העיקר ששילמתי!

בית המדרש

קולות הוויכוח בין מוטי לנתי הלכו וגבהו מרגע לרגע והם הגיעו לטונים צורמים, בסופו של וויכוח החליטו השניים לגשת לרב השכונה כדי שיפסוק האם מוטי חייב לשלם לנתי את הכסף. בסוף הדיון, פסק הרב שמוטי צריך לשלם לנתי את מלוא הסכום – אלפיים שקלים, מוטי שלא אהב בכלל את הפסק של הרב החליט להציק לנתי בדרך מקורית, הוא אסף עשרות אגורות מקופות הצדקה עד שהגיע לסכום של אלפיים שקלים, ולאחר מכן הגיש לנתי מספר שקים מלאים בעשרות אגורות כתשלום על החוב, כמובן שנתי כעס מאד וטען שאין לו מה לעשות עם עשרות אלפי אגורות, וגם עמלת הפריטה שלהם בבנק היא גבוהה מאד ומגיעה לרבע מתוך הסכום. בסוף, נתי הלך לבנק ושילם 500 שקלים עבור הפריטה וכעת הוא תובע אותם ממוטי, שטוען: "אני שילמתי! מה זה משנה באיזו צורה? העיקר ששילמתי! לכן, אני לא חייב לנתי אפילו לא שקל אחד!" מה דעתכם? האם מוטי צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף צ"ז עמוד א' בדין: 'מלווה על מטבע שנפסל' והאם זה דומה למקרה שלנו. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ע"ד סעיף ז'.

תשובה לשאלה "פקקים בלתי צפויים" (שאלה מס' 694)

תקציר השאלה השבועית: ברגע שנפתח כביש האגרה החדש שמחבר בין צפון ודרום, החליט מוטי לעשות מנוי לכביש האגרה כדי לחסוך את הפקקים שהיו חלק בלתי נפרד מסדר היום שלו, עקב נסיעותיו הרבות ברחבי הארץ. מוטי עשה מנוי חודשי בסכום של מאות שקלים, אלא שלאחר שהחל לנסוע בכביש המציאות הוכיחה לו שגם בכביש האגרה היו לא מעט פקקים, בגלל תאונות או עומסים בלתי צפויים בכביש. הוא פנה לחברה בעלת כביש האגרה ודרש שתחזיר לו חלק מהכסף. האם הוא יכול לדרוש מהם להחזיר לו חלק מהכסף, או שהם יכולים לטעון שזה היה 'אונס' ובכל זאת הוא נהנה רוב הזמן מדרך מהירה וללא פקקים. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: אם החברה הבטיחה שהכביש בלי פקקים, הלקוח שעושה מנוי זה רק על דעת העובדה שאין פקקים בכביש ולכן צריך להחזיר לו את הכסף וישלם באופן יחסי לפי מה שנהנה. אבל אם רק פרסמו שזה כביש מהיר, הם פטורים מלהחזיר לו את הכסף.

תשובה בהרחבה: הכלל הוא שכל תנאי שהוגדר מראש לגבי ממון, התנאי קיים כפי שמבואר בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ"ה סעיף ג') ולכן אם החברה הבטיחה שהכביש בלי פקקים, היא צריכה לעמוד בהתחייבות הזאת. ואם היא לא עמדה בהתחייבותה, מתבטלת השכירות של המנוי ובמקרה כזה צריך לנהוג כמו שפסק הרמ"א (סימן של"ב סעיף ד') שחייב לשלם רק על מה שנהנה. וכלן מוטי יצטרך להעריך כמה הייתה שווה לו הנסיעה בחלק מהזמן ללא פקקים ולשלם כפי שנהנה באופן יחסי.

אבל אם החברה לא הבטיחה שלא יהיו בכביש פקקים בכלל, אלא רק פרסמה שזה כביש מהיר שמן הסתם הנסיעה בו תהיה מהירה יותר ומן הסתם בדרך כלל בכביש מהיר שאין בו רמזורים ויותר נתיבי נסיעה יש גם פחות פקקים בכביש.

במקרה שלנו

מוטי לא יכול לטעון כלפי החברה שום טענה, אם היא לא פרסמה בפירוש שזהו 'כביש ללא פקקים' מכיוון שהיא מצידה עמדה בהתחייבותה כלפי המנויים ולכן הוא חייב לשלם את דמי המנוי במלואם. אבל אם החברה פרסמה שזהו 'כביש ללא פקקים' ובפועל כן היו פקקים בכביש, במקרה כזה אנו נוהגים כדברי הרמ"א והוא יצטרך לשלם באופן יחסי לפי כמות הפעמים שבהם נהנה מנסיעה בכביש ללא פקקים.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

נזק כפול

בית המדרש

סדק בלתי צפוי

בית המדרש

טובה שעלתה ביוקר

בית המדרש

כשהיוקר מאמיר

בית המדרש

הברחה כפולה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'