הַכֹּל הֵחֵל בְּיוֹם שֵׁנִי בָּהִיר אֶחָד בְּבֵית הַסֵּפֶר. הַמּוֹרֶה נִכְנַס לַכִּתָּה וְאַחֲרָיו הַמְּנַהֵל. הִסְתַּקְרַנְתִּי, מַדּוּעַ הַמְּנַהֵל נִכְנַס לַכִּתָּה? אַךְ הוּא מִיָּד עָנָה עַל תְּמִיהָתִי.
"תַּלְמִידִים יְקָרִים, אֲנִי רוֹצֶה לְהַכְרִיז עַל תַּחֲרוּת כִּשְׁרוֹנוֹת מְיֻחֶדֶת שֶׁתִּתְקַיֵּם בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא בְּבֵית הַסֵּפֶר. כָּל תַּלְמִיד יוּכַל לְהֵרָשֵׁם לַתַּחֲרוּת וּלְהִבָּחֵן אֵצֶל רַכַּז הַמִּבְצָעִים בְּבֵית הַסֵּפֶר. עֲשֶׂרֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרִאשׁוֹנִים יִתְחָרוּ בְּכֶנֶס הַסִּיּוּם שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּבֵית הַסֵּפֶר בְּיוֹם חֲמִישִׁי הַבָּא.
לַכֶּנֶס יַגִּיעוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם, וְרֹאשׁ הָעִיר יִתֵּן פְּרָס מְיֻחָד לַמְּנַצֵּחַ וְלִשְׁלֹשֶׁת הַמְּקוֹמוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אָז שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם בְּהַצְלָחָה, וּבֹקֶר טוֹב".
לְאַחַר שֶׁהַמְּנַהֵל יָצָא שָׁטַף גַּל שֶׁל לַחְשׁוּשִׁים אֶת הַכִּתָּה. "תַּלְמִידִים, נָא לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט וּלְהוֹצִיא מַחְבָּרוֹת", אָמַר הַמּוֹרֶה, וְהִתְחַלְנוּ בַּשִּׁעוּר.
בַּהַפְסָקָה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ תַּלְמִידִים שׁוֹנִים מְסַפְּרִים עַל תַּפְקִידֵיהֶם הַשּׁוֹנִים. אָבִי הַגָּבוֹהַּ, כָּכָה אֲנַחְנוּ הַחֲבֵרִים מְכַנִּים אוֹתוֹ, הִתְרַבְרֵב בְּקוֹל עַל הַקְּסָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. אָבִי תָּמִיד הָיָה יָדוּעַ בִּזְרִיזוּת הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁקָּנָה עֶרְכַּת קְסָמִים וּבָהּ מֵאָה עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה קְסָמִים, כִּמְעַט בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הוּא הָיָה מִתְעַקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לָנוּ קֶסֶם שֶׁלָּמַד.
מֵהַצַּד יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּגָדִי, מִתְאַמֵּן עִם הַיּוֹיוֹ שֶׁלּוֹ. אִם הָיוּ עוֹרְכִים תַּחֲרוּת עִירוֹנִית בְּיוֹיוֹ, אֵין לִי סָפֵק שֶׁגָּדִי הָיָה מְנַצֵּחַ.
וְאָז חָשַׁבְתִּי עַל עַצְמִי: אֵיזֶה כִּשָּׁרוֹן יֵשׁ לִי? נִסִּיתִי לַחֲשֹׁב עַל זֶה וְהִקְדַּשְׁתִּי לַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלֶּה אֶת כָּל זְמַן הַהַפְסָקָה, אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא כִּשָּׁרוֹן.
גַּם בַּשִּׁעוּרִים לְאַחַר מִכֵּן מִלְּאוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת אֶת רֹאשִׁי. נִסִּיתִי לְהִתְרַכֵּז בַּשִּׁעוּר, אֲבָל לְלֹא הַצְלָחָה יְתֵרָה.
לְמָחֳרָת נִתְלָה שֶׁלֶט בְּלוּחַ הַמּוֹדָעוֹת שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, וּבוֹ נִכְתַּב: "סִיּוּם הַהַרְשָׁמָה הוּא עַד הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם, וְהַבְּחִינוֹת יִתְקַיְּמוּ עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ". הִתְחַלְתִּי קְצָת לְהִלָּחֵץ.
מִצַּד אֶחָד, אֲנִי רוֹצֶה מְאֹד לִזְכּוֹת בְּתַחֲרוּת הַכִּשְׁרוֹנוֹת, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי… אֵין לִי שׁוּם כִּשָּׁרוֹן.
