הנוסחה הסודית

מבט אל החיים

האוצר היקר ביותר בארמונו של המלך סנסאי הייתה יצירת האומנות שכל שליטי המזרח הרחוק לטשו את עיניהם אליה. כד החרסינה היקר 'טיוואי' היה מאויר בציורים עדינים שרק באמצעות זכוכית מגדלת היה ניתן לראות את פרטי הציורים. האמן היפני טימגוטו הכין את הכד כמתנה למלך שנחאי העתיקה לפני מאות שנים ומת בפתאומיות לפני שהספיק ללמד מישהו מתלמידיו את האומנות להכנת יצירת המופת.

כד החרסינה העתיק עמד על כן זהב מיוחד בחדרו של המלך. באחד הימים, כשחזר המלך מקרב קשה ציווה על החצוצרנים לתקוע בחצוצרות כסימן לניצחונו הגדול. החצוצרנים הריעו בקול רעש גדול, עד שקירות הארמון רעדו מרעש החצוצרות. אבל הרעידות שנגרמו מהרעש, הפילו את כד החרסינה העתיק שעליו הייתה גאוותו של המלך על הארץ, והוא התנפץ למאות רסיסים.

כששמע המלך על נפילתו של הכד העתיק, הוא כעס מאד ולא יצא מחדרו מרוב צער במשך שלושה ימים. ביום הרביעי הזמין המלך את כל הקדרים שבעיר והורה להם לתקן את הכד. "אני לא רוצה לראות על הכד אפילו צל של סדק!" אמר המלך.

"לא ניתן לעשות דבר שכזה", אמרו הקדרים. "תמצאו את הדרך להדביק את הכד בשלמותו מבלי שיהיה סימן לסדקים, קחו חודש ימים לעבודה. אבל אם אמצא אפילו סימן קטן של שבר בכד, אתלה את כולכם!" זעם המלך. הקדרים לקחו את שברי הכד וחזרו לביתם. הם התכנסו יחדיו ובמשך לילה שלם בחנו היטב את השברים כדי לראות מה ניתן לעשות, אבל אפילו האמן הטוב ביותר לא יכול היה לשחזר אותם ללא שיהיו סימני סדקים על הכד.

בבוקר החלו הקדרים לבכות על מר גורלם. אבל אז קם ממקומו אחד הקדרים ואמר: "חברים, אני מציע שנלך כולנו לביתו של הקדר הזקן סנקולו ונבקש ממנו למצוא עבורנו פתרון, הלוא הוא אמן גדול וחי כבר מעל מאה שנים. כל מי שמכיר את הסחורה שלו, מוכן לשלם את המחיר הגבוה שהוא דורש, מכיוון שאפילו ביום החם ביותר המים שבכדיו קרירים כמו שלג שיורד מההרים".

הקדרים קיבלו את הצעתו ויצאו לעבר ביתו של הקדר הזקן, הוא קיבל אותם יפה והקשיב בעצב לצרתם. הם הניחו לפניו את השברים והוא החל לבחון אותם בעיון, השעות חלפו וכל אחד מהאורחים כבר שתה תריסר כוסות תה, אבל הקדר הזקן עדיין מישש בידיו המיובלות את שברי הכד. השמש כבר שקעה כשסנקולו הזקן אמר: "לא, אין כל אפשרות לתקן את הכד!". הקדרים החלו למרר בבכי ואמרו: "מה נעשה כעת? אף אחד כבר לא יוכל להציל אותנו!"

"לא!" מלמל הקדר הזקן: "לא אתן לכם למות. לכו למלך וביקשו ממנו ארכה של שנה. אולי בינתיים אמצא פתרון כלשהו". הקדרים ניגבו את דמעותיהם, קדו לפניו בתודה וביקשו מהמלך ארכה של שנה לתיקון הכד. המלך הסכים ואילו הקדר הזקן הסתגר בביתו במשך שנה שלמה, איש לא ראה את סנקולו הזקן ולא שמע ממנו, הוא נשאר בביתו במשך כל הימים.

