החושך שלפני האור

דיבורים טובים

דייג נקלע עם סירתו לסערה גדולה. ובסופו של מאבק חסר סיכוי מול הגלים האימתניים, הוא מצא את עצמו על אי בודד בלב האוקיינוס.

אחרי ימים ארוכים של אבל ותסכול, החליט האיש להשקיע את מיטב כוחותיו כדי לשפר את חייו על האי, ולחיות בצורה הכי טובה שהוא יכול.

הוא אסף עצים וענפים, שזר חבלים מחומרים טבעיים, ליקט אבנים וחלוקי נחל, ובמשך חודשים ארוכים עמל על בניית בית גדול ויפה שיגן עליו מחום ומקור.

באותו ערב שבו הושלמה המלאכה והבית עמד סוף סוף על תילו, הדליק האיש מדורה גדולה ותכנן לצלות עליה דגים טריים כדי לחגוג את "חנוכת הבית". בעודו עסוק באיסוף ענפים וזרדים, באה רוח חזקה והסיטה את האש לכיוון הבית החדש. תוך דקות ספורות היה בית העץ אחוז כולו בלהבות, ועד מהרה לא נותר ממנו דבר.

לבו של האיש נשבר לרסיסים. הוא ישב ליד ביתו השרוף ובמשך שעות בכה על מר גורלו. עד שנרדם עייף ותשוש באוויר הפתוח.

עם שחר הוא מתעורר ושומע רחשים מוזרים על האי. להפתעתו הוא מגלה קבוצת אנשים שמחפשים אותו.

"באנו לחלץ אותך". אמר לו המבוגר שבהם שהיה לבוש בבגדי רב חובל.

"איך ידעתם שאני פה?!" שאל האיש בתימהון.

"פשוט מאוד" אמר רב החובל, "ראינו את האש הגדולה שהדלקת, והבנו שאתה קורא לעזרה"…

*

אחרי שמשה ואהרן מגיעים לפרעה בשליחותו של הבורא, ומבקשים: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי"

הם משיגים תוצאה הפוכה לגמרי.

פרעה רק מכביד את ידו על בני ישראל, ואומר: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר".

בני ישראל מתמרמרים על תוצאות פעולותיו של משה. "גרמת לנו רק יותר נזק", הם אומרים, לכאורה בצדק.

משה, כואב את הכאב שלהם, והוא מפנה את השאלה הגדולה אל הבורא: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?! לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?! וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ."

שאלה גדולה, שאלה מתבקשת מאוד: "לָמָה הֲרֵעֹתָה?!"

למה המצב נהיה רק הרבה יותר גרוע?!

והתשובה שהוא מקבל היא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה. כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ."

בקרוב תראה, בקרוב תבין את הכול, הבטחתי לגאול את בני ישראל. וכך גם יקרה בקרוב ובגדול.

אולם צריך לדעת כי גאולה זה לא "הוקוס פוקוס", גם אם יש ניסים ונפלאות, נדרש לשם כך תהליך של התפתחות וצמיחה. גם פרעה, וגם עם ישראל צריכים לעבור מסע חינוך, כדי שאפשר יהיה להוציא את בני ישראל ממצרים. זה לא קורה ברגע…

 

החיים של כל אחד ואחד מאיתנו הם תמיד מסע התפתחות לעבר מקום טוב יותר ונכון יותר. ולפעמים השינוי שנדרש מאיתנו כדי לצמוח וללמוד הוא קצת כואב וקצת קשה. אבל הסיפור של בני ישראל במצרים יכול לעודד אותנו גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית, שגאולה היא תמיד תהליך. ודווקא לפני שעולה השחר נעשה חשוך מאוד מאוד. ונדרשת אמונה גדולה, לדעת – שבתוך כל רע, מסתתר טוב גדול.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

דיבורים טובים

המסע מבהמה ועד אדם

דיבורים טובים

על מידות טובות ומעשים טובים מיוחד לימי ספירת העומר (ב')

דיבורים טובים

מידות טובות ומעשים טובים מיוחד לימי ספירת העומר (א')

דיבורים טובים

לב של חמור

דיבורים טובים

עשרת הדברות בעברית שימושית

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'