הפסד שהוא ניצחון

מבט אל החיים

הרץ הקנייתי הבל מוטאי ידע שאין סיכוי שהוא לא הולך לזכות בתחרות הריצה האולימפית שתתקיים בעוד כמה חודשים בעיירה קורדובה שבספרד. הרצון לזכות בער בעצמותיו, מכיוון שאילו ההשלכות של הזכייה היו קשורות רק לקריירה האישית שלו, מילא. אבל אחרי שחברת הפאנלים הסולאריים 'סולארטק' הודיעה במפורש שהיא הולכת לחתום חוזה עם הזוכה במרוץ כדמות שתלווה את המותג ויותר מכך: היא הולכת לספק אלף לוחות חשמל סולאריים לכל מקום שאותו יבחר הזוכה במרוץ, הבין הרץ הקנייתי – הבל מוטאי שהוא חייב לנצח במרוץ הזה ויהי מה.

על הכף הייתה מונח כעת, שדרוג רמת החיים של כל תושבי הכפר שלו והכפרים שבאזור שלו בקניה, שעד עכשיו יכלו רק לחלום על לוחות סולאריים ואספקת חשמל סדירה. והנה הגיעה הזדמנות בלתי חוזרת, שאותה ידע הבל מוטאי שאסור לו לפספס בשום אופן ושהוא יכול במו רגליו להאיר אחת ולתמיד את אור החשמל עבור תושבי הכפר שלו.

עוד באותו היום כאשר הודיע הבל מוטאי על רצונו להתחרות במרוץ, נגשו אליו ראש הכפר וזקן השבט ואמרו לו שהם מאוד גאים בהחלטה שלו להתחרות ושידע שכל הכפר עומד מאחוריו. ובכן, באמת כמעט כל הכפר. חוץ מחברו שניגש אליו ואמר לו שהוא יודע שכולם בכפר מפרגנים לו ועומדים מאחוריו, אבל בשביל מה לו בכלל לטרוח ולהשתעבד לתוכנית אימון הריצה אם בסופו של דבר הוא יודע שהוא לא עומד לזכות במרוץ בגלל שהוא שמע שגם האצן הידוע אוון פרננדז עומד להתחרות וכולם יודעים שהאצן הספרדי הוא ליגה אחת מעל כולם. "ואז" אמר החבר כממתיק סוד: "כולם יזכרו את הכישלון שלך ולא את זה שניסית להאיר להם את הכפר. פתאום תראה שכולם מתנערים ממך. בשביל מה אתה צריך את זה? להישאר לנצח בתור הבן אדם שבגללו הכפר הפסיד את ההזדמנות לצאת מעידן החשכה…"

הבל מוטאי חשב שוב על העניין ואז הודיע לחברו שהוא לא מוותר והוא הולך לזכות במקום הראשון במרוץ ומיד למחרת הוא החל בסדרת אימונים קפדנית: קם בכל יום בשעה חמש בבוקר ולאחר חצי שעה של מתיחות החל לרוץ בהרים של קניה. הוא החליט שגם התזונה שלו חייבת להשתפר ולכן הפסיק לאכול כל דבר שקשור לכולסטרול ולשומנים ורופא הכפר הרכיב לו תערובת מיוחדת, שגרמה לו לפתח מסת שריר שהפכה אותו למהיר במיוחד.

אולם הוא הבין היטב שגם מתחריו לא טומנים את ידם בצלחת, הוא שמע על המתחרה הספרדי שלו אוון פרננדז שקם כל בוקר בארבע וחצי ורץ כשמשקולות של עשרים קילו מוצמדות לרגליים שלו כשהוא רץ על חוף הים בתוך הגלים ולאורך שלושים קילומטר, מכיוון שגם הוא רצה לזכות במקום הראשון ולקבל את הפרס הנכסף.

הבל הרגיש שהוא חייב לשדרג את אימוניו, אולם רופא הכפר הרגיע אותו ואמר לו: "בני, אל תסתכל כל הזמן מה עושים המתחרים שלך. שמור את המבט הזה רק כדי להוציא את הכוחות הפנימיים החזקים שקיימים בתוכך!".

