המפגין שרצה שלום

בית המדרש

אריק היה אחד המפגינים הקבועים בכל ההפגנות הגדולות ובעיקר נגד דעות פוליטיות מהצד שלא תאם את הדעה שלו. אריק אהב מאד להשתתף בהפגנות ולא רק בגלל ה'אקשן' בהפגנה עצמה, כמו סכומי הכסף הגדולים שקיבל עבור כל חסימת כביש או הפגנה שארגן. באחד הימים, נפל פתאום לאריק האסימון שמנצלים אותו כדי להרבות שנאה ופילוג בעם. ולכן החליט לשנות פאזה מקצה לקצה: בכסף שקיבל מאמרגני ההפגנות, הוא ארגון מפגשי שלום ושיח הדדי בין שני הצדדים. כמובן שהמפגשים הללו לא היו לרוחם של הבוסים שלו שדרשו בחזרה את כספם מכיוון שמטרתם הייתה להרבות פילוג ושנאה. אבל אריק טען שאינו צריך להחזיר את הכסף, מכיוון שהם דרשו ממנו לעשות עם הכסף הזה דברים רעים והוא אדרבה, עשה באמצעותו דברים טובים ולכן הוא פטור מלהחזיר את הכסף. מה דעתכם, האם אריק צריך להחזיר את הכסף למארגנים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן ש"ג סעיף א' בדין: 'אפרושי מאיסורא' והאם זה דומה למקרה שלנו. ובתחילת סימן ג' ב'קצות החושן' בדין: 'כופין על המצוות' והאם זה דומה למקרה שלנו.

תשובה לשאלה "מצה שרויה" (שאלה מס' 738)

תקציר השאלה השבועית: בליל הסדר התאספו כל החברים לסדר פסח משותף והכינו מראש את המצות למהלך הלילה. שלום שהיה אחד המשתתפים, רצה לעזור ועל דעת עצמו לקח חבילת מצות והרטיב אותה כדי שתהיה חבילת מצות רכות למשך הסעודה כפי שנהגו בבית הוריו. אלא שכשהגיע לסעודה, התברר שאף אחד מהמשתתפים לא אוכל 'מצה שרויה' ולכן כל החבילה נזרקה לפח למעט כמה מצות בודדות ששלומי אכל. כעת הגיע שלומי לרב ושאל האם הוא צריך לשלם על המצות כיוון שאלו היו מצות יקרות שנאפו לאחר חצות. או שמכיוון שיש אנשים שכן אוכלים 'שרויה' והוא עשה זאת בתמימות, זה לא מוגדר כ'נזק' ולכן הוא לא יצטרך לשלם על המצות. מה לדעתכם השיב לו הרב?

תשובה בקצרה: שלומי פטור מתשלום על המצות.

תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה מי שמזיק לחברו או לממון חברו בשוגג – חייב כיוון ש'אדם מועד לעולם' (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שע"ח סעיף א') ואם כן, גם בנידון לשנו אף על פי ששלומי מלכתחילה הייתה לו כוונה טובה, הוא עשה נזק בשוגג כיוון שהמצה כבר נחשבת כ'חשש חמץ' לאלו שמחמירים לא לאכול 'שרויה'. אמנם במקום אחר בהלכה ראינו שאדם ששחט את בהמת חברו וגרם לה ספק 'טריפה' שפטור מלשלם כיוון שיכול לבוא לבעל הבהמה ולומר לו שיוכיח שיש כאן נזק ישיר, שהרי יתכן שהבהמה כשרה לאכילה. וזה שאתה נמנע מלאכול אותה כיוון שאתה מחמיר על עצמך, לא צריך לבוא על חשבוני ואתה לא יכול לחייב אותי כיוון שהכלל הוא ש'המוציא מחברו עליו הראיה'. (סימן ש"ו סעיף ה')

מה הדין במקרה שלנו?

כיוון שידוע שהחומרה שלא לאכול 'מצה שרויה' היא מדין חסידות וחומרה שהתקבלה בקרב קהילות שונות בכלל ישראל, בפרט שאין בזה הכרח או אפילו ספק שהמצות אכן החמיצו, לכן לא ניתן לחייב את שלומי בתשלום המצות כיוון שהוא יכול לבוא ולטעון שאין כאן נזק כלל והמצות כשרות וראויות לאכילה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

לשלם על הפקק

בית המדרש

צביעה פלוס שיפוץ

בית המדרש

נזק לרחפן

בית המדרש

אלרגיה מסוכנת

בית המדרש

המשקיע וחברת הביטוח

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'