קובי עבד כמרצה להיסטוריה באחת האוניברסיטאות. באחד הימים, כשהבחין שהתלמידים שלו ישנוניים, החליט להעיר אותם באמצעות אתגר ונתן להם חידה קשה במיוחד. הוא הודיע שמי שיפתור את החידה יקבל מענק של חמש מאות שקלים. דביר, שהתלהב מהפרס יותר ממה שהתלהב מהאתגר, החליט לקצר תהליכים, הוא ביקש לצאת לשירותים ויצא החוצה. בחוץ הוא התקשר לחבר שהיה מומחה להיסטוריה וקיבל את התשובה במהירות. לאחר שחזר הוא פתר את החידה וזכה במענק הכספי. מתעוררות שלוש שאלות:
א) האם היה מותר לדביר לשאול מישהו אחר את פתרון החידה?
ב) האם היה מותר לחבר לסייע לו בפתרון החידה במקרה הזה?
ג) האם המרצה יכול לתבוע בחזרה את כספו?
מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
תשובה לשאלה 'המזל"ט שהזיק' (שאלה 819): אליאור שוחח עם חברו הטוב במשך שעה ארוכה, עד שלפתע, כתוצאה מהתחממות הסוללה, התפוצץ לו הטלפון הנייד ונגרמו לו כוויות ביד ובפנים. כשבירר את העניין גילה שהטכנאי שאליו לקח את הטלפון לתיקון, שם לו סוללה בעייתית שהתחממה והתפוצצה. הוא ניגש לטכנאי ודרש ממנו לשלם על הנזק, אבל הטכנאי טען: "אתה שוחחת הרבה זמן בטלפון ולכן הבטרייה התפוצצה. אני מוכן לשלם לך רק עלות של סוללה חדשה, ואני לא חייב לשלם לך על הנזקים". האם הטכנאי חייב לשלם לאליאור על הנזק?
המושג ההלכתי: "אומן שקלקל במלאכתו".
תשובה בקצרה: הטכנאי חייב לשלם על הנזק למכשיר הנייד ופטור מתשלום על נזקי הגוף של אליאור.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה שאומן שלא עשה את עבודתו כראוי, יש לו דין של טבח אומן שקלקל את מלאכתו, שאם הוא שכרו אותו תמורת תשלום עליו לשלם את הנזק.
אך יש לדון לגבי נזקי הגוף שנגרמו האם חייב לשלם אותם. בשונה מאדם ששכר סבל לעבודה והעמיס עליו מעבר למה שהוא יוכל לסחוב וכתוצאה מכך נגרם לסבל נזק, וגם אם הסבל הרגיש שהמשא כבד עבורו אבל חשב שזה רק בגלל חולשה שלו, ולא בגלל משקל עודף שהועמס על גבו – מי שהעמיס את המשקל על גבו חייב לשלם לו את הנזק שנגרם לו בגופו. אבל את הנזק העקיף, כמו ירידה בכושר העבודה, הוא פטור מלשלם, מכיוון שזה מוגדר בהלכה כ'גרמי' (נזק עקיף שלא נגרם באופן ישיר), ונזק כזה פטור מתשלום במקרים של צער, ריפוי, שבת ובושת, כיוון שהוא לא גרם את הנזק באופן ישיר.
ולכן במקרה שלנו, אף על פי שהטכנאי מוגדר כ'מזיק בפשיעה' וברור לנו שלא תיקן כמו שצריך את המכשיר הסלולרי של אליאור, הוא עדיין נחשב מזיק ב'גרמי' כמו במקרה של 'מראה דינר לשולחני', ששם חייב רק על נזקים ישירים שנגרמו בגופו או בממונו.
