בפרשת השבוע אנו רואים את הכנסת האורחים של אברהם אבינו, שמסר את נפשו עבור האורחים שלו וזאת הזדמנות נפלאה לדבר קצת על המצווה החשובה של הכנסת אורחים. במבט ראשון, נראה שכיום מצוות הכנסת אורחים הרבה פחות רלוונטית לחיינו, שכן כבר לא רואים הרבה אנשים שמסתובבים בחוץ כשאין להם מה לאכול והיכן ללון. בנוסף, רשויות המדינה עובדות על מנת לדאוג למחוסרי דיור אלו. כך שהכנסת האורחים שלנו מסתכמת ביחס טוב ולבבי כלפי אורחים שרובם ככולם ממילא אנשים שנשמח להשקיע בהם כי הם קרובי משפחה או חברים שאנו בעצמנו רצינו להזמין.
אבל במחשבה שנייה מראה כי גם בימינו ישנם אנשים רבים אשר מכניסים אורחים – אם זה טרמפיסטים, אם זה מטיילים ואפילו תיירים שמעוניינים להכיר אנשים במקומם הטבעי ולהתארח בבתים פרטיים במקום בבתי מלון.
אז בואו נרחיב את הדיבור על כמה ממיזמי הכנסת האורחים הקיימים כיום בארץ ובעולם:
מלאכי שביל: בכל שנה ישנם אלפי אנשים אשר מטיילים לאורך ארץ ישראל במה שנקרא 'שביל ישראל'. בכל שנה ישנם רבים מאד אשר עושים מקטעים מהשביל על מנת לסיימו לאחר זמן, אך גם ישנם כמה מאות מטיילים אשר מטיילים לכל אורכו – כאלף קילומטר – ללא הפסקה. לעזרתם של אנשים אלו מתגייסים אנשים רבים אשר גרים בקרבת מקום אל השביל. אנשים אלה, הנקראים 'מלאכי שביל', מפרסמים את ביתם ומציעים למטיילים הרבים מקום לינה, אוכל וטיפים. לרוב הם עושים זאת לגמרי בחינם או במחיר סמלי בלבד. ישנם 'מלאכי שביל' אשר מארחים מאות מטיילים בשנה!
טרמפים: כיום, לאנשים רבים יש בית קטן בנוסף על הבית הגדול. בית קטן שניחן בכיסאות נוחים ובגלגלים – בקיצור, מכונית. כשאתה נוהג במכוניתך ולוקח איתך טרמפיסטים, אתה בעצם מקיים מצווה של הכנסת אורחים. עצם העצירה למענם והסעתם אל היעד אליו הם רוצים להגיע, זו כבר עזרה גדולה. אך ניתן, כמו במצוות אחרות, לקיים גם מצווה זו של הכנסת אורחים בהידור על ידי נתינת הרגשה טובה ונעימה לאותם טרמפיסטים. הסטטיסטיקה מדברת על כך שכ-11% מכלל הנהגים עוצרים מדי פעם לטרמפיסטים.
תיירות בתים: ישנו ענף תיירות אשר הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם – תיירות בתים. אמנם אין מדובר בהכנסת אורחים חינמית כמו בדוגמאות הקודמות, אך עדיין מדובר בתופעה יפה אשר מזכירה לנו כי אנשים מוכנים לוותר בשמחה על תנאים מפנקים של מלון יוקרה ומסעדה מפנקת למען התחושה הביתית של התארחות בביתו של אדם אחר. עד כמה רווחת התופעה?
למעלה ממאה אלף איש(!) התארחו בשנים האחרונות בירושלים אצל משפחות אשר מפעילות 'תיירות ביתית'. ישנן כ-60 משפחות כאלה – משפחות דתיות, חילוניות, חרדיות וערביות. בכ-130 מדינות מתקיים מיזם של שפים מפורסמים בעלי שם עולמי אשר במקום להישאר בד' האמות של מסעדת היוקרה שלהם הם מארחים סועדים בביתם הפרטי.
לסיום: נכון, למעט עצירה לטרמפיסטים והצעת כוס שתייה לשליחים או נדבנים שמגיעים לביתנו, קשה כיום למצוא הרבה הזדמנויות להכניס אורחים זרים אל תוך ביתנו ולקיים את המצווה בשלמותה. אך כאשר מזדמנת לנו האפשרות – כדאי שנזכור לשמוח בכך ולנצלה. ובינתיים, אמנם רוב אורחינו הם משפחה וחברים שהזמנו בעצמנו אך גם כלפיהם המצווה קיימת – אז בואו נלמד מאברהם אבינו אבי האומה להכניס אורחים בשמחה, ביד רחבה, בחיוך ובכיף!
