הרקמה המקורית

מבט אל החיים

"מחר בערב במוזיאון הרקמה – הפתיחה הרשמית! תערוכת היצירות של פייר מיקוגל בהשתתפות מיטב האומנים הונגריה ובשידור חי בתקשורת המקומית!". המודעה שהתנוססה בחזית המוזיאון הייתה פסגת שאיפותיו של פייר מיקוגל. כמה שהוא חיכה לראות את המודעה הזאת! שנים של ציפייה עומדות להגיע מחר לשיאן בפתיחת התערוכה שלמענה השקיע כל כך הרבה מאמצים, כסף וזמן.

עוד בהיותו נער צעיר בבית הספר לאומנות נהג תמיד לדבר על חלומו להציג את יצירותיו במוזיאון הרקמה שבבודפשט, שנחשב למפורסם מסוגו בעולם. ידידו הקרוב ביותר לספסל הלימודים היה ז'אן כמונייה ויחד הם נהגו לערוך הימורים והתערבויות מי מהם יגיע ראשון למוזיאון ובתוך כמה שנים. אמנם מדי פעם הם היו נפגשים במקרה ברחוב. ז'אן פתח בית-ספר לרקמה שזכה להצלחה כבירה ואומנים מכל העולם באו ללמוד אצלו. פייר, לעומתו, השאיר את הרקמה כתחביב שבו השקיע כשעתיים ביום והפך לאיש עסקים מצליח.

כעת, ערב פתיחת התערוכה, רצה פייר להפוך את חוויית ההצלחה והניצחון למושלמת ושלח לז'אן צילום של מודעת הפרסום. להפתעתו, בתוך כמה שניות הטלפון צלצל וז'אן כמונייה היה בצד השני. "שלום פייר!" פתח ז'אן ברשמיות: "קודם כל, ברכות לרגל פתיחת התערוכה מחר!". חיוך עלה על פניו של פייר והוא אמר בהנאה צרופה: "כעת מוכח שהשיטה שלי טובה יותר. כבר שנים שאתה יוצר עוד רקמה ועוד רקמה אך נמנע מלהראות אותן לאיש מלבד לתלמידיך, בתקווה שיום אחד תבוא עם תערוכה מוכנה וישר יקבלו אותך. אני בכל פעם הצגתי לצוות המוזיאון עוד רקמה ועוד אחת, עד שעכשיו השתכנעו לפתוח עבורי תערוכה. והנה – אני הצלחתי ראשון!".

"לא צלצלתי כדי לברך אותך אלא כדי להזהירך. אם תפתח מחר את התערוכה – כולם ייחשפו לסודך. עליך לחשוב טוב טוב האם שווה לך לקחת את הסיכון!" אמר ז'אן בנימה רשמית. "אין לי מושג על מה אתה מדבר!" אמר פייר בכעס וניתק את השיחה.

מיד לאחר מכן חייג פייר אל עוזרו הבכיר ביותר: "קלוד, מהם הסיכויים שז'אן יודע על יצירות הרקמה שנציג מחר בתערוכה?". העוזר ענה ללא שהיות: "שום סיכוי! כל התלמידים שלו ששכרנו את שירותם שמרו על דיסקרטיות מלאה, ביודעם שאם יגלו את הסוד אנחנו נגיע אליהם והם יצטערו על כך!".

"אני רוצה לוודא בעצמי שהכול בסדר. תן לי את כל הפרטים הטכניים על ביצוע המשימה!". קלוד פתח והסביר: "ז'אן נוהג להשאיר את יצירותיו – שאגב, הן באמת מדהימות, ראיתי כמה מהן בעצמי – באולם של סדנת האימונים של תלמידיו, כדי שהתלמידים יוכלו להתרשם וללמוד ממנו. בימי שלישי ורביעי הוא לא מלמד בשל נסיעה קבועה לאימו החולה שגרה ברומניה, אך המקום פתוח עבור תלמידים שמעוניינים להתאמן. התלמידים ששכרנו – שהם הטובים ביותר מתלמידיו – מגיעים ביום רביעי ומעתיקים את יצירותיו. הרקמה שהעתיקו נשארת ליום ולילה של חמצון לשיפור הגוונים, ובחמישי בבוקר היא נלקחת משם ללא השארת עקבות. בכל שבוע בבוקר יום חמישי אנו מוודאים שהוא אכן היה אצל אימו, אין סיכוי שמשהו דלף החוצה!".