כעבור חודשיים וחצי של אימונים הרגיש הבל שהוא מוכן למרוץ, ראש הכפר וזקן השבט הצליחו להשיג כרטיסים למרוץ ולטוס ביחד עם הבל למרוץ שהתקיים כאמור בעיירה קורדובה שבספרד.

עם שריקת הפתיחה הבל מוטאי זינק כמו פנתר והחל אותו ביתרון כאשר אוון פרננדז נצמד אליו מאחור, אלא שאחרי שעה של מרוץ צמוד – שני הרצים הללו הובילו את כל דבוקת המרוץ שהשתרכה הרבה מאחוריהם.

בכל פעם שהבל מוטאי הגביר מהירות בניסיון לתפוס מרחק מאוון, הצליח אוון להגביר את הקצב ונדבק אליו עד שהצליח לקראת הישורת הראשונה לעקוף אותו. הבל הסתכל בחטף לצדדים וראה בעיני רוחו, כיצד הלוחות הסולאריים מעלים את האור בבקתות החשוכות שבכפר. ומיד הוא קיבל תוספת כוח שבאה בעוצמה אדירה מבפנים ועזרה לו לעקוף שוב את אוון. וכך הם התחלפו אוון והבל עד שבסופו של דבר, כשלוש מאות מטר לקראת הסוף הצליח הבל מוטאי לתפוס מרחק משמעותי מאוון אלא שבטעות הוא התבלבל עם השלטים וחשב שסוף המרוץ הוא הקו הקרוב אליו, בעוד שלמעשה סוף המרוץ היה הקו השני והרחוק מביניהם.

הרץ הספרדי אוון פרננדז, היה ממש מאחוריו, הוא הבין מה קורה והתחיל לצעוק לרץ הקנייתי  להמשיך לרוץ. הבל מוטאי לא ידע ספרדית ולא הבין את משמעות הצעקות והמשיך להאט.

לאחר שהספרדי הבין מה קורה ותפס שבעצם הרץ מקניה התבלבל הוא האט ונעצר בכוונה, כך למעשה הוא דחף את מוטאי לניצחון והפסיד את הניצחון של עצמו, רק בשביל לאפשר להבל מוטאי את הניצחון.

אחרי המרוץ שאל אחד הכתבים את אוון פרננדז: "למה עשית את זה?" ואילו אוון ענה, "החלום שלי הוא שיום אחד נוכל לקיים איזושהי חיי קהילה שבהם אנו דוחפים את עצמנו וגם את  האחרים כדי שיוכלו לנצח…"

אבל הכתב התעקש: "אבל למה נתת לרץ הקנייתי לנצח?" ואילו אוון פרננדז ענה, "לא נתתי לו לנצח, הוא עמד לנצח. המרוץ היה בסיומו והניצחון היה שלו!"

הכתב התעקש ושאל שוב, "אבל היית יכול לנצח!" אוון הביט בו והשיב: "אבל מה תהיה התועלת  של הניצחון שלי? מה יהיה הכבוד של המדליה הזאת? מה אימא ​​שלי תחשוב על זה?"

הכתב הביט בו מבולבל ושאל: "מה אימא שלך קשורה לזה?" ואוון הסביר מול המצלמות: "אימא שלי, חינכה אותי לא רק לרוץ למען המטרות האישיות שלי, אלא בעיקר לא לדרוך על האחרים. אז הייתי מוכן להפסיד את הניצחון, רק כדי להעניק אותו למי שבאמת הניצחון הוא שלו!"

 

אם היית יכול לנצל את החולשה של האחר בשביל להעצים את עצמך ולהיות טוב יותר ממנו על חשבונו, היית עושה זאת? האם היית יכול להעיד שאילו היית במקום הרץ הספרדי אוון פרננדז היית מוכן להקריב את הניצחון האישי שלך, בשביל להעניק אותו למי שבאמת היה אמור לזכות? ובדיוק שבשביל כך, כדאי שתזכור את תחרות הריצה הזאת, כדי שתוכל בפעם הבאה לדעת כיצד לפעול כשתיתקל בניסיון שכזה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

שני צדדים לקשת

מבט אל החיים

המתורגמן

מבט אל החיים

ההבטחה

מבט אל החיים

מסלול האמת

מבט אל החיים

עניין של תדמית

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'