יותר משלוש שעות ישב אבי בפגישה עם צוות הכלכלנים של חברת יבוא הרכב שהקים. בשלוש השנים האחרונות מאז שהקים אבי את חברת יבוא הרכבים, מצב החברה רק הלך והידרדר. התחזיות שהוא שמע זה עתה, הבהירו לו שעתידה של החברה נחתם. אין מנוס – חייבים לסגור את העסק כדי למנוע הפסדים נוספים. אלא… שבדיוק אז הבריק במוחו רעיון שיוכל אולי להציל את החברה מסגירה.
"מה למעשה מונע מהחברה שלנו להצליח?" פתח אבי את הישיבה הדחופה שכינס עוד באותו היום. "אין לנו מספיק לקוחות!" "אנחנו לא מצליחים להיכנס לשוק". נשמעו התשובות הקבועות מסביב לשולחן מאנשי המכירות של החברה.
"ולמה אין לנו מספיק לקוחות?" המשיך אבי ושאל. "כי כולם כבר נמצאים בחברות הגדולות!" אבי סקר בעיניו את הנוכחים והמשיך בדבריו: "חשבתי… שאם נוכל להביא לסגירה של אחת מהחברות המתחרות, נוכל בקלות להעביר את מאות הלקוחות שייפלטו לשוק היישר אל החברה שלנו".
"אבל איך בדיוק נגרום לחברה להיסגר?" הקשה איציק מקצה השולחן הארוך. אבי, שחיכה לשאלה, חייך בהנאה לפני שהשיב: "היום בבוקר הייתה לי פגישה עם צוות הכלכלנים שלנו", הוא סיפר, "הנתונים היו פשוט נוראים! יצאתי מהפגישה בהרגשה שאין ברירה וחייבים לסגור את החברה… בדיוק אז הבנתי שנתונים כאלה יביאו כל חברה מצליחה לסוף דרכה!" כעת נדלק בעיניו של אבי ניצוץ משונה. "הרעיון שלי הוא לשלוח עובדים במסווה של 'חברת ייעוץ פיננסי' לחברות הגדולות בשוק. אחרי שהם יצליחו להתברג בתפקידי מפתח בחברות המתחרות, הם ידאגו להציג למנהלים הבכירים דוחות עם נתונים שפשוט יכריחו אותם לסגור את החברה שלהם!" סיים אבי כשחיוך גדול מופיע על פניו.
הרעיון של אבי הצליח יותר מהצפוי. אחרי שנה בלבד מהרגע שבו חברת הייעוץ המזויפת שהקים נכנסה למשרדי 'סגל רכבים' – אחת החברות המתחרות – הכריז המנכ"ל, דביר סגל, על השהיה של כל העסקאות בחברה שלו. כעבור שנתיים נוספות הודיעה חברת סגל רכבים על פשיטת רגל. בעקבות הסגירה לקוחות רבים אכן פנו אל החברה של אבי – מה שאפשר לה להינצל מסכנת הסגירה שריחפה מעליה בשנים האחרונות. אלא שאבי לא הסתפק בכך – עוד באותו שבוע הוא שלח את 'חברת הייעוץ הפיננסי' שלו אל חברות נוספות בשוק כדי להביא לסגירתן. כך, לאחר עשר שנים של עבודה מאומצת, חברת יבוא הרכבים של אבי הפכה לחברה הגדולה והמצליחה ביותר בשוק הרכבים בארץ.
"נותרה לנו חברה אחרונה לטפל בה", פנה אבי אל עמוס – האחראי לניהול עסקי 'חברת הייעוץ'. "כן, אני יודע", השיב עמוס, "החברה של איתן – 'מהמפתח עד אליך'. הצוותים שלנו כבר התחילו בניסיונות להיכנס לחברה שלו", עדכן עמוס את אבי.
בכל שנה היה איתן עורך ישיבות סיכום על כלל הצוותים בחברה שלו. בישיבות האלה התקבלו ההחלטות החשובות ביותר לקראת פעילות החברה בשנה הקרובה. עמוס ידע שהישיבה השנתית היא ההזדמנות שלו להשפיע על איתן לסגור את החברה. ולכן, בכל פעם מחדש היה עמוס מגיע עם שלל דוחות וטבלאות ומציג לאיתן הפסדים וחובות שהחברה צברה בשנה האחרונה. ההמלצה שלו הייתה קבועה: "אם נמשיך במצב הזה, החברה תיאלץ להיסגר…"
עברה שנה, עברו שנתיים, חמש – – – אבל שום דבר לא זז. לא משנה כמה גרועות היו התחזיות שהציג עמוס לאיתן המנכ"ל, הוא סירב אפילו לשקול את הרעיון של סגירת החברה. "איך זה יכול להיות?" הרהר עמוס לעצמו אחרי שפורסמו החלטות ההנהלה לשנה הקרובה, "איך זה שאיתן לא סוגר את החברה שלו או לפחות מצמצם את הפעילות?"
שנה אחר כך הגיע עמוס לישיבה השנתית כשהוא נחוש לצאת עם הישג ביד. אחרי שעה ארוכה שבה סקר לפני איתן את הניתוח הכלכלי והציג בצורה ברורה שהחברה גורמת רק להפסדים, הוא פסק בנחרצות: "חייבים לסגור! אין ברירה אחרת!" איתן, שהקשיב ועקב אחרי כל פרט מדבריו של עמוס, הרים את ראשו והשיב: "תמיד יש ברירה". אבל לעמוס כבר נמאס. "לא, מר איתן, אין שום סיכוי שהחברה הזאת תצליח. המקום היחיד שהיא תגיע אליו הוא הפסדים וחובות!" עמוס עצר לנשום ולהירגע קצת לפני שהמשיך: "תקשיב לי איתן, פשוט תסגור".
"תבין עמוס", פתח איתן, "אני לא יודע איך הדברים עובדים בחברות אחרות… אבל אצלנו אי אפשר פשוט לסגור. החברה שלנו מחזיקה מאות עובדים ומאפשרת להם להתפרנס בכבוד. אם אני מוותר על החברה אני בעצם מוותר עליהם. אינני יכול להרשות לעצמי לעשות את זה!" הסביר איתן. "המטרה האמיתית של החברה שהקמתי היא קודם כול העובדים! רק אחר כך הדאגה לרווחים. לכן עמוס ידידי, תמיד תימצא הדרך שבה נוכל לאפשר לחברה להמשיך להתקיים!" במילים אלה עזב איתן את חדר הישיבות, משאיר בו את עמוס ההמום. עמוס חייג מייד לאבי ועדכן אותו: "זה לא ילך!" הוא קבע, "כדאי שנעזוב פה את 'הייעוץ הפיננסי' לפני שיעלו על הכוונות האמתיות שלנו…"
בראש השנה הקב"ה דן את כל מעשיו ובוחן כיצד הם יגיעו לתכלית. שורש הדין ביום זה הוא בראש ובראשונה רצונו של הקב"ה להיטיב לנבראים. ולכן כלל המעשים והגזרות לקראת השנה הבאה נשקלים לאור רצונו של הבורא להיטיב לנו. משום כך אנו יכולים להיות בטוחים ושמחים שהקב"ה לעולם לא יוותר על רצונו להיטיב לברואיו, ותימצא הדרך שבה העולם יוכל להגיע לתכלית הנדרשת ממנו.
