צוות הקרב החטיבתי היה עסוק בהכנות לקראת המתקפה על המוצב של חמאס, כאשר החליטו החיילים להדליק נרות חנוכה וכיבדו בהדלקה את ניר שהיה ה'עיניים' של החיילים והחזיק על פניו מסכת מולטימדיה מיוחדת שהראתה לו מלמעלה על ידי הרחפן את תמונת המצב בשטח. ניר הסכים להדליק את הנרות, אבל לא יכול להוריד את המסכה מהעיניים כיוון שהוא חייב להיות מרוכז במתרחש בשטח. לכן הוא הושיט את היד ואורי חברו עזר לו לכוון אותה לעבר הנרות כדי שיוכל להדליק את החנוכייה. אלא שאז הגיע הספק: האם ניר יכול לברך על הדלקת הנרות? האם המדליק יכול לברך 'להדליק נר חנוכה' או 'שעשה ניסים לאבותינו' אפילו שהוא לא רואה את ההדלקה בפועל? מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'מכות' דף כ' עמוד ב' בדין: 'מסייע האם יש בו ממש'. והאם זה דומה לנידון שלנו. שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תרע"ה סעיף קטן ט' בעניין: 'סומא האם חייב בנרות חנוכה'.
תשובה לשאלה "להאיר את החושך" (שאלה מס' 774): אחרי חודש שלם שהצוות של גיא היה בתוך עזה בפעילות אינטנסיבית, הגיע לילה ראשון של חנוכה והחיילים התלבטו כיצד עליהם להדליק נרות חנוכה. אדיר הציע להיכנס לאחד הבתים הנטושים, לקחת משם שמן זית וכוסיות זכוכית ולהדליק נרות חנוכה. אבל מתן אמר: "אסור לקחת מהם אף על פי שהם גויים, ואז זו מצווה הבאה בעבירה". ואילו גיא הציע להסתכל במשקפות לעבר יישובי העוטף עד שיראו חנוכיות בחלונות ולברך ברכת "שהחיינו" ו"שעשה ניסים לאבותינו". מה דעתכם, כיצד על החיילים לנהוג לגבי הדלקת נרות חנוכה בשטח?
תשובה בקצרה: עדיף להדליק בשמן הזית ששייך לערבים תושבי המקום.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שמי שלא הדליק נר חנוכה וגם לא הדליקו בשבילו נרות במקום אחר, עליו לברך את ברכת 'שעשה ניסים לאבותינו' ובלילה הראשון גם את ברכת 'שהחיינו' כאשר אין לו אפשרות להדליק בעצמו, או שידליקו עבורו את נרות חנוכה. אבל אם יש מישהו שמדליק עבורו את הנרות בביתו, לא צריך לברך את הברכות הללו בזמן שרואה את הנרות. (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תרע"ו סעיף ג')
האם יוצאים ידי חובה כשמסתכלים על הנרות במשקפת?
ישנה מחלוקת הפוסקים שראיית הנרות באמצעות משקפת אינה נחשבת לראייה, כיוון שמשקפת לא הייתה בזמן תקנת חז"ל שתיקנו דווקא על ראייה בעיניים דווקא ולא על ראייה באמצעים אחרים ויש פוסקים שסוברים שניתן לצאת בזה ידי חובה.
האם מותר להשתמש בשמן של הגוי?
מצאנו בהלכה (רמב"ם הלכות מלכים, פרק ו' הלכה ד') שבמלחמה של מצווה, כמו במקרה שלנו, כיוון שכתוב 'הבא להורגך – השכם להורגו', ממון האויב הוא הפקר וכמובן צריך לבדוק זאת מבחינת חוקי הצבא במקום, אבל מבחינה הלכתית הם יכולים להשתמש בשמן של תושבי המקום להדלקת נרות חנוכה.