צָעַדְתִּי מִסָּבִיב לְמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים בְּמַעְגָּלִים, קְצָת מְדֻכְדָּךְ. רָאִיתִי אֶת אָבִי זוֹרֵחַ מֵאֹשֶׁר וּמְסַפֵּר בְּגַאֲוָה בִּלְתִּי מֻסְתֶּרֶת שֶׁהוּא כְּבָר עָבַר אֶת הַבְּחִינָה. "אֲפִלּוּ הָרַכָּז אָמַר לִי, שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי גָּדוֹל שֶׁאֲנִי אֲנַצֵּחַ", הִתְרַבְרֵב אָבִי בְּקוֹל רָם.
"יוֹסִי", פָּנָה אֵלַי הַמּוֹרֶה, "לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה קְצָת עָצוּב?" הוּא שָׁאַל אוֹתִי, וַאֲנִי הֵרַמְתִּי אֵלָיו מַבָּט וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל שָׁקֵט: "כִּי… אֵין לִי כִּשָּׁרוֹן". הִבַּטְתִּי לַצְּדָדִים לִרְאוֹת שֶׁאַף אֶחָד לֹא צוֹחֵק עָלַי, אַךְ הַמּוֹרֶה מִיָּד עָנָה: "מָה פִּתְאוֹם?! בָּטוּחַ יֵשׁ לְךָ כִּשָּׁרוֹן". הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַמּוֹרֶה בְּתִקְוָה, "מָה שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ הוּא רַק לְגַלּוֹת אֶת הַכִּשָּׁרוֹן הֶחָבוּי בְּךָ".
עֵינַי נָצְצוּ. חָשַׁבְתִּי: 'יֵשׁ לִי סִכּוּי לְהִתְקַבֵּל לַתַּחֲרוּת, וְיוֹתֵר מִזֶּה – לְגַלּוֹת מָה הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלִּי!'
עוֹד בְּאוֹתָהּ הַפְסָקָה נִרְשַׁמְתִּי לַתַּחֲרוּת, וְהִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בִּדְבָרָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה, אֵיךְ לְגַלּוֹת אֶת הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלִּי.
"יוֹסִי, תַּחֲשֹׁב מָה אַתָּה אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת", אָמַר לִי הַמּוֹרֶה.
'לְנַקּוֹת? לְסַדֵּר חֲפָצִים? לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל פֶּה? לְדַבֵּר?' אֵלּוּ הָיוּ מִקְּצָת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת שֶׁקָּפְצוּ לִי לָרֹאשׁ.
"אוּף", רָטַנְתִּי בְּשֶׁקֶט, "אֲנִי לֹא מוֹצֵא אֶת הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלִּי, אוּלַי אֵין לִי כִּשָּׁרוֹן", הִתְחַלְתִּי לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב בְּצַעַר.
הוֹדַעְתִּי לָרַכָּז שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְמוֹדֵד בַּתַּחֲרוּת. הוּא נִסָּה לְעוֹדֵד וּלְדַרְבֵּן אוֹתִי בְּכָל זֹאת לְהִשָּׁאֵר, אַךְ אָמַרְתִּי לוֹ: "אֵין לִי כִּשָּׁרוֹן, סְתָם חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי…" הוּא מָחַק אֶת שְׁמִי מֵהָרְשִׁימָה אַךְ בְּכָל זֹאת הוֹסִיף: "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ כִּשָּׁרוֹן, אִם יִהְיֶה לְךָ רַעְיוֹן, דַּבֵּר אִתִּי", אָמַר וְקָרַץ לִי בְּחִבָּה בְּעֵינוֹ.
נוֹתַר יוֹם אֶחָד עַד הַתַּחֲרוּת.
בְּלוּחַ הַמּוֹדָעוֹת כְּבָר נִתְלְתָה מוֹדָעָה צִבְעוֹנִית עִם פְּרָטֵי הַכֶּנֶס שֶׁיִּתְקַיֵּם מָחָר. הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיהָ בַּאֲדִישׁוּת, לֹא מִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי.
לְפֶתַע נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמֹחִי. "יֵ—שׁ! הֵידָד", הִתְאַפַּקְתִּי שֶׁלֹּא לִצְרֹחַ מִשִּׂמְחָה, "מָצָאתִי אֶת הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁלִּי". רַצְתִּי לָרַכָּז וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הָרַעֲיוֹן שֶׁלִּי. הוּא הִתְלַהֵב מְאֹד וְאָמַר לִי לָבוֹא מָחָר מֻקְדָּם לַכֶּנֶס.
הַכֶּנֶס הִתְחִיל. הַמַּנְחֶה נִגַּשׁ וְהִנְחָה אֶת הָאֵרוּעַ בְּצוּרָה מְעֻלָּה, כָּל כָּךְ מְעֻלָּה, עַד שֶׁהוּא זָכָה בַּתַּחֲרוּת. אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? אֲגַלֶּה לָכֶם: הַמַּנְחֶה בָּאֵרוּעַ הָיָה אֲנִי.
