הדחה מפתיעה

סיפור לשבת

כל אנשי הצוות במשרד ידעו היטב שג'ון לא אוהב את הבוס שלו בלשון המעטה, הוא לא פספס שום הזדמנות לעקוץ ולהקניט אותו. אמנם המנהל היה קצת נוקשה ולא חביב, אבל אף אחד לא העז להקניט אותו בצורה שג'ון עשה. זה התחיל במתיחות יומיומיות ומרגיזות כמו מלח בקפה וצפצפה מצחיקה בתוך מושב הכיסא והמשיך בהמרדת העובדים נגד ההחלטות שהבוס קיבל. סטיב, הבוס של ג'ון, ניסה לדבר איתו כמה פעמים, אך ללא הועיל. ג'ון המשיך בהתנהגותו הבלתי הולמת.

הדבר היחיד שעמד לצדו של ג'ון והשאיר אותו במשרד היה הכישרון המדהים שלו למכור, החברה עסקה בייצור ושיווק מוצרים משרדיים לחברות גדולות וג'ון הוביל את החברה בשיאי המכירות.

במהלך השנים החברה נקלעה לקשיים פיננסיים כתוצאה ממשבר האשראי בארצות הברית ומייל נשלח לכל עובדי החברה: "עקב המשבר החריף שהחברה נקלעה אליו, אנו נאלצים לקצץ את מצבת כוח האדם של עובדי החברה ב- 30%, במהלך החודש הקרוב תישלח לכל סניפי הרשת ועדה מיוחדת שתחליט יחד עם מנהל הסניף המקומי אלו עובדים יעזבו ואלו עובדים ימשיכו איתנו הלאה. אנו מאוד מצטערים, אבל אין לנו ברירה אלא לעשות זאת כדי שנוכל להחזיק את הראש מעל המים. באיחולים לזמנים טובים יותר ובהתנצלות כנה, ולאנס ציוד משרדי בע"מ".

ג'ון הבין שזו ההזדמנות של סטיב לנקום בו על כל היחס המתעלל שספג ממנו והחליט להקדים רפואה למכה. הוא פנה לחדרו של סטיב ונקש על הדלת. "יבוא", נשמע קולו המאנפף של סטיב מעבר לדלת העץ הדקה. ג'ון נכנס פנימה ואמר: "הלו סטיב, רציתי לדבר איתך על מש…" סטיב הניף את ידו בתנועה נחרצת, קטע אותו ונכנס לדבריו: "אם אתה רוצה לדבר איתי על הוועדה המיוחדת שעומדת לבקר ולבקר אותנו, אז תחסוך את זה ממני כרגע. אני מתכוון לקיים שיחה מיוחדת אחד על אחד עם כל עובד במשרד ולהבין ממנו מדוע הוא חושב שדווקא הוא צריך להישאר. אני מזמן את העובדים על פי סדר אלפביתי, כך שיש עוד זמן עד שנגיע אליך, בינתיים שוב למקומך".

במהלך השבוע שחלף עד שהוזמן לחדרו של סטיב, ג'ון שיחזר בראשו כל תעלול והצקה שהוא עולל לסטיב במשך השנים. זיכרונות מהעבר הזכירו לו את החלפת עכבר המחשב בעכבר דומם והחלפת תכולת שפופרת הקרם ידיים האישית של סטיב בדיו עמיד, סגול ומנצנץ. ההבנה חדרה למוחו והתחזקה יותר ויותר: הוא חייב להתחיל לחפש עבודה חדשה ויפה שעה אחת קודם. ביום חמישי שעה לפני תום העבודה בחמש אחר הצהריים, קרא לו סטיב לחדרו, ג'ון נכנס חפוי ראש ומולל בעצבנות את קצוות שרווליו.

"שב!" החווה סטיב על הכיסא מולו: "עברתי על הדו"חות הכספיים שלך ונראה שאתה נכס אמיתי לחברת ולאנס ציוד משרדי. אני בהחלט רואה למה מגיע לך להישאר ואם לא יהיו שינויים מיוחדים אמליץ עליך לוועדה". ג'ון לא מצא את קולו מרוב התרגשות: "רגע, אבל אתה לא כועס עלי על כל מה שעשיתי לך?" הוא שאל בחשש את סטיב. "הכול נמחק כלא היה", חייך סטיב. "בסופו של דבר מה שהכי חשוב לי זה עתיד החברה ואני באמת מאמין שאתך נוכל לצאת מהמשבר הזה". ג'ון הודה לו ארוכות ופנה לביתו שמח ורגוע.

יום הביקורת הגיע והעובדים נכנסו אל חדרו של סטיב בזה אחר זה, בתוך החדר ישבו סטיב ושלושה מנהלים בכירים שהגיעו במיוחד ממרכז החברה בניו יורק. חלק מן העובדים יצאו בצעד שפוף ומדוכדך, מנסים להסתיר דמעה חושפנית בזווית עינם. וחלקם יצאו בצעד בטוח ונשפו באיטיות את הלחץ שהיה כלוא בתוכם. "ג'ון", נשמעה הקריאה מתוך החדר וג'ון נכנס אל החדר. "שלום לך", בירכו אותו המנהלים: "ג'ון, בתקופת עבודתך איתנו עשית עבודה נפלאה ואנו מודים לך מאוד על שירותך, אך על פי המלצת הבוס שלך אנחנו ניאלץ לוותר עליך". הפצצה נזרקה לחלל האוויר והדם נעלם מפרצופו המחוויר של ג'ון. "אבל, אני, סיכמנו…" ניסה ג'ון להיאבק על מקומו. "ההחלטה הזו היא סופית ובלתי הפיכה, אנו מתנצלים ומאחלים לך המון הצלחה במקום אחר!" חתם צוות המנהלים את הפגישה.

מאוחר יותר כשיצא ג'ון מאגף הנהלת החשבונות, כאשר סיים לסדר את חבילת הפיצויים שלו, הוא נתקל בסטיב במסדרון. "איך יכולת לעשות לי את זה? חשבתי שאנחנו בסדר, אמרת שאתה לא כועס עלי!" הטיח בו ג'ון. סטיב הביט בו בסבר פנים רציניות וענה: "אני באמת לא כועס עליך אפילו קצת, על כל הדברים שעשית לי, אבל אני כן כועס עליך על הדברים שעשית לאחרים. אחרי הריאיון שקיימתי איתך המשכתי הלאה לדבר עם עוד עובדים במשרד. ונחש מה גיליתי, אני לא היחיד שסבל ממך. יש עוד הרבה עובדים במשרד שנאלצו להתמודד עם הגישה הפוגענית שלך, אז כל עוד זה תלוי בי אני שם את החברה לפני כבודי האישי. אבל לא אתן לך להרעיל את כל סביבת העבודה במשרד".

 

אמרו חכמינו ז"ל: "עבירות שבין אדם למקום – יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו". הקב"ה מעביר על מידותיו ומוחל לנו על פשעינו ובכל זאת עלינו לזכור שעל פגיעה בחבר אף אחד לא יכול למחול לנו חוץ ממנו.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

החלום שהתגשם

סיפור לשבת

שבועת התנינים

סיפור לשבת

אוהב את אלוקים

סיפור לשבת

הגנה אמיתית

סיפור לשבת

השקעה על הקרח

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'