האף למעלה

ארכיון

סיפור מהארכיון

להלן תיעוד שיחה, אשר על פי המסופר התנהלה בין ספרדים לאמריקאים בגלי תדר “Extreme Situations at Sea” של ערוץ רדיו ימי 106 במפרץ פיניסטרה אשר בגאליציה ב-16 באוקטובר, 1997.

הספרדים: כאן 853-A, אנא, הסבו את מסלולכם ב-15 מעלות דרומה כדי למנוע התנגשות איתנו. אתם מתקדמים בדיוק לעברנו. המרחק – 25 מייל.

האמריקאים: אנו מציעים לכם לשנות את מסלולכם ב-15 מעלות צפונה, כדי למנוע התנגשות איתנו.

הספרדים: תשובתנו שלילית. אנו חוזרים ומבקשים – שנו את מסלולכם ב-15 מעלות דרומה, כדי למנוע התנגשות.

האמריקאים (קול אחר): מדבר קברניט ספינה של ארצות הברית של אמריקה. עליכם להסתובב ב-15 מעלות צפונה, כדי למנוע התנגשות.

הספרדים: הצעתכם לא נראית לנו אפשרית או מתאימה. אנו מייעצים לכם לסטות ב-15 מעלות דרומה ממסלולכם, כדי למנוע התנגשות.

האמריקאים (בקול רם מאוד ובנימה זועפת מאוד): מדבר הקברניט ריצ'רד ג'יימס האוארד, הפוקד על נושאת מטוסים USS LINCOLN, של צי צבא ארצות הברית של אמריקה. ספינתנו היא השנייה בגודלה בצי של צבא ארצות הברית. מלווים אותנו: שתי משחתות, שישה מטוסי קרב, ארבע צוללות וספינות רבות לתמיכה. אני לא "מייעץ" לכם אלא "פוקד" עליכם לשנות את מסלולכם ב-15 מעלות צפונה. שאם לא כן, ניאלץ לנקוט באמצעים הנדרשים כדי לספק ביטחון לספינתנו. אנא מכם, תסתלקו ממסלולנו!!!

הספרדים: מדבר חואן מנואל סאלס אלקאנטארה. אנחנו כאן שני אנשים. באשר לליווי: מלווים אותנו – כלב, ארוחת ערב, שתי פחיות בירה ותוכי, אשר כרגע ישן. באשר לתמיכה: אנו נתמכים על ידי תחנת רדיו "Cadena Dial de La Coruna" וערוץ רדיו ימי 106. אין בכוונתו לשנות את מסלולנו בהתחשב בעובדה שאנו נמצאים ביבשה. אנחנו מגדלור 853-A אשר על חוף מפרץ פיניסטרה, במחוז גאליציה בספרד. באשר לגודל: אין לנו שמץ של מושג מה גודלנו בין מגדלורי ספרד. אתם יכולים לנקוט בכל האמצעים שנראים לכם כנחוצים ולעשות ככל העולה על רוחכם כדי לספק ביטחון לספינתכם, אשר תתרסק לחתיכות בהתנגשה בסלעים שבחוף. לכן, אנחנו שוב ממליצים לכם לעשות את הדבר ההגיוני – לשנות את מסלולכם ב-15 מעלות דרומה, על מנת למנוע התנגשות.

האמריקאים: או קיי, קיבלנו, תודה.

"יהירות!" אמרנו כבר?!

*

מחלת ה"אף למעלה" פוגעת ברוב רובם של יושבי תבל (או ליתר דיוק: רוב רובם של יושבי תבל פוגעים בעצמם על ידי מחלת ה"אף למעלה"). המחלה מתבטאת בעיקר בקשיי ראיה. כשהאף למעלה קשה לראות, קשה להבחין. פעמים רבות הראייה מוטעית, לא נכונה, מעורפלת, מסולפת, מעוותת.

ללא ספק זו מחלה לכל דבר.

"יהירות", אנו אוהבים לקרוא לזה, או בשפתם של ספרי המוסר: "גאווה". אנשים מטבעם נוטים לחלות ביהירות, וללקות בתסמונת המבט המתנשא מעל כולם… מה שגורם להם לא פעם להיתקע בקיר. אני קובע, אני מחליט, אני מנווט, אני מבצע.

התנשאות זו מביאה את האדם לא פעם למצבים אבסורדיים, למעמדים מעוררי גיחוך. אבל הוא, לא רואה ולא שומע. "אני ואפסי עוד".

חז"ל בהמלצתם לחיים של אדם מתוקן במידותיו, בוחרים להשתמש בדוגמה על הקנה והארז. הקנה הוא רך וגמיש, עומד על מקומו במין ענווה, זקוף אך בו זמנית גם כנוע, מאפשר לרוח להכות בו, בעודו מכופף את ראשו ארצה. אינו מתעקש להתנשא, להישאר זקוף בכל מחיר. הוא יודע מתי להשפיל את ראשו בענווה.

הארז לעומתו, גבוה, מתנשא למעלה, משדר נוכחות, שומר על גו זקוף בכל מחיר, הוא לא מוכן להניע את ראשו אפילו מעט כלפי מטה. נוקשות, זאת מילת המפתח.

וכך אמרו:

"לעולם יהא אדם רך כקנה, ולא יהא קשה כארז.

מה קנה זה, כל הרוחות באות ונושבות בו, הולך ובא עמהם.

דממו הרוחות, חוזר הקנה עומד במקומו…

אבל ארז אינו עומד במקומו.

אלא כיוון שנשבה רוח דרומית, עוקרתו והופכתו על פניו…"

 

פתגם: כשהאף למעלה קשה מאוד לראות על מה ועל מי דורכים.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור מהארכיון

ביקור קצר בגיהנום
ארכיון

סיפור מהארכיון

הגולם

סיפור מהארכיון

חנה, מה אוכלים לארוחת ערב?

סיפור מהארכיון

חינם אבל ביוקר

סיפור מהארכיון

אורח לרגע

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'