בבוקר היום האחרון לסיום השנה, הובאו כל קדרי העיר לכיכר המרכזית והוכנו עבורם עמודי תליה, המלך לא הרפה מהם ולא הראה סימני רחמים. הקדרים עמדו שם כשהם בטוחים שאזלה כל תקווה. אלא שפתאום נראה מרחוק הקדר הזקן רוכב על חמורו ולצדו נכדו כשחבילה עטופה על ראשו, היה נראה עליו שהוא הזדקן הרבה יותר משנה שלמה. ידיו רעדו כשהוא ניגש אל המלך והושיט לו את החבילה. המלך פתח אותה בסקרנות והנה הפתעה! שברי הכד הפכו שוב לדבר היפה ביותר שבעולם.

המלך בחן את היצירה בעיון רב מכל הצדדים ולאחר מכן בחנו אותה גם הקדרים אבל לא נמצא בקערה שום סימן של סדק או שבר, המגע שלה מבפנים ומבחוץ היה חלק ונקי. אחד הקדרים הביא כלי גדול וכל הקדרים הניחו מטבעות זהב ואת מיטב כספם כתמורה לסנקולו הזקן על עבודתו שהצילה את חייהם. אבל הוא סירב לקבל אותן: "קיבלתי תמורה מספיק נאה", אמר בקול נמוך: "הצלתי כלי נהדר עבור האנושות והצלתי בעלים ואבות. אין לי צורך במתנות נוספות!". תוך ימים ספורים התפרסם שמו של סנקולו הזקן בכל האזור, כולם דיברו על הנס שחולל: "יש לו נוסחת פלא! הוא יכול לעשות חדש מהשברים עצמם!"

במשך הזמן שמעו קדרי העיר שמאור עיניו כבה לחלוטין ושימיו ספורים. הם התייצבו אצלו בהערכה וביקשו ממנו בתחנונים: "רצינו לבקש ממך, סנקולו. שתלמד אותנו את הנוסחה הסודית שלך, כדי שנעביר אותה לדור הבא!"

הקדר הזקן הקשיב לאורחיו בסבלנות, אבל לבסוף אמר: "אין לי כל נוסחה סודית. אני מערבב את החמר עם מים בדיוק כפי שאתם עושים. אני שורף את הכדים ומקרר אותם, כמוכם. מאז היותי ילד אהבתי מאוד את מלאכתי ומשתדל לעשות אותה בצורה מושלמת, אין לי סוד אחר – אני יודע בדיוק את מה שאתם יודעים!"

הקדרים חזרו מאוכזבים לביתם, הם סברו שמתוך עקשנות או קנאות סנקולו אינו מעוניין למסור את סודו לאחרים. אפילו נכדו חשב כמותם, עד שבאחד הימים התחנן לפניו: "סבא, תמיד כיבדנו אותך ושמענו בקולך. למד אותנו את הנוסחה הסודית שלך!" אבל סנקולו שתק. הוא הביט ארוכות על נכדו וחזר לבית המלאכה.

באחד הימים כשיצא סנקולו הזקן מהבית, נכנס נכדו לבית המלאכה למרות שידע שסבו אינו מסכים להיכנס פנימה. הוא הביט סביבו אנה ואנה ולבסוף הבחין בקערה גדולה שבתוכה היו שברי חרסינה, הוא הביט בהם וקרא: "כמה מוזר! הרי אלה שברי הכד של המלך!"

"אין לי כל נוסחה סודית. אך מאז היותי ילד אהבתי מאוד את מלאכתי. והסוד הזה פתוח לכולם". לפתע המילים של סבו הדהדו פתאום בראשו, כאילו נאמרו רק עכשיו. אבל רק כעת הוא הבין את משמעותם. בידיו הרועדות הצליח הקדר בן המאה לעשות קערת חרסינה זהה לזו שעשה הקדר היפני טימגוטו. כעת הוא הבין מדוע סירב סבו לגלות את סודו, אחרת לא היה מצליח להציל את חייהם של הקדרים…

 

ביום הכיפורים עומדים כולנו לפני הבורא ומתוודים על חטאינו במשך השנה כולה. ברחמיו נתן לנו הבורא 'נוסחה סודית' כדי לכפר על החטאים ושמה 'תשובה'. אם נעשה אותה כראוי, נזכה להיכתב כולנו ולהיחתם בספר חיים טובים.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

מצווה בטאבו

מבט אל החיים

שני צדדים לקשת

מבט אל החיים

המתורגמן

מבט אל החיים

ההבטחה

מבט אל החיים

מסלול האמת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'