היחף הולך להיות סנדלר

סיפור צעיר

בֵּין חוֹלוֹתֶיהָ שֶׁל הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה הָלְכָה בִּצְעָדִים מְרֻשָּׁלִים דְּמוּתוֹ הַכְּפוּפָה שֶׁל דּוֹמִינִיק, נַעַר בֶּן עֲנִיִּים. מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיְתָה חַסְרַת כֹּל, וְהוּא עַצְמוֹ הִסְתּוֹבֵב יָחֵף, לָבוּשׁ בִּסְחָבוֹת וּבִשְׁיָרֵי בְּגָדִים, וְרָעֵב תָּמִיד. הַמְּקוֹמִיִּים הִכִּירוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ לֶאֱכֹל קְצָת פֹּה וּקְצָת שָׁם, אֲבָל כָּל זֶה לֹא הִסְפִּיק לַנַּעַר הַמִּסְכֵּן, שֶׁלֹּא יָדַע טַעְמָהּ שֶׁל אֲרוּחָה הֲגוּנָה זְמַן רַב.
כָּעֵת הוּא הִתְהַלֵּךְ בֵּין סִמְטָאוֹת הָעֲיָרָה וְחִפֵּשֹ תַּעֲסוּקָה כָּלְשֶׁהִי, שֶׁאוּלַי תַּכְנִיס לְכִיסוֹ כַּמָּה פְּרוּטוֹת. עִמָּן, עִם הַפְּרוּטוֹת, יוּכַל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ כִּכַּר לֶחֶם שְׁלֵמָה, וַאֲפִלּוּ לַחֲלֹק אוֹתָהּ עִם הוֹרָיו הָאֶבְיוֹנִים. לְפֶתַע נִתְקַל בְּמוֹדָעָה מְעַנְיֶנֶת, שֶׁנִּתְלְתָה עַל צְרִיף הַדֹּאַר.
"תַּחֲרוּת סַנְדְּלָרִים!" הִכְרִיזוּ הַשּׁוּרוֹת הַקְּצָרוֹת. "כָּל מִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי הוּא סַנְדְּלָר מֻצְלָח – מֻזְמָן לְהַגִּישׁ אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁיָּכִין אֶל הַתַּחֲרוּת. הַסַּנְדְּלָר שֶׁיִּזְכֶּה, יְקַבֵּל שַׁי מְיֻחָד מֵאֵת שַֹר הַתַּרְבּוּת וְהַיְצִירָה בְּעַצְמוֹ, בְּסַךְ מֵאָה זְהוּבִים, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת הַסַּנְדְּלָר שֶׁל בֵּית הַמְּלוּכָה!"
דּוֹמִינִיק קָרָא שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַנֶּאֱמַר בַּפִּרְסוּם הַמְעֻטָּר. לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס אֶל בֵּית הַדֹּאַר וְנִגַּשׁ אֶל הַפָּקִיד הַמְשֹׁעֲמָם שֶׁיָּשַׁב שָׁם. "הַאִם תּוּכַל לוֹמַר לִי כַּמָּה עוֹלָה נְסִיעָה לְעִיר הַבִּירָה?" שָׁאַל אוֹתוֹ. הַפָּקִיד הִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט מְשֻׁנֶּה, בּוֹחֵן אֶת כַּוָּנוֹתָיו. "לְעִיר הַבִּירָה? מָה יֵשׁ לְךָ לְחַפֵּשֹ בְּעִיר הַבִּירָה?" חָקַר. "אֲנִי מְעֻנְיָן לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת הַסַּנְדְּלָרִים", הִסְבִּיר דּוֹמִינִיק בְּפַשְׁטוּת.
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע פָּרַץ פְּקִיד הַדֹּאַר בִּצְחוֹק חֲסַר מַעֲצוֹרִים. "אַתָּה?! לְתַחֲרוּת הַסַּנְדְּלָרִים?!" הִתְפַּקַּע מִצְּחוֹק. "אֲפִלּוּ שְׂרוֹךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִקְשֹׁר… אֵיךְ תֵּדַע לְהָכִין נַעֲלַיִם? חֲבָל עַל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלְּךָ, נַעֲרִי". אוּלָם דּוֹמִינִיק לֹא וִתֵּר. "אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה כַּמָּה עוֹלָה נְסִיעָה", דָּרַשׁ שׁוּב. "חֲמִשָּׁה זְהוּבִים", הֵשִׁיב הַפָּקִיד. דּוֹמִינִיק הִרְהֵר כַּמָּה רְגָעִים. אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵין בְּיָדוֹ. מָה יַעֲשֶֹה?
