הגונב מגנב

בית המדרש

סער היה גנב ממולח שהכיר היטב את עשירי הסביבה. הבית של שימי אשר בעל רשת חנויות הממתקים כבר מזמן הייתה על הכוונת שלו והוא חיכה להזדמנות המתאימה כדי לפרוץ לבית. כאשר שימי נסע עם בני ביתו לחופשה בחו"ל, פרץ סער לתוך הבית אלא שלהפתעתו הוא תפס 'על חם' זוג פורצים נוסף שנכנסו לפניו לבית וריכזו את כל חפצי הערך שבבית לתוך ארגז גדול. סער החליט לעשות מעשה ולהבריח אותם, כדי שייבהלו והוא יוכל לקחת את הארגז לעצמו, הוא הבריח את הגנבים שנבהלו מנוכחותו ולקח את הארגז. לאחר שבוע נתפס סער על ידי המצלמות של שימי שדרש ממנו לשלם על כל חפצי הערך שהיו בארגז שנגנב מהבית. אלא שסער טען: "הרי בכל מקרה היו גונבים את הארגז, אז אני לקחתי כבר ארגז שהיה נגנב בכל מקרה ולכן אני לא צריך לשלם לך. וגם אם הייתי משאיר את הארגז בבית, הרי בזכותי לא היו גונבים אותו ולכן אתה עוד היית צריך לשלם לי כסף!" שימי כעס, אבל סער הזמין אותו לדין תורה אצל הרב, מה לדעתכם השיב להם הרב?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ח סעיף א' בדין: 'האם הוא מציל מהגייס'. וסימן קפ"א סעיף קטן א' ב'נתיבות המשפט' והאם זה דומה למקרה שלנו. סימן שנ"ו סעיף קטן ג' ב'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט' סימן רל"ו סעיף קטן ז' בדין: 'האם מגיע לו שכר מדין נהנה'.

תשובה לשאלה "חיוב מאוחר" (שאלה מס' 681)

תקציר השאלה השבועית: כשישראל קיבל את פירוט החיובים שלו מחברת האשראי, הוא הבחין בחיוב בסכום ושם שלא הכיר. חיוב על סך 950 שקלים, מחברת 'פיק-אפ טכנולוגיות'. כשפנה לחברה לבירור, השיבה לו הנציגה: "רכשת מאיתנו לפני כשנתיים מכשיר שואב אבק, אלא שבאותו זמן כאשר בוצעה ההזמנה הייתה תקלת תקשורת והחיוב לא עבר. כעת כששמנו לב לזה, ביצענו חיוב מחדש של העסקה". ישראל היה המום לרגע, אבל מיד הוא השיב: "א'. אני באמת לא זוכר מה היה לפני שנתיים. ב'. מה פתאום נזכרתם עכשיו? אולי כבר מחלתם על הכסף ואתם סתם מחייבים אותי?" אבל הנציגה התעקשה: "למה שנוותר על הכסף? ברגע שגילינו את הטעות, חייבנו אותך בתשלום!" מה דעתכם, האם ישראל צודק?

תשובה בקצרה: אם באמת ישראל רכש שם את השואב אבק, הוא חייב לפרוע את הכסף לחברה.

תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ע"ה סעיף ט') לגבי אדם שאומר לחברו שהוא חייב לו כסף מהלוואה שהלווה לו, או ממכר שמכר לו והלה טוען "איני זוכר שלוויתי או שקניתי" הוא פטור מתשלום ב'דיני אדם' אבל חייב ב'דיני שמיים' כיוון שהתובע טוען טענת 'ברי' והוא טוען טענת 'שמא'. אבל אם גם הוא מודה שבוודאות הייתה הלוואה או מכר, אלא שאינו זוכר האם החזיר את ההלוואה או שילם בעבור המוצר, הוא חייב לשלם מכיוון שיש כאן חיוב וודאי לפנינו והתובע טוען טענת 'ברי' שבוודאות לא קיבל את התשלום.

 אולי הוא מחל על הכסף?

מבואר בהלכה שטענת 'אולי מחלת' אינה טענה טובה, שאדם בדרך כלל אינו עשוי למחול על חוב לחברו, אבל במקרה שלנו שהחיוב ומטרתו ברורים וישראל אינו מכחיש את קבלת המוצר וכל טענתו "אולי מחלתם לי" אינה מתקבלת כאשר חיובו לפרוע לחברה את התשלום מוכח ולכן עליו לשלם את הכסף, אלא אם כן יוכיח שהכסף באמת נפרע במועד הקניה של המוצר.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

הצפה בלתי צפויה

בית המדרש

נזק כפול

בית המדרש

סדק בלתי צפוי

בית המדרש

טובה שעלתה ביוקר

בית המדרש

כשהיוקר מאמיר

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'