ביס באתרוג

בית המדרש

דניאל, שעבד כפעיל מרכזי בתנועת הנוער של 'שלום לעם', החליט לרכוש כמה סטים של ארבעה מינים מהודרים כדי לזכות במצווה את כל האנשים שעדיין לא נענעו ארבעת המינים. ביום החג לאחר הסעודה הוא פתח שולחן במרכז שכונת רחביה שבה התגורר, והציע לאנשים לנענע ארבעת המינים. ברחוב עבר מקס, בחור יהודי אמריקאי שבקושי ידע מילה בעברית. מקס היה רחוק מיהדות, אבל כשדניאל הציע לו לנענע את ארבעת המינים, הוא החליט לנענע אותם. דניאל הקריא למקס את הברכה, אבל מקס שזכר שאחרי שמברכים אוכלים, נגס באתרוג במקום לנענע אותו, והוא נפסל. האם מקס צריך לשלם על האתרוג, או שדניאל הפסיד את שווי האתרוג מכיוון שהיה עליו לומר לו שינענע את הלולב והאתרוג? מה דעתכם?

 מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תרמ"ח סעיף ב' בדין: 'אתרוג חסר האם פסול ביום הראשון וביום השני'. סימן תרמ"ט סעיף ה' והאם יש לחייב אותו בתשלום. שולחן ערוך 'חושן משפט', סימן שמ"ח סעיף קטן ו'.

תשובה לשאלה 'תפקיד ניהולי' (שאלה מס' 763):

תקציר השאלה השבועית:

בערב יום הכיפורים הגיע בר לרב השכונה וסיפר לו שלפני כמה שנים הוא ישב עם חברים והם דיברו על אורן שהיה חבר מהשכונה, ואז בר הפטיר בתגובה: "הוא לא אדם כזה אחראי כמו שאתם חושבים…" לרוע המזל, בדיוק ישב איתם איציק שהתכונן לתת באותם ימים לאורן תפקיד ניהולי במסעדה שלו. אבל אחרי ששמע את דבריו של בר, הוא החליט לרדת מהרעיון ואורן לא קיבל את התפקיד. כעת הסתפק בר אם עליו ללכת ולספר לאורן את הדברים ולבקש ממנו סליחה או לא. מה לדעתכם השיב לו רב השכונה?

תשובה בקצרה: בר חייב לעשות תשובה על הדברים שדיבר על יאיר. ואם נראה לו שאחרי שיספר ליאיר על מה שקרה, הוא ימחל לו ולא יכעס עליו, עליו לספר לו על מה שהתרחש.

תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שמי שחטא כנגד חברו בדיבור או במעשה חייב לבקש ממנו מחילה, ואם לא ריצה את חברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיעשה זאת. ויש בזה כמה וכמה פרטים איך לעשות את הדבר כפי שמבואר שם במקום. (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תר"ו, סעיף א') וראינו ב'חפץ חיים' כלל ד' סעיף י"ב, שמי שדיבר לשון הרע על חברו ולא גרם לו נזק, כגון במקרה שהשומע לא האמין לדברים, אז הוא חטא כלפי הקב"ה ועליו לעשות תשובה בינו לבין קונו. אבל אם למדובר נגרם נזק כתוצאה מהלשון הרע שסיפרו עליו, צריך המספר ללכת ולומר זאת לחברו ולבקש ממנו את סליחתו.

אומנם ר' ישראל סלנטר חולק על הדעה הזאת וסובר שאסור למספר ללכת ולומר זאת לחברו, כיוון שכך הוא יגרום לו צער, ואסור לו לצער את חברו רק כדי שיסלח לו. ולכן לדעתו עליו להתפלל לקב"ה שייתן בלב חברו שיסלח לו על הנזק שגרם לו באמצעות הלשון הרע שסיפר עליו. אבל להלכה כתבו הפוסקים שמי שדיבר לשון הרע והזיק לחברו, יש לשער אם חברו יסלח לו בלב שלם על הדברים שדיבר עליו, ורק אז מותר להודיע לו ולבקש את סליחתו. אבל אם נראה לו שתיגרם מזה שנאה ביניהם, עדיף שלא יספר לו שדיבר עליו לשון הרע ורק יעשה תשובה בינו לבין קונו.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

חסד בקומבינה

בית המדרש

שבוע הספר

בית המדרש

הסכם זה הסכם

בית המדרש

הצ'ק שהתכבס

בית המדרש

האור שלך משמעותי

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'