הוּא פָּנָה וְשָׁאַל עוֹד: "וּמִשְׁלוֹחַ? כַּמָּה יַעֲלֶה לִי מִשְׁלוֹחַ שֶׁל אַרְגָּז בֵּינוֹנִי לְעִיר הַבִּירָה?" הַפָּקִיד בָּדַק בִּנְיָרוֹתָיו וְהֵשִׁיב: "חֲצִי זָהוּב, זֶה הַמְּחִיר". דּוֹמִינִיק הוֹדָה לוֹ וְיָצָא מֵהַמָּקוֹם. הוּא יַגִּיעַ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת וִיהִי מָה! וְאִם יִהְיֶה עָלָיו לְהִדָּחֵק בְּתוֹךְ אַרְגָּז וּלְהִטַּלְטֵל בַּדְּרָכִים לְשֵׁם כָּךְ – הוּא מַסְכִּים לַעֲשֹוֹת גַּם אֶת זֹאת.
בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים הָיָה הַנַּעַר הֶעָנִי עָסוּק בִּשְׁנֵי דְּבָרִים – לַחֲסֹךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה עַד לַחֲצִי זָהוּב, וּלְנַסּוֹת לִלְמֹד כֵּיצַד מְכִינִים נַעֲלַיִם. בִּשְׁנֵי הָעִסּוּקִים הַלָּלוּ לֹא הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים, אֲבָל הוּא לֹא הֵרִים יָדַיִם. בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה עָבַד בַּעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת, וּבֵינֵיהֶן לָמַד מֵהַסַּנְדְּלָר הַמְּקוֹמִי אֶת אָמָּנוּת הַמִּקְצוֹעַ. וְכָךְ, חֹדֶשׁ יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, הָיוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁהִתְגַּשְּׁמוּ: חֲצִי זָהוּב בַּעֲבוּר מִשְׁלוֹחַ לְעִיר הַבִּירָה, וְזוּג נַעֲלַיִם לַתַּחֲרוּת.
הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל דּוֹמִינִיק הָיְתָה רַבָּה. הַתַּחֲרוּת נוֹעֲדָה לְהִתְקַיֵּם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, וְהוּא נִגַּשׁ לִסְנִיף הַדֹּאַר וּבִקֵּשׁ אַרְגָּז בֵּינוֹנִי. עַל גַּבּוֹ רָשַׁם אֶת פְּרָטֵי הַמִּשְׁלוֹחַ, שִׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ, וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הָאַרְגָּז עִם זוּג הַנַּעֲלַיִם שֶׁהֵכִין. הַדַּוָּר שֶׁהִגִּיעַ כַּעֲבֹר שָׁעָה, הֵרִים אֶת הָאַרְגָּז הַכָּבֵד וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּעֶגְלָתוֹ, בְּדַרְכּוֹ לְעִיר הַבִּירָה.
הַדֶּרֶךְ עָבְרָה עָלָיו מִתּוֹךְ כְּאֵבִים עַזִּים בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף. הַתְּנוּחָה שֶׁבָּהּ יָשַׁב בְּתוֹךְ הָאַרְגָּז הָיְתָה בִּלְתִּי נוֹחָה, וְדוֹמִינִיק יִחֵל שֶׁעֶגְלַת הַדֹּאַר תַּגִּיעַ כְּבָר לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. שָׁעוֹת רַבּוֹת נָסְעוּ, עַד שֶׁבִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת הִגִּיעוּ לְעִיר הַבִּירָה. דּוֹמִינִיק מָצָא אֶת עַצְמוֹ מֻנָּח בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל הַשּׁוּק הַמְּקוֹמִי, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. אֲבָל הוּא שָֹמַח. "אֲנִי חַי, וַאֲנִי בְּעִיר הַבִּירָה!" לָחַשׁ כְּלֹא מַאֲמִין.
