המסע מבהמה ועד אדם

דיבורים טובים

נסיך אחד, בנו של מלך גדול, קם בבוקר בהיר והחליט שהוא תרנגול.

ישב הנסיך עירום מתחת לשולחן וניקר גרעינים ושאר מיני זרעים, והוציא מפיו הברות סתומות וקרקורים.

המלך המוטרד ממצבו הבעייתי של הבן הנסיך פנה אל גדולי הרופאים והזמין את טובי המומחים לבריאות הנפש, אך איש מהם לא הצליח להועיל. הנסיך נשאר תרנגול.

אחד משרי המלך ביקש את רשותו של המלך לטפל בנסיך, ובתנאי שיינתן לו חופש פעולה מלא. המלך הסכים והשר נכנס לחדרו של הנסיך.

התיישב השר עירום מתחת לשולחן והחל אף הוא מנקר ואוכל גרעינים…. "גם אני תרנגול", אמר והמשיך ללעוס…

אחרי ימים מספר כשנוצר אמון בינו לבין הנסיך התרנגול, קם השר והתיישב על הכסא. לתמיהתו של התרנגול אמר השר: "וכי מי אמר שתרנגול אינו יכול לשבת ליד שולחן?!" שמע זאת הנסיך והצטרף גם הוא אל השולחן.

כמה ימים אחר כך כבר ישבו שני התרנגולים לבושים ליד השולחן ואכלו ארוחה טעימה ומזינה, שהרי גם תרנגולים יכולים לאכול כמו בני אדם….

(עפ"י סיפורו של רבי נחמן מברסלב)

*

את תהליך ההכנה לחג "מתן תורה", אנחנו מתחילים קצת כמו "בהמות".

למחרת חג הפסח – זמן היציאה ממצרים – מקריבים במקדש את מנחת העומר, הקרבן היחיד העשוי מ"שעורים" – מאכל של בהמות.

ורק אחרי ארבעים ותשעה ימים של ספירה (גם מלשון "ספיר" – להאיר…), לאחר שעברנו תהליך הדרגתי של עבודת מידות נכונה, אנחנו מסוגלים לעמוד למרגלות הר סיני כמו "בני אדם".

ולכן, רק בחג השבועות אפשר להקריב את קרבן "שתי הלחם" מה"חיטה" החדשה – מאכל האדם.

*

כל אחד מאיתנו מורכב בו זמנית משני כוחות מנוגדים, מאדם ומבהמה.

מצד אחד יש בנו את ה"נפש הבהמית", סוג של מערכת הפעלה שמושכת אותנו אל החלקים הטבעיים והחומריים שבנו, ומזינה את הרצון לקבל עוד ועוד תענוגות, הנאות, חוויות וריגושים, לסיפוק מיידי ועכשווי.

בליבת מערכת ההפעלה הזו נמצא גם ה"אגו" הגדול שלנו, שרק רוצה להשיג עוד ועוד כבוד, מעמד, נראות, שליטה, וכולי…

ולעומת זאת, יש בנו את ה"נפש האלוהית", מערכת הפעלה קדושה ורוחנית שמושכת אותנו אל כל הטוב הקדוש והנשגב. היא זו שמזכירה לנו שאנחנו לא רק גוף, אלא מסוגלים להרבה יותר… שאנחנו יכולים לא רק לקחת ולקבל, אלא בעיקר להעניק, לתת, ולהאיר את העולם כולו.

 

מפסח ועד שבועות, אנו במסע מתמשך, לחנך את הנפש הבהמית שיצאה ממצרים – מבית עבדים, וללמד אותה שהיא לא צריכה להתגולל באשפה כדי למצוא קצת תענוג מדומיין. אלא להרים אותה ולתת לה את הכבוד הראוי לה לשבת ליד שולחן מלכים, וליהנות מחיים שיש בהם משמעות יחד עם עונג והנאה.

בפסח אכלנו רק מצה, לחם פשוט ובסיסי. בחג השבועות אפשר לאכול "חמץ" (קרבן "שתי הלחם"), כי אחרי התהליך שעברנו, יש לנו היכולת לחיות גם את החיים הגשמיים בצורה נכונה ומאוזנת.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

דיבורים טובים

דע את המקור

דיבורים טובים

אמונה מתאמתת

דיבורים טובים

לשחרר את הזנב

דיבורים טובים

מדריך לשינוי המציאות

דיבורים טובים

שורש הבעיה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'