הרכבה מוזרה

סיפור צעיר

נָדָב הָיָה אַחְלָה בָּחוּר שֶׁבָּעוֹלָם. בֶּאֱמֶת. הוּא תָּמִיד הִתְנַדֵּב לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הָיָה בּוֹ אֶת עֶזְרָתוֹ, וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם עָשָֹה מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּלִי שֶׁהִתְבַּקֵּשׁ. כָּךְ לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר גִּלָּה כִּי צִנּוֹר הַמַּיִם שֶׁל הַשְּׁכֵנָה בְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה נִשְׁבַּר וְהֵחֵל לְהַתִּיז מַיִם לְכָל עֵבֶר, הוּא לֹא חָשַׁב פַּעֲמַיִם. בִּצְעָדִים בְּטוּחִים נִגַּשׁ אֶל הַצִּנּוֹר וְנִסָּה לִסְתֹּם אוֹתוֹ, עַל אַף שֶׁהַדָּבָר גָּרַם לוֹ לְהֵרָטֵב לֹא מְעַט. כְּשֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, מִהֵר אֶל חֲנוּת הַטַּמְבּוּר הַסְּמוּכָה וְקָנָה צִנּוֹר חָדָשׁ, וְאוֹתוֹ הִרְכִּיב בִּמְקוֹם הַצִּנּוֹר הַמְנֻקָּב. הַשְּׁכֵנָה, שֶׁשָּׁמְעָה עַל פְּעֻלּוֹתָיו הַמַּרְשִׁימוֹת שֶׁל נָדָב, הִכִּירָה לוֹ טוֹבָה עוֹד יָמִים אֲרֻכִּים.

בְּפַעַם אַחֶרֶת, כְּשֶׁרָאָה קָשִׁישׁ מִזְדַּחֵל בָּרְחוֹב עִם כַּמָּה סַלִּים כְּבֵדִים מְלֵאִים בְּמִצְרָכִים, נִגַּשׁ אֵלָיו נָדָב וְהִצִּיעַ לוֹ לִסְחֹב אֶת הַסַּלִּים בִּמְקוֹמוֹ. הַזָּקֵן זָרַח כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ קֵיצִית, וְהוֹדָה לְנָדָב כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד לְבֵיתוֹ. "הַכֹּל בְּסֵדֶר, סַבָּא", אָמַר נָדָב כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ הַקָּשִׁישׁ אִם הוּא לֹא מְמַהֵר לְאֵיפֹה שֶׁהוּא. "גַּם אִם אֲנִי מְמַהֵר, בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לְךָ אֲנִי עוֹצֵר הַכֹּל וּבָא". הָאִישׁ כִּמְעַט דָּמַע מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. "אַתָּה בָּחוּר מַקְסִים!" הֶחְמִיא לוֹ.

זְמַן קָצָר אַחֲרֵי הַמִּקְרֶה עִם הַזָּקֵן נִתְקַל נָדָב בְּמוֹדָעָה שֶׁהִכְרִיזָה כִּי נֶאֱבַד כֶּלֶב הַיָּקָר מְאֹד לִבְעָלָיו. הָיְתָה תְּמוּנָה שֶׁל הַכֶּלֶב הַנֶּחְמָד, וּבַקָּשָׁה שֶׁכָּל הַיּוֹדֵעַ דָּבָר עַל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יִצֹּר קֶשֶׁר עִם בְּעָלָיו. נָדָב הֶחְלִיט לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימַת הַחִפּוּשִׂים הַזֹּאת. הוּא הִסְתּוֹבֵב בְּכָל הַשְּׁכוּנָה וְסָקַר כָּל שִֹיחַ וְכָל סֶלַע. לְבַסּוֹף מָצָא אֶת הַכֶּלֶב מְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ, וּמִהֵר לָקַחַת אוֹתוֹ וּלְהִתְקַשֵּׁר לַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ.

