הפיל והגזר וזמן שמחתנו

דיבורים טובים

איש אחד ביקר בקרקס והבחין בתופעה מעניינת.

הפיל הגדול שמשקלו למעלה מארבע טון, היה קשור בחבל ארוך ליתד מתכת קטנה.

"זהו?!" שאל האיש את אחד מעובדי הקרקס, "זה כל מה שצריך בשביל לקשור את הפיל שלא יברח אל היער הסמוך?".

עובד הקרקס  צחק ואמר: "אתה רואה שהוא עדיין פה…".

כשהאיש התעקש להבין למה זה ככה. סיפר העובד כי כשהפיל רק נולד ונעמד על הרגליים, כשהוא שוקל 100 קילו, קשרו אותו ליתד קטנה בהתאם למשקלו. בהתחלה הוא התנגד וניסה להשתחרר, אבל היתד הייתה חזקה ממנו, וזה כאב לו, והוא גם קצת נפצע. ומאז הוא הפסיק לנסות…"

*

ואולי הפיל הזה זה קצת אנחנו?!

לכל אחד מאיתנו יש את היתד שלו, את מה שמגביל ותוקע אותו בחיים ומונע ממנו להתקדם…

כל מיני דברים שניסינו להשתחרר מהם כל כך הרבה פעמים. לפעמים אפילו נפצענו והקזנו דם כדי להשיג אותם.

אבל זה היה קשה מדי וכואב מדי, ואנחנו הפסקנו לנסות. התייאשנו.

ואולי בצדק… השינוי שנדרש מאיתנו היה גדול ממה שהיינו מסוגלים לבצע.

*

אבל מאז כבר התבגרנו, וצברנו של נפח שרירים בנפש. למדנו כמה דברים חדשים על עצמנו ועל החיים.

טעינו אולי. נכשלנו. חטפנו כאפות. שילמנו אולי מחירים על השטויות שלנו.

אבל בעיקר צברנו ניסיון חיים וכוחות חדשים בנפש.

*

זה עלול להיות קצת עצוב לגלות שבמשיכת יתד אחת היית יכול להיות חופשי לנפשך, ולהצטרף לעדר הפילים הטבעי שלך שצונף לך בהתלהבות מחוץ לקרקס שאתה כבול אליו.

ובמקום זה בחרת להישאר לסחוב בולי עצים, ולעמוד עם כל הארבע טון פיל שלך ועם ארבע רגליים גדולות על כדור קטן לקול תרועת הקהל, רק בשביל לקבל בסוף קצת גזר… 

וכל זה רק בגלל שכשהיית עדיין תינוק זה היה לך קשה וכאב לך להשתחרר מהחבל שקשר אותך למקום.

*

אנחנו חייבים לעצמנו לפחות את המאמץ הקטן שב"לנסות".

אולי עכשיו אנחנו כבר מסוגלים?!

אולי היום אנחנו כבר חזקים מספיק?!

אולי כבר התבגרנו די כדי לקחת את האחריות הנדרשת?!

אולי הגיע הזמן –

להפסיק לתת לסיפורים עתיקים של כאב וקושי, לתקוע אותנו הרחק מאחורי החופש האמיתי שלנו לממש את מי שבאמת נועדנו להיות.

לממש את הטבע הרוחני שלנו…

*

לחופש נולדנו.

כיפת השמיים של חג הסוכות מזכירה לנו בדיוק את זה.

ממצרים נגאלנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, הצלחנו לשבור את שלשלאות העבדים הדמיוניות.

ובסוכות אנחנו יושבים, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. רק אנחנו והשמיים בסוכת ארעי קטנה. בני חורין.

לא כבולים לחומר, לא כבולים לשיגרה, לא כבולים לנוחות שלנו.

רק מחוברים ישירות אל השמיים.

זה זמן שמחתנו!

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

דיבורים טובים

אמונה מתאמתת

דיבורים טובים

לשחרר את הזנב

דיבורים טובים

מדריך לשינוי המציאות

דיבורים טובים

שורש הבעיה

דיבורים טובים

סוד אחרית הימים

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'