָּק בְּהֶחְלֵט.
זֵעָה קָרָה הֵחֵלָּה לֶאֱפֹף אֶת שְׁמִיל, אַךְ הוּא נִסָּה לִנְשֹׁם אֲוִיר וּלְהֵרָגַע. "אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן הִיא דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ?" שָׁאַל אֶת גֵּרִי. "בַּכִּוּוּן הַהוּא", הִצְבִּיעַ גֵּרִי לְכִוּוּן מִזְרָח.
"אָז מַה הַבְּעָיָה? מַדּוּעַ אֵינְךָ רוֹתֵם אֶת הַסּוּסִים וְנַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ לְלַיְפְּצִיג?" שְׁמִיל לֹא הֵבִין. "אֲדוֹנִי, הִתְרַחַקְנוּ הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, וְאִם תַּבִּיט לְצַד מַעֲרָב, תַּבְחִין בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחַכָּה לִי אוֹ לְךָ וּמְמַהֶרֶת לִשְׁקֹעַ, וּכְשֶׁתֵּצֵא הַלְּבָנָה לַשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹרִים, יֵצְאוּ שְׁאַר הַמַּזִּיקִים מִמְּאוּרוֹתֵיהֶם, וְאָז הַמַּצָּב לֹא יִהְיֶה טוֹב".
"וַעֲדַיִן, אֲנִי לֹא מֵבִין", שְׁמִיל הִתְרוֹמֵם, "מַדּוּעַ אָנוּ לֹא מַמְשִׁיכִים הָלְאָה? הֲרֵי לְהִשָּׁאֵר כָּאן לֹא יוֹעִיל כְּלָל וּכְלָל, וְאִלּוּ אִם תִּרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים, נוּכַל בִּמְהֵרָה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית", הִסְבִּיר שְׁמִיל בְּפֵרוּט רַב יוֹתֵר. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַמִּלִּים הֵחֵלּוּ לְחַלְחֵל לְמֹחוֹ שֶׁל גֵּרִי. "אַתָּה צוֹדֵק אֲדוֹנִי", גֵּרִי נִגַּשׁ אֶל שְׁמִיל וְחִבֵּק אוֹתוֹ. "הִדַּרְדַּרְנוּ מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּמְהִירוּת לְשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, אוּלָם יֵשׁ לִי זוּג סוּסִים יָפִים וַחֲזָקִים, נוּכַל בִּמְהִירוּת לָצֵאת מִקָּרַחַת הַיַּעַר הַזּוֹ וְלָשׁוּב אֶל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ", הַדְּבָרִים נָסְכוּ בִּשְׁמִיל וּבְגֵרִי כֹּחוֹת מְחֻדָּשִׁים, וְעַד מְהֵרָה הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.
כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל דְּהִירָה מְהִירָה, נִרְאוּ גַּגּוֹת הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים שֶׁל לַיְפְּצִיג בָּאֹפֶק. הֵם הִגִּיעוּ בַּזְּמַן, וְאַף הִקְדִּימוּ קְצָת.
בְּהַגִּיעַ יוֹם הַיָּרִיד עַצְמוֹ, שְׁמִיל עָבַד קָשֶׁה מְאֹד. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לְשָׁרֵת כָּל לָקוֹחַ, עָנִי כְּעָשִׁיר. הוּא הִתְרוֹצֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהִשְׁתַּדֵּל לְסַיֵּעַ כְּכָל שֶׁיָּכֹל. כָּךְ עָשָׂה מִדֵּי יוֹם מִימֵי הַיָּרִיד.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן נִגַּשׁ אֶל דּוּכָנוֹ מַכָּר וָתִיק שֶׁלּוֹ. "שְׁלֹמֹה חַיִּים!" שְׁמִיל רָץ לְעֶבְרוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ חִבּוּק חַם, "מַדּוּעַ לֹא הוֹפַעְתָּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַיָּרִיד? הֲרֵי מִדֵּי שָׁנָה אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהַשָּׁנָה נֶעֱדַרְתָּ!"
"נַעֲשָׂה לִי נֵס", סִפֵּר שְׁלֹמֹה חַיִּים, "הָעֶגְלוֹן שֶׁשָּׂכַרְתִּי טָעָה וְסָטָה מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהָיִיתִי תָּקוּעַ אִתּוֹ בְּאֶמְצַע הַיַּעַר. לְפֶתַע יָצְאוּ שׁוֹדְדִים וְאָזְקוּ אֶת הָעֶגְלוֹן. הֵם הֵחֵלּוּ לִסְחֹב אוֹתוֹ לַמְּאוּרָה שֶׁלָּהֶם… אֶת כָּל כַּסְפִּי הֵם שָׁדְדוּ, בְּנֵס הִצְלַחְתִּי לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הָעֵצִים וְלִבְרֹחַ לִמְקוֹם הַצָּלָה. הַיּוֹם בְּדִיּוּק הִגַּעְתִּי לָעִיר וְהִנֵּה בְּדִיּוּק נִתְקַלְתִּי בְּךָ!"
"אַל דְּאָגָה", הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ שְׁמִיל, "אֲנִי אֶדְאַג כָּרֶגַע לְכָל מַחְסוֹרְךָ, וְאַף אֶתֵּן לְךָ סְכוּם כֶּסֶף שֶׁתּוּכַל לִקְנוֹת בּוֹ סְחוֹרָה וּלְהִשְׁתַּקֵּם". "אֵין בְּפִי מִלִּים לְהוֹדוֹת לְךָ", הוֹדָה שְׁלֹמֹה חַיִּים הַנִּרְגָּשׁ. וּשְׁמִיל פָּטַר אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ רָחָב וְלָחַץ אֶת יָדוֹ בַּחֲמִימוּת. וְאָכֵן, בְּתוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה הִצְלִיחַ שְׁלֹמֹה חַיִּים לְהִשְׁתַּקֵּם וְלַחֲזֹר לְמַעֲמָדוֹ בְּעֶזְרָתוֹ הָאֲדִיבָה שֶׁל שְׁמִיל, יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.