הצ'ק שהתכבס

בית המדרש

מצבו הכלכלי של יוגב לא היה במיטבו. הוא פנה לעמותה שעוסקת בחסד בבקשת עזרה, ולאחר כמה ימים קיבל הודעה שיש עבורו צ'ק מוכן, הוא ביקש מהם לשלוח עבורו את הצ'ק עם ברוך, השכן שלו מהבניין. אך לרוע המזל לאחר כמה ימים התברר שהצ'ק של יוגב התכבס בטעות בתוך החולצה של ברוך. לא ניתן היה לעשות שימוש בצ'ק כמובן, ויוגב תבע מברוך לשלם לו את הנזק, אבל ברוך טוען להגנתו: "אני בסך הכול עשיתי לך טובה שהעברתי את הצ'ק וגם זה לא בדיוק נקרא כסף, אז לא ממש נגרם לך נזק!" מה דעתכם? האם ברוך צודק בטענתו או שהוא צריך לשלם ליוגב את הנזק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ו סעיף ב' בדין: 'שורף שטרות של חברו'. סימן ש"א סעיף א' בדין: 'שמירה בשטרות'.

תשובה לשאלה 'עוגת יום הולדת' (שאלה מס' 800)

תקציר השאלה השבועית:

נתנאל ואביבה ערכו חגיגת יום הולדת מושקעת לכבוד יום ההולדת של ביתם בת השלוש, לינוי. הם קנו עוגה גדולה שעליה נכתב 'מזל טוב' והזמינו את כל החברים. בדיוק לפני שהם פרסו את העוגה וחילקו ממנה למשתתפים, נחתו על העוגה עשרות קליפות של גרעינים מהמרפסת של מיכאל, השכן מלמעלה, והרסו את הכיתוב מעל העוגה. נתנאל תבע את מיכאל השכן שישלם לו על העוגה היקרה ועל עוגמת הנפש, אבל מיכאל טען כמה טענות: "אני ממש מתנצל, אבל הרוח הפילה את הכלי עם קליפות הגרעינים שהיו על השולחן ולא אני הפלתי אותם בכוונה. וגם העוגה עדיין ראויה לאכילה. תוציא את הכיתוב ואת הקליפות ואתה יכול לאכול אותה! אני לא צריך לשלם את הנזק". ואילו מיכאל טוען שגם הכיתוב כשלעצמו שווה כסף בשוק. מה דעתכם? האם מיכאל השכן צריך לשלם לנתנאל על הנזק שנגרם לעוגה?

תשובה בקצרה: מיכאל חייב לשלם רק על ההפרש בין מחיר של עוגה בלי כיתוב, למחיר של עוגה עם כיתוב מלמעלה.

תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה דיון לגבי אדם שהניח את חפציו בראש הגג ונפלו וגרמו לנזק האם חייב, כיוון שהדבר תלוי בסיבה שבגללה נפלו החפצים והזיקו. שאם החפצים נפלו כתוצאה מרוח מצויה, הבעלים חייב, כי היה עליו לקחת בחשבון מראש שהם יכולים ליפול ולגרום לנזק. אבל אם הם נפלו כתוצאה מרוח שאינה מצויה, הבעלים פטור כיוון שהוא לא היה יכול לדעת שתגיע בפתאומיות רוח שאינה מצויה ותפיל את החפצים. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תי"א סעיף ב')

כיצד מוגדר הנזק?

הגדרת הנזיקין של החפצים שהונחו בראש הגג ונפלו ברוח מצויה, היא שהחפצים מוגדרים כנזק מסוג 'אש', שהגדרתו היא – שמהותה ללכת ולהזיק ויש כוח אחר שמעורב בהיזק. וכך גם במקרה שהרוח מעורבת בהפלת החפצים ובלעדיה הם לא היו נופלים וגורמים לנזק. ובנזק מסוג 'אש', האחראי  חייב לשלם על הנזק.

מה הדין אם נגרם נזק, שנחשב כנזק רק עבור הבעלים?

אם, למשל, אדם גרם נזק לתמונה ישנה שאין לה שום ערך, אבל לאדם שהתמונה הייתה שייכת לו, היא הייתה בעלת ערך גדול, כיוון שזאת הייתה תמונה ישנה של סבא שלו; או למשל, אם גרם נזק לשביל שמוביל אך ורק לבית של הבעלים, יש בזה מחלוקת הפוסקים, ודעת ה'נתיבות המשפט' (סימן קמ"ח סעיף קטן א') שהוא פטור מתשלום מכיוון שאין לזה ערך בשוק. אבל יש הרבה פוסקים שחולקים על דעתו וסבורים שכיוון שהבעלים מוכן לשלם על החפץ הזה כסף, נחשב שיש לו ערך כספי וזה נחשב לנזק. והמנהג היום לחייב גם על דבר ששווה רק עבור הבעלים. ולכן במקרה שלנו, כיוון שהכיתוב שעל גבי העוגה שווה כסף לבעליו, חייב השכן לשלם עליו כיוון שהיה לו לקחת בחשבון שהקערה עם הקליפות יכולה להתעופף ברוח מצויה, אבל אם הקערה עפה ברוח שאינה מצויה הוא פטור מתשלום.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

חסד בקומבינה

בית המדרש

שבוע הספר

בית המדרש

הסכם זה הסכם

בית המדרש

האור שלך משמעותי

בית המדרש

עוגת יום הולדת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'