הָיָה זֶה גֶבֶר חָבִיב, בֶּן גִּילוֹ שֶׁל אָבִיו, וְנָדָב נִזְכַּר שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת הָאִישׁ. שְׁמוֹ הָיָה בֶּנִי. הַלָּה הוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב הַלֵּב, וְאַף הִצִּיעַ לוֹ סְכוּם כֶּסֶף כִּתְמוּרָה. "מָה פִּתְאֹם!" נִזְעַק נָדָב. "זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַחֶסֶד". בֶּנִי חִיֵּךְ. "אַתָּה הַבֵּן שֶׁל אַמְנוֹן, לֹא?" שָׁאַל. נָדָב הִנְהֵן. "אֶמְסֹר לְאָבִיךָ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן בַּעַל מִדּוֹת נִפְלָאוֹת", אָמַר בֶּנִי. "אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים מִפַּעַם לְפַעַם".

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁחָזַר נָדָב הַבַּיְתָה, צִלְצֵל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ. הוּא זִהָה אֶת הַמִּסְפָּר וְנִזְכַּר שֶׁזֶּהוּ בֶּנִי. "תַּקְשִׁיב, נָדָב", אָמַר לוֹ בֶּנִי. "לֹא נָעִים לִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב לַעֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד. הִתְאַמַּצְתָּ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלִּי, וַאֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת זֶה מְאֹד. עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה נוֹסֶפֶת, אִם לֹא קָשֶׁה לְךָ". נָדָב הִתְעַנְיֵן בַּמֶּה מְדֻבָּר, וּבֶנִי הִסְבִּיר: "יֵשׁ אֶצְלִי מִכְתָּבָה שֶׁצָּרִיךְ לִבְנוֹת אוֹתָהּ. בִּשְׁעַת הַהַזְמָנָה לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהִיא בָּאָה מְפֹרֶקֶת לַחֲלָקִים וְצָרִיךְ לְהַרְכִּיב אוֹתָהּ. הַכִּשְׁרוֹן הַטֶּכְנִי שֶׁלִּי בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא מוּעָט מְאֹד. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתּוּכַל לַעֲזֹר לִי בָּעִנְיָן?"

"כֵּן, בְּשִֹמְחָה!" הֵשִׁיב נָדָב. "אֲנִי אוֹהֵב מְאֹד לִבְנוֹת רָהִיטִים". הוּא קִבֵּל מִבֶּנִי אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁלּוֹ, וְהֵם קָבְעוּ לְהִפָּגֵשׁ שָׁעָה לְאַחַר מִכֵּן. כְּשֶׁהִגִּיעַ נָדָב אֶל הַבַּיִת, הֶרְאָה לוֹ בֶּנִי אֶת הַקַּרְטוֹן שֶׁבּוֹ הָיוּ אֲרוּזִים הַחֲלָקִים. הוּא שָֹם לֵב שֶׁהַמַּדְבֵּקָה עִם פְּרָטֵי הַמִּשְׁלוֹחַ קְרוּעָה, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ נִסָּה לְהַסְתִּיר אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ. הוּא כֵּן הִצְלִיחַ לְהַבְחִין בְּשֵׁם הָרְחוֹב שֶׁאֵלָיו יוּעַד הַמַּאֲרָז, וְזֶה לֹא הָיָה הָרְחוֹב שֶׁל בֶּנִי…

'הַאִם הַחֲבִילָה גְּנוּבָה, חָלִילָה?' תָּמַהּ נָדָב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. הוּא הֶחְלִיט לֹא לוֹמַר דָּבָר וּלְהַרְכִּיב בְּכָל זֹאת אֶת הַמִּכְתָּבָה. בֶּנִי לֹא הָיָה נִרְאֶה לוֹ טִפּוּס שֶׁיִּגְנֹב חֲפָצִים. אַחֲרֵי עֲבוֹדָה שֶׁל שָׁעָה וָחֵצִי, הַמִּכְתָּבָה הָיְתָה בְּנוּיָה לְתִפְאָרָה. בֶּנִי הִבִּיט בָּהּ בְּסִפּוּק וְקָרָא: "וְעַכְשָׁו, בּוֹא נַעֲמִיס אוֹתָהּ עַל הָרֶכֶב שֶׁלִּי". נָדָב הִתְפַּלֵּא וְלֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מָה קוֹרֶה כָּאן, אֲבָל הַלֵּב הַטּוֹב שֶׁלּוֹ לָחַשׁ לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁאַל יוֹתֵר מִדַּי. 'בִּקְּשׁוּ מִמְּךָ לַעֲזֹר – תַּעֲזֹר. אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת', אָמַר לְעַצְמוֹ.