פייר רצה להשתכנע אבל עדיין הרגיש מבוהל במקצת. כיצד בדיוק יוכל ז'אן כמונייה לחשוף את סודו? בטח אחרי שסיפר לאנשי המוזיאון כי ברוב טובו הרשה לבית הספר לאומנות של ז'אן להיחשף ראשונים ליצירותיו ואף להתאמן בהעתקתן, וז'אן בעצמו העתיק כמעט את כולן עבור עצמו.

למחרת בערב התכנסו כל המי ומי של עולם האומנות לפתיחת התערוכה. פייר נשא נאום קצר ואחריו דיבר אוצר המוזיאון שציווה על הסרת הלוט מעל יצירות הרקמה של פייר. אלא שברגע שהוסרו הבדים מעל היצירות וכתבי העיתונות החלו לצלם אותן בלהט – כבו לפתע האורות והאור היחיד שנותר היה אור אולטרה סגול מיוחד שפעל על גנרטור ונועד לשמור על איכות הבדים. אלא שלא היה בכך די כדי להפתיע את הנוכחים – כשהביטו על היצירות בחושך הפתעתם גדלה שבעתיים: על כל אחת ואחת מיצירותיו של פייר היה כתוב בדיו שקופה אשר ניתן לראות אך ורק באור אולטרה סגול: "דוגמת רקמה זו הועתקה במרמה מיצירתו המקורית של האומן ז'אן כמונייה!".

רחש עבר בקהל והכתבים מיהרו לצלם כמה שיותר תמונות של המחזה המוזר בטרם ישוב האור. למחרת, פורסמה בעיתון המקומי כתבה שהוכנה מראש ובה ראיון עם ז'אן כמונייה, מנהל בית הספר לאומנות, שסיפר כיצד התעורר חשדו כשראה שאחרי יומיים שתלמידיו עובדים בסדנה – אין להם יצירות להראות לו. וכיצד דאג שאחיו התאום יבקר את אימם בתקופה האחרונה בימי חמישי כדי לאפשר לו לשוב הביתה כבר ביום רביעי בלילה. הוא סיפר כיצד גילה את היצירות המועתקות, כיצד מיהר לכתוב על כולן את הכתובת בדיו המיוחד ושבלש פרטי ששכר חשף את קשריהם של תלמידיו עם פייר. לסיום תיאר בפירוט את תכנית החשיפה: לנצל את קשריו במוזיאון כדי לארגן את כיבוי האורות ברגע המושלם ביותר.

וכך יצאה האמת לאור: אמנם פייר ניצח בהתערבות והיה הראשון שהציג את רקמותיו במוזיאון המפורסם, אבל יצירותיו היו שם פחות מיממה בטרם הוסרו והוחלפו ביצירותיו המקוריות של ז'אן כמונייה. ואילו פייר עצמו נשלח כעת להמשיך ולרקום להנאתו – מאחורי סורג ובריח… 

 

לפעמים אנחנו חושבים שקיצורי דרך יעשו עבורנו את העבודה ויובילו אותנו לעבר התהילה. המציאות מלמד אותנו, שהתנהלות שאינה מתבצעת בדרך הישר אינה מצליחה להחזיק ובסופו של דבר תמיד האמת תצא לאור.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

הצוואה של מוריס

מבט אל החיים

מבט לעתיד

מבט אל החיים

הכוח שבפנים

מבט אל החיים

היתרון שבחיסרון

מבט אל החיים

נקודת השיא

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'