אֶת הַלַּיְלָה הֶעֱבִיר בְּשֵׁנָה עַל גַּבֵּי סַפְסָל מִזְדַּמֵּן, כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵר מִכָּל מִשְׁמָר עַל הַנַּעֲלַיִם שֶׁהֵכִין. גַּם הַיָּמִים הַבָּאִים עַד הַתַּחֲרוּת עָבְרוּ עָלָיו בִּנְדוּדִים כְּשֶׁהוּא חֲסַר בַּיִת, אַךְ הַמַּטָּרָה שֶׁעָמְדָה לְנֶגֶד עֵינָיו הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל קְשָׁייו. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ קִשְּׁטוּ אֲנָשָׁיו שֶׁל שַֹר הַתַּרְבּוּת וְהַיְצִירָה אֶת הַשּׁוּק בְּקִשּׁוּטִים מַרְהִיבִים, וּתְרוּעַת חֲצוֹצְרָה הִכְרִיזָה עַל תְּחִלָּתָהּ שֶׁל תַּחֲרוּת הַסַּנְדְּלָרִים הָאַרְצִית.
כָּל בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ נֶעֶמְדוּ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁהֵם מַנִּיחִים לִפְנֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁהֵכִינוּ. הַשַּׂר הַמְמֻנֶּה הֵחֵל לַעֲבֹר בֵּין כֻּלָּם, כְּשֶׁהוּא בּוֹחֵן אֶת עִצּוּב הַנַּעֲלַיִם, וְאַף מוֹדֵד אֶת אֵלּוּ שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, לִרְאוֹת אִם הֵן גַּם נוֹחוֹת.
לִבּוֹ שֶׁל דּוֹמִינִיק עָמַד לְהִתְפַּקֵּעַ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַשַּׂר אֶל מְקוֹמוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בַּנַּעֲלַיִם שֶׁיָּצַר בְּעָמָל. "מִי אַתָּה?" שָׁאַל אוֹתוֹ לְפֶתַע הַשַּׂר. דּוֹמִינִיק סִפֵּר לוֹ מְעַט עַל מוֹצָאוֹ וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. "וּמַהוּ הָאַרְגָּז שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיךָ?" הוֹסִיף הַשַּׂר לִשְׁאֹל. דּוֹמִינִיק נֶאֱלַץ לְהוֹדוֹת בַּמַּעֲשֶֹה שֶׁעָשָֹה, כְּשֶּׁשָּׁלַח אֶת עַצְמוֹ בַּדֹּאַר לְעִיר הַבִּירָה…
הַשַּׂר חִיֵּךְ מְעַט לְמִשְׁמַע הַסִּפּוּר וְהִמְשִׁיךְ לִבְחֹן אֶת יֶתֶר הַנַּעֲלַיִם. כְּשֶׁסִּיֵּם, עָלָה עַל בִּימָה קְטַנָּה וְהִכְרִיז עַל הַזּוֹכֶה. דּוֹמִינִיק הִטָּה אֹזֶן לִשְׁמֹעַ, אֲבָל הִתְאַכְזֵב קָשׁוֹת כְּשֶׁלֹא שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ כְּמִי שֶׁזָּכָה. אֶלָּא שֶׁאָז אָמַר הַשַּׂר: "יֵשׁ אִתָּנוּ כָּאן סַנְדְּלָר אֶחָד, שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁבֶּעָתִיד יִהְיֶה הַסַּנְדְּלָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. הוּא בָּא מִמִּשְׁפָּחָה עֲנִיָּה, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ עוֹמֵד יָחֵף. אֶחָד כָּזֶה בְּוַדַּאי יֵדַע לְהָכִין אֶת הַנַּעֲלַיִם הַנּוֹחוֹת בָּעוֹלָם עִם קְצָת נִסָּיוֹן וּלְמִידָה, וַאֲנִי מַעֲנִיק לוֹ מֵאָה זְהוּבִים נוֹסָפִים לִפְתִיחַת סַנְדְּלָרִיָּה!"

אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּאן עַל מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ: "אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ". אַתָּה לֹא יָכוֹל לָדַעַת מָה עוֹבֵר עַל חֲבֵרְךָ, כָּל עוֹד לֹא הָיִיתָ בַּמַּצָּב שֶׁלּוֹ. וֶהֱיוֹת שֶׁאַף פַּעַם לֹא תַּגִּיעַ לְמַצָּבוֹ, אַל לְךָ אִם כֵּן לִשְׁפֹּט אוֹתוֹ וְלִהְיוֹת בִּקָּרְתִּי כְּלַפָּיו.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

סיפור צעיר

סוף דב

סיפור צעיר

בחזרה למסלול

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'