הָרֶכֶב הַמִּסְחָרִי שֶׁל בֶּנִי אִכְלֵס בְּשִֹמְחָה אֶת הַמִּכְתָּבָה בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי, וְהֵם פָּתְחוּ בִּנְסִיעָה. אַחֲרֵי דַּקּוֹת אֲחָדוֹת מָצָא נָדָב אֶת עַצְמוֹ בַּחֲנָיָה שֶׁל בֵּית הוֹרָיו. "מָה הוֹלֵךְ פֹּה?" כְּבָר לֹא הִתְאַפֵּק וְשָׁאַל בְּקוֹל. "לָמָּה אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים אֶל הַבַּיִת שֶׁלִּי עִם הַמִּכְתָּבָה שֶׁבָּנִיתִי אֶצְלְךָ בַּבַּיִת?". בֶּנִי חִיֵּךְ וְהִצְבִּיעַ לְכִוּוּן הַדְּמוּת שֶׁנִּרְאֲתָה מִמּוּל – אַמְנוֹן, אַבָּא שֶׁל נָדָב. "זֶה אַבָּא שֶׁלִּי", אָמַר נָדָב בְּחֹסֶר הֲבָנָה. "מָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לוֹמַר?"

"אַתָּה אוּלַי לֹא זוֹכֵר", הֵחֵל בֶּנִי לוֹמַר, "אֲבָל לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם אַבָּא שֶׁלְּךָ הַיָּקָר פָּנָה אֵלֶיךָ בְּבַקָּשָׁה שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ לְהַרְכִּיב מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא הִזְמִין. אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת זֶה, אֲבָל עַד הַיּוֹם עֲדַיִן לֹא קִיַּמְתָּ אֶת הַבְטָחָתְךָ. אַתָּה בָּחוּר טוֹב, נָדָב. בֶּאֱמֶת. אַתָּה אוֹהֵב לַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. אֲבָל אַתָּה שׁוֹכֵחַ לִפְעָמִים אֶת הַחֶסֶד שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלְּךָ, עִם הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ. הַיּוֹם, כְּשֶׁהִתְקַשַּׁרְתִּי לְאָבִיךָ לְסַפֵּר לוֹ אֵיזֶה בֵּן נִפְלָא הוּא גִּדֵּל, הוּא סִפֵּר לִי בְּעֶצֶב קַל שֶׁלְּכֻלָּם אַתָּה עוֹזֵר מִלְּבַד לְהוֹרֶיךָ. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לִי דֻּגְמָה, וְהוּא סִפֵּר לִי עַל הַמִּכְתָּבָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְכְּבָה. אָז רָצִיתִי לִבְדֹּק שֶׁבֶּאֱמֶת הַבְּעָיָה הִיא שֶׁרַק לְהוֹרֶיךָ אַתָּה מִתְקַשֶּׁה לַעֲזֹר, וְנוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁאָכֵן כָּךְ…"

נָדָב הִסְמִיק, אוּלָם אַחֲרֵי כַּמָּה רְגָעִים לָחַשׁ: "תּוֹדָה שֶׁפָּקַחְתָּ לִי אֶת הָעֵינַיִם, בֶּנִי".

 

הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לַעֲשֹוֹת חֶסֶד עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, מֵאֲשֶׁר עִם הַקְּרוֹבִים לָנוּ בְּיוֹתֵר. כָּכָה פּוֹעֵל הָרֶגֶשׁ שֶׁלָּנוּ. אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהַחֶסֶד הָאֲמִתִּי הוּא מה שֶּׁעוֹשִׂים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, עִם מִי שֶׁהֲכִי יְקָרִים לְלִבֵּנוּ.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

טעות קטנה וגדולה

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

סיפור צעיר

סוף דב

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'