השכנים ברחוב אליהו הנביא בירושלים הבחינו בטויוטה הישנה מלאת האבק והלכלוך שעומדת ברחוב הצר כבר חודשים ארוכים. כאשר הם הבינו שלא נודעו הבעלים של הרכב, כשהגיעו למסקנה שבעלי הרכב הפקירו אותו, 'חגגו' עליו השכנים ופירקו ממנו חלקים מכל הבא ליד. צבי פירק את המראה שחיפש כבר תקופה ארוכה, שמשון את הפנסים, ובתוך זמן קצר הצטרפו הילדים עד שלא נשאר מהרכב כלום. חודש לאחר מכן חזר בעל הרכב מחו"ל ולא האמין למראה עיניו. הוא סיפר לשכנים שנסע לחו"ל לצורך טיפול רפואי דחוף. התחיל דיון בין השכנים לגבי העלויות של הנזקים. האם זו אשמת בעל הרכב שגרם לתושבי השכונה לחשוב שהרכב הוא הפקר? האם הם צריכים לשלם לו על החלקים שהשתמשו בהם? והאם הראשון שלקח, שבגללו לקחו כל האחרים, יצטרך לשאת באחריות? וכיצד נעריך את התשלומים הללו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ"א וב'קצות החושן' על המקום סעיף קטן ב', בדין: 'גזלן בשוגג מה דינו'. וב'נתיבות המשפט' על המקום סעיף קטן ז'.
תשובה לשאלה "עלון ראה" (שאלה מס' 757):
תקציר השאלה השבועית: פוג'י הקוף המאולף היה אהוב ביותר על דותן. הוא השקיע מאות שעות של אילוף, עד שפוג'י הגיע ליכולות גבוהות. באחד הימים טייל הקוף ליד החצר של דותן והבחין ברכב של שמשון השכן שנשאר פתוח, עם המפתח בפנים. הקוף נכנס לרכב והניע אותו, לחץ על דוושת הגז ונכנס ברכב של שמעון, השכן בבניין ממול. נגרם נזק של אלפי שקלים לשני הרכבים. שמשון תבע את דותן שישלם על הנזק של הקוף. אבל דותן טען: "אתה אשם, כי השארת את המפתח בתוך הסוויץ'!" אבל שמשון טען שהוא אחראי על הקוף ועליו לשלם את הנזק. מה דעתכם? האם דותן חייב לשלם את הנזק? והאם יש הבדל בין מקרה שהקוף ביצע את הנזק למקרה שהיה זה הילד הקטן של דותן?
תשובה בקצרה: נראה שגם דותן וגם שמשון פטורים מתשלום על הנזק שנגרם לרכב של שמעון.
תשובה בהרחבה: ראינו שנפסק בהלכה שאדם חייב בשמירת בהמתו, וכיוון שהבעלים לא שמר עליו כראוי, הוא חייב בתשלום הנזק. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ט סעיף א') וכן הדין לגבי בהמה שגרמה נזק בצורה בלתי שגרתית. במקרה כזה – אף על פי שהבעלים שלה לא חשבו שהיא תעשה נזק שכזה, עדיין הם יצטרכו לשלם לפחות חצי מהנזק כיוון שהוא בלתי צפוי והבעלים לא יכלו לצפות שהבהמה תזיק בצורה שכזאת (סימן שפ"ט סעיף ה').
עניין של הגדרה
השאלה העיקרית בסיפור שלנו היא בעיקר הגדרת הנזק וכיצד הוא ייחשב לגבי התשלומים. מכיוון שבהמה שהזיקה ב'אונס', למשל: חפרה באדמה מנהרה, יצאה ממנה והזיקה לאחרים, בוודאי שבמקרה כזה הבעלים יהיו פטורים מתשלום הנזק מכיוון שלא יכלו להעלות על דעתם שהיא תזיק בצורה כה משונה (סימן שצ"ו, סעיף א'). השאלה היא מה נקרא נזק מוזר ששם הבעלים משלם חצי נזק, ומה נקרא נזק משונה של ניתן לצפות אליו, אבל הבעלים עדיין חייבים עליו באחריות חלקית. בסיפור שלנו הקוף שנכנס לרכב מתאים להגדרה של 'אונס' גמור, מכיוון שאף אחד לא חלם שהקוף ידע להניע את הרכב ולהתחיל לנסוע, מה גם שכמעט לא מצוי שמישהו ישאיר רכב פתוח ברחוב עם המפתחות בתוכו. זאת פרצה שקוראת לגנב, ולכן אם זה היה ילד קטן שמבצע את הנזק, הדין היה שונה. אבל במקרה שלנו אין כאן אפילו אחריות חלקית של הבעלים, מכיוון שזה צירוף מקרים בלתי סביר בעליל, ולכן הם פטורים מתשלום.
